לא נח לרגע

בתחילת השבוע קיבלו כונני החירום של "איחוד הצלה" ביבנה חיזוק משמעותי, כאשר אופנוע נוסף, הצטרף לכוח המקומי ונחת בידיו של איתי לנדסמן. האופנוע, שלישי במספר, הצטרף לשניים הקיימים בהם נוהגים המתנדבים אשר מלכה ומאיר לוי. לוי הוא ראש הצוות ומכהן ככונן כבר משנת 2006.

איך התחלת עם זה? מה הדביק אותך בחיידק?

"התחלתי בזה בעקבות מקרה מצער שקרה לי. פציעה קשה של אמא שלי. לא ארחיב הרבה אבל בעקבות פציעה וכריתת כף הרגל של אמא שלי וחוסר האונים לטפל, אתה רואה את אמא שלך צועקת מכאבים, הדם זורם במדרגות כמו נהר ואתה לא יודע מה לעשות... וחוץ מלהחזיק לה את היד ולדבר איתה שלא תאבד את ההכרה לא יכלתי לעשות כלום. ואז הגיעו כוננים לפני האמבולנס ונתנו טיפול ראשוני שעזר להציל את כף הרגל עד לבוא האמבולנס, ואז במקרה אחרי שבוע אני פותח יבניתון ורואה פרסום של קורס חובשים ביבנה. לפני זה לא יכלתי לראות דם, הייתי רואה דם הייתי בורח ומפה נכנס החיידק של ההתנדבות".

איך זה להיות בכוננות כמעט 24/7?

"להיות כונן 24/7 זה מאתגר, זה להיות במקומות ובמצבים שפתאום אתה מקבל קריאה ואתה צריך לעזוב הכל, עולה על האופנוע מדליק סירנה ויוצאים לדרך. כל הדרך האדרנלין עובד לקראת מה אתה הולך ואיזה מקרה אתה מקבל".

האם זה פוגע בחיי המשפחה / חברה / עבודה?

"אשתי מאד תומכת ומפרגנת, בלעדיה זה היה בלתי אפשרי. את האמת, המירס מחרפן בבית, אבל לפעמים יש קריאות שאני לא שומע ואז הילדים אומרים לי 'אבא אמרו יבנה קוראים לך'. לגבי העבודה, יש המון מקרים בגני ילדים שאפילו הסייעות מתקשרות אליי ישירות שאני אגיע או אפילו הקב"ט העירוני".

האם אתה סופר כמה פעמים ממש הצלת חיים?

"אני לא סופר כמה פעמים ממש לא. זה ממש לא עובר בראש אבל המון פעמים".

ספר על מקרה אותו לעולם לא תוכל לשכוח.

"חוץ מהמקרה של אמא שלי, היה לי מקרה של עובד עירייה שעבד איתי שנים. באחד הבקרים הגעתי לעבודה ב7 בבוקר, קיבלתי קריאה על חוסר הכרה כ-100 מטר ממני. הגעתי למקרה וראיתי אדון שוכב על הריצפה מחוסר הכרה ללא דופק וללא נשימה. באותו הרגע לא הבנתי מי הבחור כי הוא נפל על הפנים והפנים היו מלאות בדם. התחלתי בפעולות החייאה כ-10 דקות לבד עד שהגיע האמבולנס. לאחר כ-40 דקות של פעולות החייאה חזר דופק ונשימה והוא פונה לבית החולים. לאחר שהוא פונה לבית החולים הבנתי מי זה היה, זה היה הלם עבורי כי הכרתי אותו אישית. לצערי הוא ניפטר לאחר כמה שבועות".

האם כל אחד יכול להציל חיים?

"היום כל אחד יכול להציל חיים בלי יוצא מן הכלל. חובה על כולם ללמוד עזרה ראשונה, אי אפשר לדעת מה יתפוס אתכם ואיפה, וצריך לזכור שהדקות הראשונות מצילות חיים".

כמה כוננים פעילים היום ביבנה?

"כיום אנחנו מונים כ-12 כוננים  של איחוד הצלה/מדא. הכוננים עושים עבודה מעולה, שיתוף הפעולה בין מדא ואיחוד הצלה ביבנה מעולה, אחד עוזר לשני, המטרה שלנו בסך הכל להציל חיים ובשביל זה אנחנו פה. אני באמת רוצה להודות לכל הכוננים שיוצאים בגשם בלילה בחום בקור ונותנים בהתנדבות מלאה בלי שום תמורה".

כמה זמן חבר ועד בעיריה?

"אני חבר בועד העיריה קדנציה 2 בעזרת השם בדרך ל-3"

מה זה נותן לך מבינת הרגשה? סיפוק?

"זה נותן המון סיפוק שאתה יכול לעזור לעובדים, לארגן ימי רווחה, טיולים ומסיבות וזה סיפוק שאתה עושה משהו ואומרים לך תודה. אני גאה על קבוצת הכדורשת של העיריה שהקמתי שתופסת תאוצה ויש עוד קבוצות על הפרק כולן יכולות להירשם".

ספר על ההישגים בקדנציה האחרונה.

"אנחנו בוועד, נבחרת בראשותו של ציון בן לולו, דואגים לעובדים לזכויות ורווחה. בעזרת השם יש לנו עוד המון דברים בקנה שאחרי הבחירות נדאג לפרסם. אני רוצה לנצל במה זאת ולקרוא לעובדים לבוא ולהצביע ולתת לנו להמשיך בעשיה יש המון דברים שלא יצאו לפועל ואנחנו מתכוונים להוציא בהמשך. נבחרת מנצחת לא מחליפים. תבואו ותצביעו ותנו לנו את הכח להמשיך".

איך נדבקת בשגעון המאמנט?

"שגעון המאמאנט זה סיפור אחר, נדבקתי בזה במקרה שחיפשנו להקים קבוצת כדורשת בעיריה וחיפשנו מאמן. בינתיים אני התחלתי לאמן עד שנמצא מאמן, כבר יצאתי לקורס מאמנים ומשם ההמשך ידוע".

כמה זמן אתה משקיע בזה בשבוע?

"משקיע המון. כיום אני מרכז את הליגה ביבנה שמונה כ-9 קבוצות. מאמן בנס ציונה,  באר יעקב, גבעת ברנר, מרכז את הליגה למקומות עבודה במרחב אשדוד. זה גוזל המון זמן אבל עם המון סיפוק. אני גם קורא לאמהות שיבואו ליהנות מהליגה, לצאת מהבית וליהנות פעם בשבוע מהחיידק הזה".

איך זה להיות גבר סמכותי (מאמן ורכז) בין נשים?

"זה להיות פסיכולוג, להיות סמכותי ובין היתר ללטף שצריך. אתה צריך לקרוא את השחקניות שמגיעות לאימון, איך הן נכנסות לאולם, לפי זה אתה יודע מה עובר עליה ואיך להתנהג אליה באימון. לאמן נשים זה עולם אחר מגברים, יש המון דברים שאתה נמנע לעשות ולהגיב כי אתה לא יודע לאיזה מקום היא יכולה לקחת את זה, אבל אני רוצה להגיד שהבנות מבינות, נהנות ויודעות לקבל הערות והארות ואני גאה ושמח שיש את הליגה הזאת ביבנה".