תושב יבנה כלוא בטורקיה

$(function(){setImageBanner('204420a8-8c6f-431f-b744-b5e65f9605b1','/dyncontent/2017/12/12/e9de5294-91aa-4b94-9177-d3c263a77bf6.gif',3011,'עצמי אירועים',525,78,false,31010,'Image','');})

דני אווקה, תושב העיר, כלוא בטורקיה כבר 4 שנים. לטענת המשפחה, מדינת ישראל לא קיבלה את הסכם ההסגרה עם טורקיה – והוא נשאר במעצר בית במדינה זרה. המשפחה השקיעה כספים רבים בניסיון להשיב אותו ארצה, אך מתקשה לעמוד במשימה. למרות זאת, הם לא מוותרים ואחיו דסה אומר: "למרות שהמדינה ויתרה עליו, הוא רק רוצה לחזור הביתה, הוא מרגיש בודד ודחוי, מרגיש שהפקירו אותו". הסיפור המלא בפנים

במשך 4 שנים דני אווקה מוחזק בטורקיה, אחרי שהואשם בהברחת גת. הסיפור של דני הוא סיפור מורכב. הוא בכלל התכוון להגיע לגרמניה, ובדרך הוא עצר בקונקשיין בטורקיה. הוא נתפס בשדה התעופה כשעליו נמצא גת, שמסתבר שאינו חוקי בטורקיה – אבל בארץ הוא כן חוקי כמובן. הוא נשפט ונגזרו עליו לא פחות מ-10 שנות מאסר בפועל, כאשר רק לאחרונה שוחרר למעצר בית.

דני נכנס לכלא כשהיה בן 31, היום הוא כבר בן 35. בן אדם נורמטיבי לחלוטין, למד בבית ספר רגיל, ועבד באופן קבוע. הוא שירת בצבא שירות מלא ואף נחשב לחייל מצטיין. משפחתו מעידה עליו שלא מדובר באדם בעייתי, אלא באדם שנקלע לסיטואציה קשה. אמו בת 78, פנסיונרית, שלא ראתה את בנה כבר 4 שנים ומתגעגעת אליו מאוד, וזה כמובן משפיע לה על הבריאות. היא חולת סכרת והמצב גם הוביל ללחץ דם גבוה. דני הוא אחד מתוך שבעה ילדים שהיא גידלה בנאות שז"ר, ביבנה.  

כעת, לטענת המשפחה, אחרי ששילמה עשרות אלפי שקלים לעורכי דין, המדינה עצמה, מדינת ישראל, דחתה לכאורה את ההסגרה מסיבות שאינן מובנות. עכשיו, הטורקים דחו את ההסגרה, לאחר הדחייה מכיוון ישראל, זאת אחרי 4 שנים שהמשפחה ניסתה לעשות הכל בשביל לשחרר את דני. "כמה קשיים עברנו בשנים האלה, כמה כספים שאין לנו שילמנו, כמה כאב, כמה בכי, כמה עברנו בשביל לקבל את אישור ההסגרה. עד שקיבלנו את האישור מהטורקים, לקח למדינה שלנו 8 חודשים לענות להם, ועד שענו הם לא הסכימו. כנראה אחי הוא שקוף. קל לוותר עליו", אמר בן המשפחה, אחיו של דני, דסה אווקה.

במדינת ישראל, לטענת המשפחה, מסרבים להעביר את המסמך של הטורקים כיוון שיש בו סעיפים שאינם רוצים לחשוף. "אולי חשבו שזו משפחה ממוצא אתיופי, משפחה חלשה, שאפשר לעשות בה מה שרוצים", אומר אחיו, "איפה רואים מדינה שאומרים לה קחי את האזרח שלכם, והם לא רוצים לקחת אותו בחזרה ממדינה זרה. איפה נשמע הדבר הזה? המדינה לא עזרה, לא תמכה, לא פנתה, ואז היא פשוט סירבה לקבל את ההסגרה שלו".

עורכי הדין שלכם ניסו לפנות אליהם?

"ברור שניסו, לא עונים, לא חוזרים, לא נותנים תשובות. היינו בקשר עם הרבה אנשים. אני הכי לא במקומות של גזענות וכדומה, אבל אם אחד כמו גלעד שליט, שהיה בשבי של מרצחים, והם הצליחו לשחרר אותו, אז מה זה אזרח מטורקיה. הצלחתם להביא חייל מחמאס. הם היו צריכים רק לחתום ולקבל את ההעברה הזו. אני לא מבין, מה שנראה לי זה שפשוט אפשר לוותר עליו. אנשים שהיו בוועדה זרקו לי בדרך אגב, שמישהו אמר 'ממילא הוא כבר במעצר בית, אז שירצה את כל העונש'. המשפט הזה כאב, הם לא יודעים כמה טרחנו ושילמנו כדי שהוא יגיע למעצר בית שם?! מה שהבכיר הזה לא מבין, שדני הוא רק הנקודה, מסביבו יש הרבה אנשים, יש הרבה השלכות, זה כאב אמיתי, יש משפחה שמדממת כבר הרבה זמן".

