בילדותי זוכרת איך לקחתי חלק בהתנדבות בבית קשישים בעיר. מארחת חברה לאנשים מבוגרים שמשפחתם מצומצמת מאוד. מקשיבה לסיפוריהם ויושבת לידם בשתיקה; ובעצם נוכחותי לידם סיפקתי להם את תשומת הלב להם זקוקים. בכל פעם שסיימתי את פעילותי עימם הרגשתי איך ליבי ניפתח ומתמלא בסיפוק רב. לתחושה שהייתה זורמת בגופי אין תחליף. הקבלה האדירה שקיבלתי בחזרה מעצם נתינתי הייתה כפולה ומכופלת ממה שאני נתתי.

לאחרונה הבחנתי כי חסרה לי בחיי מתנת הנתינה. נתינה טהורה ללא אינטרסים. לצאת מתוך עצמי, להתעלות מעל הרצונות והצרכים שנראים לי חיוניים ביותר ולתת לאחרים. ולא בגלל שיש לי יותר או כי ידיי משגת יותר מאחרים, אלא משום "ואהבת לרעך כמוך" כמו שהייתי רוצה שיסייעו ויעזרו לי בשעת צרה, מצוקה, חולי וזקנה כך רוצה לפתוח את ליבי ולסייע לזולת. כל אחד יראה עצמו כאילו הוא הזקוק ובכך הנתינה תגיע מהמקום הפתוח והעמוק.

במהלך חיי התחדדה הבנתי בכח האדיר שיש בנתינה. בכל הזדמנות שנקרתה בדרכי לתת ולעזור לזולת חיבקתי בשתי ידיי. לא פעם אנחנו מזלזלים בכוחם של מעשים קטנים ובהשפעתם. אך אין לנו מושג עד כמה דברים שאנחנו עושים מכים גלים ומשפיעים הלאה וחוזרים אלינו חזרה בחיים אלו או בגלגול הבא.

כבר תקופה ארוכה שגעגוע מתגנב לליבי לזמן בו התנדבתי. ולאחרונה מוצאת את עצמי מחפשת היכן יכולה לתרום ולהתנדב שוב. אומנם, ביום יום מסייעת, עוזרת בעצות, באוזן קשבת ולשכנה עם הקניות אך התנדבות וולונטרית לצערי המון זמן שלא הייתה חלק מחיי.

רבים הסוברים כי אין נתינה חסרת אינטרס וזאת מתוך ההנחה שבכל נתינה יש קבלה באם רוצים או לא. האדם הנותן תמיד מקבל לעצמו בחזרה לפחות מבחינה רגשית. מנקודת מבטי במידה והאדם התורם מגיע ממקום של נתינה טהורה הקבלה חזרה היא ערך מוסף לנתינה ואין בה שום פסול.

חשוב לציין כי קיימים מניעים שונים המביאים לנדיבות לב של הנותנים. לעתים מעורבת נתינה מתוך אנוכיות ורדיפת כבוד ופרסומת, ולעתים הכוונה היא טהורה, ללא שמץ של אינטרס אישי בבחינת גומל חסד אמיתי הוא מי שנותן מתוך רצון כנה להיטיב לזולת. אך חשוב להתרכז במה שמאחד ומייחד את כולם והיא מידת הנתינה, והעזרה לזולת .

 קואוצינג בנתינה

כל אחד ואחד יבחן עצמו מתי לאחרונה נתן/תרם מעצמו לאחר ללא עשיית חשבון של כדאי או לא כדאי, מה אני מרוויח מזה, מה יוצא לי מזה וכו'. נתינה טהורה המגיעה ממקום של צורך פנימי לתת ולפתוח את הלב .

ומאידך יש לבחון היכן המקומות שגורמים לנו להימנע מלתת; האם מפחד להישאר בלי  או סגירות הלב. עלינו לחנך את עצמנו להיות מהנותנים לזולת ולא רק ממחשבה על טובת עצמנו.

לסיום יש לזכור כי כף יד פתוחה תמיד תיתן ותקבל וכף יד סגורה לא תיתן ולא תקבל.

מאחלת לנו שתמיד נהייה בצד הנותן.

 

לכל שאלה אשמח לענות [email protected]

 

                                    חגית כהן- מנטורית לצמיחה

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו