"פרח יפה, אותך בלב תמיד אשמור"



איך מנחמים את האמא דליה שאיבדה בתוך שבע שנים שניים מבניה? ואיך מנחמים את האישה רעות שבגיל 22 נותרה לבדה, בהריון ועם תינוק בן חצי שנה? * פרידה עצובה מכפיר דהרי ז"ל

עו"ד רם שרון ואלי כהני

ה-13 בספטבר 2012 היה אחד הימים המאושרים בחייהם של כפיר ורעות. בתצלום מצהרי אותו היום הוא מרכיב על עיניו משקפי שמש כהות, שיערו קצוץ דק בתספורת אופנתית, זקן מטופח בן ימים אחדים מעטר את פניו, והוא רוכן אליה ומנשק בעדינות את ידה. היא מביטה בו, מחייכת, בידה השנייה זר ורדים לבנים. הם יפים, צעירים, חתן וכלה. 

בתמונה אחרת, קצת אחרי הכתובה והטבעת ושבע הברכות ושבירת הכוס, הם רוקדים יחד. רעות מחבקת אותו בשתי ידיה, כמו מגוננת עליו, ומגניבה מבט חטוף אל הצלם. עיניו של כפיר עצומות, יד אחת מונחת בעדינות על מותנה של רעות והוא שר לה בקול צלול מעומק לבו "אשמור עלייך בכל כוחי, אשמור אותך אז אל תלכי". ומי ישמור על רעות עכשיו?

כשכפיר בכה בפעם הראשונה

ביום שני בבוקר, כמה שעות לפני הלווייתו של סמ"ר כפיר דהרי ז"ל, סלון ביתם הצנוע של משפחת דהרי ברחוב הנרקיס ביבנה טובע בכאב מר ובגעגועים שילכו ויתגברו ככל שיחלפו השעות והימים.

הוא יליד קריית עקרון ולימים עבר עם משפחתו ליבנה. כאן בבית כפיר נוכח בכל רגע. בתמונות, בזיכרונות, אפילו בקולו המזמר, אבל הוא נפקד. הציפייה והתקווה שייכנס בדלת ויגיד שהכל בסדר, ואין סיבה לדאוג לו, כי הרי הוא שורד הכל, והנה הוא בריא ושלם ומרגיש טוב, כבר נכזבו. כפיר לא ישוב עוד לעולם.

אמו דליה שם בסלון, גם אחותו ענבל (20 וחצי), ואחיו החייל אדיר (19) ואחותו הצעירה ליעד (17), ובני משפחה נוספים. הם נזכרים בו ואז מתעטפים בשתיקה. רק בתה הקטנטונת של ענבל, בת תשעה חודשים, מפטפטת בלי הרף בשפת התינוקות ונהנית מתשומת הלב. יבוא יום ותדע עד כמה הגורל התאכזר למשפחתה היקרה ואיך לא זכתה להכיר מקרוב שניים מדודיה.

את סרט האימה הזה חוותה משפחת דהרי לראשונה לפני כשבע שנים. בן הזקונים של המשפחה, מתן מיכאל ז"ל, אושפז אז בבית חולים בשל דלקת קרום המח. כחודש וחצי התנדנד בין חיים למוות בטיפול נמרץ עד שגופו נכנע, והוא בן שש ותשעה חודשים בלבד.

"זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה בחיי שראיתי את אחי כפיר בוכה", סיפרה השבוע האחות ליעד, "כפיר היה איש עם שמחת חיים, ואת כל הכעס בחייו היה לוקח בצחוק, בהומור. על כל דבר וכל צרה הוא התגבר. הייתי בטוחה שהוא ישרוד הכל. תמיד חשבתי שכולנו נמות לפניו. תמיד חשבתי שאם חלילה יהיה לו סרטן, כפיר הוא זה שיצחק לסרטן בפנים. באמת חשבתי שהוא יכול להתגבר על כל דבר". כפיר ורעות. נשיקה שלא תחזור

איך הוא לקח את מותו של אחיו הקטן?