"מהפן הכלכלי, אמא שלי פנסיונרית, אם חד הורית, כבר אין מאיפה להביא את הכסף. הפן הרגשי הוא גם חזק, שאתה מרגיש מופקר, מרגיש בודד. מרגיש לא רצוי, מרגיש לא שייך אפילו. אנחנו לא מפחדים להילחם על שלנו, אבל אנחנו צריכים את התמיכה של האנשים, של הממשל. אני לא בא לייפות שום דבר, זו המציאות. אמא שלי כאובה וקשה לה, גם לי יש ילדים, יש לזה הרבה השלכות וזה לא פשוט – והמדינה עם חוסר התחשבות, בהינף יד, לא חתמה על זה. אנחנו לא מוותרים למרות שהמדינה ויתרה עליו".

איך אתם הולכים לפעול מעכשיו?

"אנחנו נמשיך להילחם, לדבר על זה, להפיץ את זה ולא לוותר. הוא כבר 4 שנים שם. זה אדם נורמטיבי שנקלע לסיטואציה שלא באשמתו. נפעל במישורים המשפטיים, דעת הקהל, בעיתונות, ברשתות החברתיות, הוא מוכר ביבנה, אולי כך נצליח ללחוץ על המדינה לעשות דברים. הוא מרגיש שם דחוי ולא רצוי, מרגיש שהפקירו אותו".

מה זאת אומרת לא באשמתו? יש מקומות שגת זה כמו סמים.

"נכון. אני היום מבין. תיקחי נורופן לתאילנד, יגידו לך שזה סחר בסמים לצורך העניין. זה אותו הדבר. כנראה שהוא חשב שאם פה מותר, הכל בסדר. כל מדינה והחוקים שלה. הוא היה צריך להגיע לגרמניה, הוא עשה קונקשיין בטורקיה, זה אפילו לא היה היעד שלו. במדינה אישרו והעבירו אותו ואמרו לו שהכל בסדר, כשהוא הגיע לקונקשיין, הטורקים ראו ואמרו לו שזה אסור".

אתם מדברים איתו? איך הוא מרגיש?

"עכשיו יותר טוב, כי הוא נמצא במעצר בית. אנחנו מביאים לו כסף לאוכל ומשכירים לו דירה שם. הוא בבית, קונה אוכל וחוזר. עכשיו עוד 6 שנים להיות ככה? המדינה יכלה פשוט להחזיר אותו הביתה, אבל מפה ולהגיד לא לקבל אותו?".

יצא לכם ללכת לבקר אותו?

"יצא לי לראות אותו פעם אחת במשפט, בן אדם שקורס. מ-2019 הוא כלוא לבד לגמרי, בודד. אמא שלי לא ראתה אותו הרבה שנים".

יש עזרה שאתם צריכים מהתושבים?

"אנחנו צריכים עזרה כספית, כדי לעזור לו להתקיים שם. לעזור לו להתקיים ולהתכלכל ולעזור עם התשלומים לעורכי הדין בעיקר, כדי שנמשיך להילחם עד שדני יחזור לארץ. אפילו ללכת לבקר אותו שם כי הוא לגמרי לבד, בודד".

בתגובה לערוץ 13 בעניין דני אווקה, מסר משרד החוץ: "המשרד מלווה את המקרה ועומד בקשר עם המשפחה. המשרד והקונסוליה באיסטנבול פעלו רבות לאפשר לדני לעבור להמשך ריצוי עונשו בארץ, אך לצערנו יש מגבלה חוקית ומשפטית. גורמי המקצוע מנסים לפתור אותה בהקדם".

קובי יוסוב, הפעיל החברתי, נפגש השבוע עם שר החוץ אלי כהן בלשכתו, השניים דנו על נושאים רבים ובין היתר על נושאים הקשורים בפרט לעיר יבנה. קובי העלה בפני השר את הנושא של דני אקווה תושב העיר היבנאי שעצור בתורכיה ואמר: "אסור לנו להפקיר את דני, אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לשחרר אותו, אוטוטו חג החירות - מגיע למשפחתו ולו חירות אחרי כל כך הרבה שנים".

קובי מספר שלשמחתו הרבה השר הראה נוכנות רבה לסייע. ונאמר על ידי השר כי הוא מחכה לאישור משפטי שיתיר לו לעסוק בסוגיה. השר הבטיח שבהינתן האישור הוא יפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו על מנת לסייע בעניין של דני. קובי מוסיף: "בהזדמנות זו אני רוצה להודות לשר על ההירתמות והיענות בנושא, אני יודע ובטוח שהוא יעשה את כל המאמצים כדי להשיב לכולנו בשורות טובות בנושא".

קובי יוסוב ושר החוץ

 

 


 
$(function(){setImageBanner('4b4746d8-bfa5-4cf8-913f-34e318d0d13a','/dyncontent/2017/12/12/e9de5294-91aa-4b94-9177-d3c263a77bf6.gif',3011,'עצמי אירועים',525,78,false,31012,'Image','');})
$(function(){setImageBanner('11bbddd0-04f7-4a1b-906b-209179540921','/dyncontent/2017/12/12/20467d86-4612-49fd-a8e8-466494a1b637.gif',3015,'עצמי עסקים',525,78,false,31013,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה