דע את זכויותיך- הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה

הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעסיק או ארגון מעסיקים (איגוד של מספר מעסיקים באותו ענף - לדוגמא ארגון חברות הניקיון) לבין ארגון עובדים (כמו הסתדרות העובדים החדשה או ההסתדרות הלאומית).

             הסכמים קיבוציים עוסקים ככלל בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה.

             דוגמאות בולטות לזכויות שבדרך כלל נקבעות בהסכם קיבוציים הן : קבלת פיצוי פיטורים גם במקרה של התפטרות ו/או פיצויי מוגדלים, ביצוע הפקדות לקרן השתלמות, הגדלת מספר ימי החופשה הקבועים בחוק, תשלום מלא של דמי מחלה החל מיום המחלה הראשון ועוד.

             הסכם קיבוצי מיוחד הוא הסכם למקום עבודה מסויים או למעסיק מסויים. הסכם קיבוצי כללי הוא הסכם לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסויימים או לכל ענפי העבודה.

             על מנת לדעת האם הסכם קיבוצי מסויים חל על עובד או לא יש לבדוק באותו הסכם מי העובדים שלגביהם ההסכם חל.

             ככלל, על המעסיק חלה חובה להודיע לעובד במסגרת טופס ההודעה לעובד מיהו ארגון העובדים שהוא צד להסכם קיבוצי מולו ומהו המען לפנייה אליו.

             זכויות עובד הקבועות בחוק יכול הסכם קיבוצי להוסיף עליהן אך לא לגרוע מהן.

             הוראה בחוזה עבודה שהיא שונה מהוראה אישית שבהסכם קיבוצי– ההוראה שבהסכם הקיבוצי עדיפה (אלא אם כן ההוראה בהסכם האישי מיטיבה יותר עם העובד וההסכם הקיבוצי אינו מונע זאת).

             אם יש לגבי עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד, הולכים אחר הוראה שהיא לטובת העובד.

             הבעיה המרכזית בחתימה על הסכם קיבוצי היא שלכאורה למעסיק שמעוניין להיטיב את תנאי עובדיו תהיה בעיה להיות תחרותי בשוק עם מתחרים.

             כך לדוגמא אם רוצים להעלות את שכר עובדי הניקיון בחברה מסוימת בהסכם קיבוצי, לאותה חברת ניקיון תהיה בעיה להתמודד במכרזים בהם מחיר העבודה הוא פקטור מרכזי. 

             לכן, שר העבודה רשאי, ביוזמתו הוא או לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי (ארגון מעסיקים או ארגון עובדים בדרך כלל), להרחיב, בצו, את היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי.

             בכך, יגרום השר לכך שהוראות ההסכם הקיבוצי יחולו על כל המעסיקים במשק או באותו ענף על אף שאותם מעסיקים לא חתמו על הסכם קיבוצי (ואז ממילא כל העובדים שחל עליהם הצו יהיו זכאים לקבל את אותן זכויות מינימום).  

             זהו למעשה צו הרחבה והוא נועד להחיל הסכמים קיבוציים על ענפים מסויימים או על כל המשק במקום בו קיימות זכויות שהשר סבור כי לדעתו נכון לעשות כן בשים לב למספר העובדים והמעסיקים, שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הנדון, ולמשקלו של ההסכם בהסדר יחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה.

             הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלות על כל העובדים ועל כל המעסיקים, שעליהם חל הצו, ויראו אותן כחלק מחוזה עבודה שבין אותם עובדים לבין אותם מעסיקים.

             צו הרחבה אינו גורע מזכותו של עובד על פי הוראה בחוזה עבודה או בהסכם קיבוצי המעניקה תנאים טובים יותר.

             דוגמאות בולטות לזכויות מכוח צווי הרחבה שחלים על כל המשק (שבדרך כלל אנשים נוטים לייחס לחוק בטעות) הן החובה לשלם דמי הבראה ונסיעות בדרך לעבודה.

             כמו כן, קיימים ענפים רבים בהן קיימת זכויות מיטיבות מעבר לקבוע בחוק מתוקף צווי הרחבה כגון : ענף השמירה, ענף הניקיון, ענף רשתות המזון, ענף החקלאות, ענף הבניין, ענף ההובלה, ענף כוח האדם, ענף היהלומים, ענף המוסכים, ענף התעשייה, ענף האלקטרוניקה, ענף המלאכה, ענף תחנות הדלק ועוד.