"קשה מאוד. הוא האמין שמתן יתעורר, הוא כתב לו שירים, הוא שר לו. כשאחינו נפטר זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו נשבר ובוכה".

אשתי היקרה

אתמול (יום חמישי) אמור היה כפיר לחגוג את יום הולדתו ה-23. בעוד כשבוע אמור היה להשתחרר מצה"ל, שירת כתומך לחימה בגבעתי. גבר צעיר, חזק,194 ס"מ, רחב כתפיים, כל החיים עוד לפניו. הוא השלים בגרויות, עשה רישיון נהיגה, חיכה בסבלנות לשמוע את בנו בכורו קורא לו "אבא". "כפיר היה מוכן לחיים החדשים שאחרי הצבא", אומרים בני משפחתו.

ביום ראשון בשעה 12:58 התקבלה במרחב לכיש של מד"א קריאה על תאונת דרכים קשה מאוד שאירעה בכביש 6, דרומית למחלף שורק. אוטובוס של חברת "מטרופולין" בקו 377 פגע בעוצמה במשאית זבל שעמדה בשולי הכביש. עשרות גורמי רפואה דחופה הוזנקו לזירת התאונה.

כפיר ושלושה צעירים נוספים נהרגו במקום. כוחות מד"א טיפלו בשטח ב-26 פצועים, 12 מתוכם פונו לבתי החולים.

רעות שמעה על התאונה ולבה ניבא לה רעות. היא התקשרה לכפיר ולחרדתה שמעה אדם זר עונה לה. היה זה נהג משאית מרהט, שעצר בצד הדרך כדי לסייע לפצועי התאונה וראה את הטלפון הנייד של כפיר זרוק בין חתיכות הברזל והזכוכית. הוא הבחין שהטלפון מצלצל ועל הצג מופיע הכיתוב "אשתי היקרה". הוא החליט לענות ולהרגיע את רעות שמעבר לקו.

"אל תדאגי", הוא אמר לה, "פינו את כולם לבתי חולים. יהיה בסדר". הוא גם נתן לה את מספר הטלפון שלו כדי שתוכל לאסוף ממנו את הטלפון של כפיר.

רעות ובני משפחתו של כפיר ניסו לאתר אותו באמצעות קצין העיר בבתי החולים, אך לשווא. "אל תבכו", אמרה ליעד לבני משפחתה, "עוד שנייה הוא ייכנס בדלת, אתם תראו. כפיר יודע להסתדר, הוא חזק, הוא יתגבר על הכל".

אחרי כחצי שעה נציגי קצין העיר התדפקו על דלת המשפחה ובשורה מרה בפיהם.

גאה באושר

כפיר ורעות הכירו כשנה לפני חתונתם. ילדה טובה קריית אונו מצאה את אהבת חייה ומיהרה לממשה. הם נישאו ביבנה, חתונה שמחה ומאושרת ב"מיי ספייס". גם אחותו של כפיר, ענבל, נישאה שם, בחודש יוני אשתקד. בזמן חתונתה נכנס כפיר למשרדי האולם וסגר את פרטי חתונתו עם רעות.

כפיר אהב מאוד לשיר, כל ארוחה משפחתית בלילות שישי הייתה מסתיימת בשירה גדולה. שירי שבת, שירי חול, העיקר לשיר ולשמוח. בחתונתו כפיר הקדיש לרעות אהובתו את שירו של ליאור נרקיס "שפוי בשבילך". הוא שר לה בעצמו. כפיר שר לרעות  

"כל היום כפיר היה שר", מספרים בני המשפחה, "הוא אהב לשיר והיה פייטן טוב. בחתונה אף אחד לא האמין שזה הוא ששר. הוא עצמו לא האמין שהוא יכול לפרוץ למרות שהוא שר מצוין".

רעות עדיין לא בת 22 וכבר נושאת ברחמה את ילדם השני, שלא יכיר את אביו לעולם. לבנם הבכור, שנולד בינואר השנה, קראו אושר כאילו כדי להתריס בפני הגורל. "כפיר היה גאה באושר", מספרת ליעד, "הוא היה מצלם אותו כל הזמן ומשוויץ בתמונות. הוא היה אבא גאה. רק עכשיו הוא קנה לו כיסא אוכל".

"בגיל 22 מחפשים חתן, לא קוברים חתן", אמרה השבוע בכאב דודתו של כפיר על רעות, "זה אסון גדול למשפחה. לא רק שהאח הקטן של המשפחה הלך, עכשיו גם הגדול הלך. זה לא הגיוני".

עיניה של האם דליה אדומות ונפוחות. היא לא עצמה עין הלילה. "אנחנו כועסים על נהג מטומטם שלא יודע לשים ברקס", היא פורקת את אשר על לבה, "אם הוא רוצה לסיים את חייו שלו, שיתאבד. למה לקחת איתך עוד 50 איש? יש סיבוב בכביש, למה אתה נוסע כל כך מהר? אין לך ראות טובה? סע לאט. אני לא מבינה נהגים כאלה. איך הם לא חושבים? איך הם לא חסים על החיים? מה עם קצת חמלה על בני אדם? אם אתה לא יודע לנהוג אל תחזיק רישיון בכלל". משמאל ליעד רעות דליה האמא אדיר האח

חמישה ילדים היו לדליה, שני בנים ושלוש בנות. את הבן הבכור ואת בן הזקונים היא נאלצה להביא למנוחת עולמים בטרם עת. אין ניחומים לאסון כזה.

בתה ליעד, שתחל בקרוב את כיתה י"ב, לא מתאפקת. "מעניין מי הבא בתור", היא לוחשת ונושכת את שפתיה.

שיר החתונה

רצית שמשהו טוב יקרה לך,

לראות אותך עוד מחייכת 

שרק השמחה תגור בליבך 

רציתי מלאך שירקוד מעלינו,

יספר לך כמה אוהב 

לברוח איתך או לצאת לטייל,

אל מקום בו איש עלינו לא שואל 

נשבעתי את כל העולם להגיש לך,

להיות המקום השפוי בשבילך ובשבילי,

כל בוקר אותך לחבק ולשמוח,

לדעת שיש בי עוד כוח לתת לך את כולי 

רציתי לומר לך מה שהרגשתי,

איך כל יום מחדש את כובשת

עוטפת אותי, חודרת ללב

אשמור עלייך בכל כוחי

אשמור אותך, אז אל תלכי

(מילים ולחן: גילי זכאי, שר במקור: ליאור נרקיס)

 

רעות כותבת לכפיר

"איזה עולם אכזר, רק הטובים הולכים", כתבה השבוע רעות לבעלה כפיר ז"ל, "בעלי אני אוהבת אותך הכי בעולם. גם עכשיו כשאתה למעלה לא נשכח אותך בחיים. אוהבים: אשתך, אושר, והילד שבדרך".

רעות גם כתבה שיר קצר לכפיר:

פרח יפה, מלא חיים

צעיר, גיל נעורים

לא אדע מאיפה בא

גורל אכזר שבך פגע

פרח יפה, מלא חיים

אותך בלב תמיד אשמור

גורל אכזר אותך לקח

כפיר, אותך לא אשכח

בעלי, אוהבים ומתגעגעים: אשתך , אושר והקטן שבדרך

מתגעגעת, אחותך הקטנה

כפיר וליעד אחותו

ליעד דהרי, אחותו הצעירה של כפיר, כתבה לו: ״אל תלך, תחזור, בוא אלינו!!! אח שלי יקר, איך עזבת אותנו ככה? איך? השארת אחריך שתי משפחות מפורקות! ומלא חברים שלא מאמינים! אנחנו עדיין רוצים לקום ולחשוב שזה חלום, ה-סיוט הכי גרוע!!! אין יותר מי שיצעק ויעצבן ויצחיק אותי! אין ארוחות של שישי יותר שבו אני ואתה שרים וכולם כבר משתגעים מאיתנו! אח שלי, אתה לא היית צריך למות!!! לא אתה ובמיוחד לא עכשיו! מתגעגעת ואוהבת אחותך הקטנה".


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה