קווים לדמותם של מנהיגי ישראל- פרשת השבוע

האם גם אותנו המנהיגים לא מעניינים, או אולי גם למתפרץ חשובה ההנהגה ותגובתו נובעת מכך שהוא אינו  מוצא הנהגה ראויה???

אין  בכוחי ובינתי לבקר את המנהיגים. חז"ל אמרו: "על תדון את חבריך את שתגיע למקומו", לא עמדנו בניסיון ההנהגה, אבל בהחלט יש בכח כל אחד מאיתנו ללמוד כיצד צריך להראות מנהיג.

מפרשת השבוע, חוקת, ופרשת שבוע שעבר קורח, אנו למדים מה צריכה להיות השאיפה של מנהיג ומיהו מנהיג.

ממשה רבינו,  אנו למדים, כיצד צריך להראות מנהיג. מנהיג יהודי צריך לדאוג לצרכיו הגשמיים והרוחניים של צאן מרעיתו שיחיו טוב, הכוונה, לדאוג לנפש בריאה בגוף בריא, האדם הבריא בנפשו היודע להתחבר נכון לעולמו הרוחני, בריא בגופו ובעל אמצעי מחיה מינמלים טוב לו בחיים ואם חסר אחד מהם האדם במצוקה.

גישתה של התורה למנהיגתו של משה כמנהיג, מתגלה לנו במחלוקת קורח ועדתו כנגד משה.טענת דתן ואבירם מאנשי קורח הייתה " כִּי-תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם-הִשְׂתָּרֵר " הם פירשו את המנהיגות כיכולת לצבור כח,כבוד,עוצמה, שליטה ואינטרס אישי שאפשר לרכוש אותו בעת קבלת או לקיחת מושכות המנהיגות. אך, משה רבינו, אומר לה' " לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי "-לא ניצלתי את מעמדי לאינטרסים אישיים, התפקיד הוא עבדות ולא שררה.מסירות מוחלטת לעם.

עבדותו של משה לא נגמרה בעת  פטירתו, בפרשה מסופר על העונש החמור שהושט על משה ואהרון  שחטאו שלא ביצעו רצון ה' כאשר ה' ביקש ממשה לדבר אל הסלע על מנת שיוציא  מים ומשה היכה הסלע. משה ואהרון נענשו שלא יכנסו לארץ ישראל, עונש כה חמור שלא הייתה דרך לבטלו גם לא במחיר עשיית תשובה שלימה. מדוע משה נאלץ להיקבר במדבר ולא נקבר בארץ ישראל כמו  שאר אבות האומה היהודית?

את התשובה נותן הרבי (מליובאוויטש)  באחת משיחותיו. בין יעקב לבנו יוסף ניטש הויכוח היכן יש לקבור את הצדיק, המנהיג. יעקב טען שיש לקוברו במערת המכפלה, לצאת מהמקום הירוד, בית האסורים, מצריים, אל החירות במערת המכפלה, שביום הגאולה ישפיע ממקומו וישלוף אותם מהגלות ואילו יוסף טען, שהצדיק צריך לסבול עימם בסבלותם. הצדיק אמור להיות קרוב אליהם כדי להעניק להם את הכוח לשרוד. יוסף ידע היטב כי בעוד שנה או שנתיים תחל גזירת "ועבדום וענו אותם" והם ייאנקו מקוצר רוח ומעבודה קשה, ולכן היה חיוני להישאר איתם שם ולטעת בהם את התקווה, להשאיר אותם אופטימיים: "אתם לא לבד, אני אתכם ואצא מכאן עמכם יחד".

אכן, יעקב נקבר במערת המכפלה ויוסף לאחר מותו נשאר במצריים ורק בצאת ישראל ממצריים נגאלו עצמותיו ונקברו בשכם. יוסף למד זאת מאימו רחל שנקברה על אם הדרך, בית לחם, כדי שבעת ירידתם לגלות בבל הם יעצרו על קברה ויבכו בבכי של ילדים לאימא, ואלוקים יבטיח לה: "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה:...'; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם".

זו הסיבה שה' השאיר את משה במדבר, להישאר עם עמו, מתיי המדבר, על מנת לדאוג שלעתיד לבא בגאולה, גם הם יקומו, מנהיג תפקידו לצעוד תמיד בראש, אך הוא גם הראש של עמו, כאשר הם נעצרים הוא לא ממשיך לצעוד אלא מתעכב עימם.

גם אצל הרבי, מנהיג דורנו,אנו רואים את הדאגה הנצחית לעם. הרבי נשאל פעמים רבות מדוע משכנו בניו יורק ולא בארץ ישראל? הרבי ישב במקום שיוכל לדאוג לכל העם. כוחותיו הנטועים  בשליחיו ממשיכים  לדאוג  לגשמיות העם ולנהל מלחמת חורמה נגד התבוללות הנוראה הפוגעת בעם בכל קצוות תבל. על מנת שלא יימחק.

כרחל, יוסף ומשה שנשארו גם אחר הסתלקותם לדאוג לעמם. גם הרבי לאחר הסתלקותו, שהשבת ג' בתמוז היא יום ההילולא שלו, הוא ממשיך להיות מקור השראה לעשרות אלפי יהודים ושאינם יהודים הבאים להתפלל על קיברו לבקש את ברכתו ולדאוג לנפש הבריאה בגוף בריא עם כיס בריא שיכול להכיל את כל פרנסתו.

כל יהודי צריך להשתדל להיות מנהיג אמיתי ולשאוף לעזור בכל דרך העומדת לרשותו לזולת.