הרב הראשי ליבנה, הרב דוד אבוחצירא, משיב בהלכות ובמצוות הקשורים לימים הנוראים והחגים הבאים. בנוסף מתייחס לחלק מאירועי החודשים האחרונים המעסיקים את המדינה.

מראיין: אלברט אברג'ל, צילום דוד מטודי

הרב אבוחצירא

האוכלוסייה ביבנה, כמו בכל עיר מורכבת מעדות וקהילות שונות. תפילותיהם ומנגינותיהם ונוסחי התפילה שונות זו מזו. (גם מאותה עדה) כך, שכל זרם מקים לו בית כנסת משלו.

למעט החגים וימים נוראים (שבתות  לעיתים ) קיימת תפוסה מלאה בכל בתי הכנסת ? והאם יש לרב אינדיקציה ?

"אנו נמצאים עדיין בתוך קיבוץ גלויות והאוכלוסייה  בעירנו כמו בכל הארץ מוצאה מהרבה ארצות  אולם רובנו כבר דור שני או שלישי בארץ ואם בשכונות הותיקות נבנו בשכונה בתי כנסת בסמוך זה לזה בגלל נוסח אחר אף בתוך העדה הדבר הולך  ונעלם ולדוגמא  בשכונת נאות בגין קיימים שני בתי כנסת בלבד, "מטה משה" " ועזרא הסופר"  וב"ה שהם מלאים  מתפללים ורוחשים בפעילות תורנית בכל ימי השבוע לעומת השכונות הישנות ששם קיימים בתי כנסת רבים קטנים  במקום בית כנסת שכונתי מרכזי שירכז את כל תושבי  השכונה  במספר רב של מתפללים  " ברוב עם הדרת מלך".

בנוסח התפילה יש יסודות  הלכתיים רבים במהות קיימים  ב' נוסחי תפילה  על פי הפשט או ע"פ  הסוד  ב' נוסחים אלו קיימים  בכל  העדות  עכ"ז  ההלכה מחייבת לא לעזוב מנהג שנהגו אבותינו משום אל תיטוש  תורת אימך ולכן יש להישאר באותם מנהגים של אבותינו ובית כנסת מעורב יש  למצוא את דרך המלך שהרי  התפילה היא אחידה לכולם רק הפיוטים  מתי נאמרים ומה נאמר  ולא יזיק אם נאמר מה שלא רגילים לומר.

התפילות בימי החול יש המקדימים קום קודם זריחת החמה  משום הצורך להגיע בזמן לעבודה ויש המתפללים  במקום העבודה ויש שאינם עובדים ומתפללים  בשעות יותר מאוחרות  הן בשחרית והן במנחה וערבית יש תפילות  בכל  השכונות סביב השעון וזה דבר חדש שלא היה פעם זכורני לפני יותר מעשרים שנה לאחר השעה שש בבוקר לא היה עוד מנין לשחרית יזמתי אז עם כמה חברים מנין בשעה רבע לשבע בבית כנסת "מרדכי  הצדיק " ומנין זה קיים עד היום ונוספו עוד מנינים  ברחבי  העיר ובבית כנסת "בוכריס" יש  מניין  אחר מנין עד כדי שש שבע תפילות  שחרית וכן בתפילת מנחה וערבית  המניין האחרון  בשעה  אחד עשרה  בלילה בבית הכנסת "רשב"י "  ברחוב חבצלת.

בשבתות וימים טובים בתי הכנסת ברובם  מלאים  עד אפס  מקום כן ירבו וגם  בשכונה הירוקה יש התארגנות  של תושבי  השכונה לתפילות בתוך בית הספר החדש עד לבניית  בתי הכנסת בשכונה שכולי תקווה שזה יהיה בזמן הקרוב".

עם התקרב ימי הימים הנוראים, בוודאי ישנם גבאי בתי-הכנסת העוסקים במינוי שליח ציבור לימים המקודשים, שיעלה תפילתם לשערי רחמים. ואני שואל, קיימות דרישות ומעלות לתפקיד רם ונכבד זה?

"הדרישות  ההלכתיות טעמם כדי שיהא השליח  ציבור בעל רגש אבהי שידע להתפלל בכוונה לכן צריך להיות  אב לילדים ומעל לגיל שלושים כמו שהלווים החלו עבודתם במקדש לאחר גיל שלושים ושיהא ירא שמים ומקובל על כל הציבור".

התרת נדרים של ערב ראש השנה, מי חייב בזאת?

"המנהג לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה רמזו זאת מאותיות הסופיות שבפסוק שבפרשת נדרים "לא יחל דברו ככל" כדי שנכנס לשנה החדשה ללא נדרים שלא קיימנו כדי שנוכל לעמוד בתפילתנו ויש קהילות שנהגו אף הנשים לבוא לשמוע התרת נדרים כדי שתפילתם בראש השנה תהא רצויה".

תפילת תשליך ביום ראשון של ראש השנה, מה מקור ומשמעות תפילה זו?

" מנהג לעשות תשליך ביום ראש השנה, ביום זה נעקד יצחק אבינו ובהליכתם של אברהם ויצחק לעקידה הגיעו לנהר שמימיו הגיעו עד הצוואר והמשיכו בהליכתם לקיים מצוות ד' ואנו מזכירים זכות אבות כמעשה זה ואומרים את הפסוקים  שכתובים בנביא מיכה שהם כנגד שלש עשרה מידותיו של ד' כמובא בסידורים, הרבה ספרים נתחברו סביב פסוקים אלו ואחד מיוחד ומפורסם הוא ספרו של רבי משה קורדובירו "תומר דבורה" שמבאר היטב את כל הפסוקים שאמרם מיכה הנביא".

אזכרת השם יום הכיפורים, כבר מבהילה ומרטטת. צום, חמשת העינויים, חמשת התפילות. יום זה מתחיל בתפילת "כל נדרי", התרת נדרים קולקטיבית כל מה שאסרנו, נשבענו ונדרנו, לא חרמי לא נידוי... ונסלח לכל עדת בני ישראל וכו'...

לכאורה, זו מתן לגיטימציה לביטול כל התחייבות שהתחייבנו במשך השנה, הלא כן?

"כל עניין התרת נדרים הוא  לא פשוט כלל לא כל נדר אפשר להתיר יש תנאים וכללים הלכתיים אשר מוזכרים באריכות  בהלכה  ההתרה  הכללית הנעשית בכל בתי הכנסת ונקראת  "תפילת כל נדרי " מקורה בתלמוד  (נדרים כ"ג ) והיא יכולה להועיל שהנדר לא יחול בתנאים מסוימים אולם בעיקר תפילת  כל נדרי נאמרת בהתקהלות רבתי כדי שנוכל לעמוד בתפילה עם כלל עם ישראל על כל גווניו שהרי ביום זה אנו באחדות מופלאה של דעה ומעשה".

 

מה המשמעות ללבישת בגדי לבן שנוהגים ללבוש ביום הכיפורים?

" יום הכיפורים אף שהוא יום תענית הוא שונה משאר תעניות שתכליתם עינוי וצער והרגשת עגמת נפש על חורבן בית המקדש ועם ישראל. התענית ביום כיפור לתכלית זיכוך חומרי נפשי ומחשבתי עד כדי התנתקות מחומריות כעין הרגשת מלאכים והמלאכים חזותם בלבן ".

מה הציר המרכזי עליו סובב היום הקדוש הזה, יום הכיפורים, די בתשובה ושיפור המעשים?

"הציר המרכזי הוא מדרגה מעל סליחה וכפרה הציר של טהרת הגוף והנפש כדברי התנא רבי עקיבא בתלמוד במסכת יומא "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם" ולציר זה אי אפשר להגיע בלי לעבור במסלול של תשובה, סליחה וכפרה, ולכן בתפילת מוסף אנו אומרים את סדר עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים בכניסתו לקודש הקודשים ובהקטרת הקטורת שם והכל לטהרת עם ישראל".

בין חמשת התפילות של יום כיפור גם תפילת נעילה, מדוע אפוא, תפילת הנעילה נקראת בשם זה?

"תפילה מיוחדת זו נתקנה לשעת נעילת יוה"כ ונעילת ארבעים יום מ-א' אלול עד ליום כיפורים שהרי בארבעים יום אלו משה היה במרום בפעם האחרונה והוריד לוחות הברית שנכתבו על ידו".

צום של יום הכיפורים, קיים פטור או גמישות למאן דהוא?

" אספר לך, היה רב שהיה בודק היטב ומחמיר גדול בהלכה בערב יום כיפור הגיע אליו יהודי  אשר לא חש בטוב ובא לשאול את הרב מה עליו לעשות האם לצום או לא לצום, הרב במהירות ובנחישות פסק לו שאסור לו לצום, בני משפחתו שאלוהו הרי אתה ידוע כמחמיר גדול בהלכה איך יכול להיות שפסקת במהירות כזו ועוד לגבי יום הכיפורים, ענה להם הרב שהוא מחמיר בציווי של "ונשמרתם מאוד לנפשותכם" שגם  זה אחד מהצווים וגם בו הוא מחמיר.

 יש כללים ברורים בהלכה והרי בתורה כתוב "וחי בהם" ודרשו חז"ל ולא שימות בהם אולם לכל מקרה צריך לשאול רופא ועם תשובת הרופא לשאול רב כדי לידע איך לנהוג, ובמיוחד שאנו בדור חלוש גופנית שיש הרבה הזקוקים לקחת תרופות ברציפות ולכל שאלה יש תשובה ופיתרון הלכתי".

המעבר החד (אצל המדקדקין) בין יום הכיפורים שמתאפיין ברוחניות (תפילות ותחנונים) בין אדם לבוראו לחג הסוכות, עולם המציאות הגשמית: בניית סוכה, קישוטים, יוצאים מהבית לחוץ, ארבעת המינים. לאחר שנסתיים החג, כלתה מצוות ארבעת המינים כיצד יש לנהוג כלפיהם כבוד?

"המעבר נראה כמעבר חד ואפילו קוטבי אולם למביני טעמי מצוות חג הסוכות הוא המשך ליום הכיפורים ולראיה יום השביעי בחג הסוכות הוא יום הושענא רבה.

בהלכה יש התייחסות שונה בין תשמישי מצווה לתשמישי קדושה כל מה שבקטגוריה של תשמישי קדושה כעין תפילין טעון גניזה וכל מה שבקטגוריה תשמישי מצווה כעין ציצית ארבעת המינים אינו טעון גניזה, אולם המנהג לגנוז כדי שלא יהא ביזוי, ונהגו לשמור את ארבע  המינים והפתילות של נרות חנוכה לשריפת חמץ ושורפים אותם יחד".

משפחה שיוצאת לטיול במקום שאין בו סוכה, האם רשאים הם לאכול סעודת קבע מחוץ לסוכה?

"ברוך השם בארץ בכל שכונה יש סוכה ובטוחני שאפשר לבקש לאכול בסוכה ובשמחה ינתן, אולם אם אי באפשרות סעודת קבע, קרי אכילת לחם יש חובה לאכול רק בסוכה וכל אכילה חוץ מלחם אפשר לאכול מחוץ לסוכה".

רבות הפרשיות הסוערות במדינתנו בתקופה האחרונה ובוודאי הרב ער ומודע לכך, האטום האירני, המחאה החברתית / כלכלית, העסקת העובדים הזרים שילוב בחורי ישיבה בנשיאת הנטל הביטחוני, ע"י גיוסם, שילוב חלקי, הדרגתי פטור למגזרים מסויימים.

מבלי כל קשר שתקבע עמדה לגבי העניין שאציג להלן ומבלי להעמיק, את תשובתך באחד הנושאים מייצגת או לא מייצגת משהו / מישהו, אלא, לשמוע דעתך גרידא. יש לך דעה כיצד פותרים את בעיית שילוב בחורי הישיבה בנטל הביטחוני?

"מה שהיה עד פסילת חוק טל על ידי הבג"ץ נעשה לא רק בהסכמה אלא גם בהבנה וזה החל ע"י ראש הממשלה דאז מר דוד בן גוריון שהיה גם שר הביטחון וכמדומני שצרכי הביטחון אז היו לא פחות מימינו, במיוחד שהשנים ההם היו בסמוך לקום המדינה והתבוננתי מה הביא את ראש הממשלה דאז להחלטה גורפת זו, ומה שכתוב בדברי הימים דאז זה לא נבע מאילוצים פוליטיים ומר דוד בן גוריון פעל בכל שנותיו רק על פי ערכים שהאמין בהם ובצורה נחושה והדבר תמוה, אולם מי שראה את מאורעות השואה והחורבן הגדול של עם ישראל ושל עולם התורה על רבותיו ותלמידיו שלא נשאר להם זכר רק שריד פה ושריד שם ראה בעיני רוחו שעולם זה חייב להשתקם אם בימינו הוא השתקם  במקצת  בצורה כמותית איכותית לדעתי רחוק הוא מאוד מאותה תקופה היום הנושא נמצא בידי שר הביטחון וכנראה הם ישתמשו לפי צרכי הצבא".

הממונים על כך נמצאים בצומת דרכים שבמוקדם יצטרכו להחליט התירוץ תורתו אמונתו, זה לא תירוץ גורף?

"תורתו אומנתו זה לא תירוץ כלל זו מציאות וקשה מאוד לתארה ולהסבירה למי שלא מכירה ולא חווה אותה אישית אותם הלומדים לא לומדים לשם קריירה או למטרת קידום כלשהו, אלא רק לשם למוד תורה שלעומד מהצד זה לא מובן ובלתי  נתפס שהרי הלימוד הוא סביב שש עשרה שעות ביממה לערך ובצורה רציונלית ומסגרות אלו עברו איתנו כל ימי גלותינו ויש הרבה הטוענים שזה מה ששמר אותנו בכל צרותינו ולמי שמאמין שאנו חיים בנס מהנהגה שמימית יביא לזה מימרות מפורשות מדברי הנביאים ומהתלמוד ומדברי הרמב"ם ועוד הוגי דעות.         

מצער שיש העולים על העניין ובורחים מגיוס ואת זה צריך למגר על אף שהם מיעוט של עשבים שוטים".

לפי אחד המסלולים העומדים בפני הצעירים החרדים הוא שמי שנחשב ל"עילוי" בתורה יוכל להישאר בישיבה ויהיו זכאים לדיחוי מהשירות הצבאי (1500 תלמידים לשנה שיכונו "מתמידים".

כיצד מגדירים בעולם הישיבות, מיהו "עילוי"?

"ברוך כישרונות ובעיקר מתמיד גדול שאף דקות חשובות לו אותו אפשר לראות אף בהליכתו שהוא עסוק בתלמודו מספרים על אחד מהמתמידים בדור שעבר שהיה גר במייץ בצרפת שבנסיעה ברכבת מעירו לפריז היה לומד חצי תלמוד ובחזרתו עוד חצי".

במה שונה סדר יומו של ה"עילוי" מסדר יומם של שאר האברכים?

"קשה לבטא בכתיבה את החוויה היומית של אותו מתמיד בכתבי חיים נחמן ביאליק יש פרק על המתמיד מה שראו עיניו בהיותו תלמיד מן המניין בישיבת ולואזין".

רבנים מרחבי תל-אביב יצאו בקריאה לתושבי השכונות: התקווה, שפירא בדרום תל-אביב להימנע מלהשכיר דירות לעובדים זרים ולמסתננים.

סביר להניח שקריאתם משליכה על כל מקום בארץ, מהו מקור הסיבה שעומדים מאחורי קריאת הרבנים?

" לא ראיתי ולא שמעתי את קריאתם ואיני יודע מה זה קשור לרבנים זו מציאות עגומה וקשה שאנשי השכונות ההם מוצאים עצמם ביום בהיר בתוך מציאות של פחד לחיות בסביבה זו ובטוחני שאף אחד בארץ לא רוצה למצוא עצמו ביום בהיר במציאות עגומה ואומללה שכזו חוץ מהנושא של ירידת ערך הנכס".

ומעבר לברכת שנה טובה לך ולמשפחתך, במת סיום ראיון זה כולה שלך

"ברכת שנה טובה לתושבי העיר ולכל יושבי הארץ שנזכה לשכון בארץ בבטח ללא מחריד ושיסתלקו מאויבנו ומבקשי רעתינו ושתשכון האהבה והאחווה בתוך עמנו ויפרוס ד' עלינו את סוכת שלומו עלינו ועל כל פזורינו בקיבוצם לארצנו. 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה