דייט עם נטע

מי לא ערך היכרות עם עולם הדייטים בן זמננו? מיליון אפשרויות להכיר את עלם / עלמת החלומות, האביר או הנסיכה, איך שתרצו, שילווה אתכם במסע הזה. פאבים אפלים, בארים עם תאורה מדוקדקת ופלרטטנית, מסיבות לוהטות ואינטרנט. המון המון אינטרנט: אתרי הכרויות למגוון רחב של מטרות, פייסבוק, פאבים וירטואלים לצד קוסמופוליטן צונן, או לפחות אייקון של דרינק, שלמחשב יהיה נעים בחיך. 

את כל אלו (כמעט) דגמה נטע יחזקאל-באום (28) מיבנה, ובמקום לשבת, לבכות ולהתמרמר על חוויותיה מעולם שלעיתים יכול להיות לא פשוט בלשון המעטה, היא החליטה לצחוק עליהן בספר שהוציאה לאור בחודש האחרון.

הספר "אשה אחת, גברים רבים" מאגד אוסף טיפוסים שכולנו יצאנו איתם ומקבץ נאה של דייטים מביכים ומשעשעים שעברו לפחות על רובנו.

"אנחנו קבוצה של שש בנות, חברות הכי טובות, וכשרק התחלנו לצאת עם בחורים היינו יכולות לפתוח חמ"ל ולדבר על זה שעות ולנתח כל פרט", מספרת יחזקאל-באום, "עם השנים היו פחות שיחות, אבל תמיד אמרתי שמישהי חייבת לכתוב על זה. לא הגיוני שנעבור את כל זה סתם! תמיד שמעתי מעוד בנות 'רק לי זה יכול לקרות' וזה שטויות כי לכולן זה קורה, כולן יצאו עם הטיפוס הזה".

הרעיון לכתיבת ספר הבשיל לאחר שעזבה את עבודתה ככתבת בעיתון מקומי. "זה תמיד ניקר לי בראש שצריך לכתוב את כל החוויות האלו, ובעיתון התנסיתי בכתיבת טור. זו כתיבה אחרת: קצרה, שנונה וצינית והתאהבתי בכתיבה הזאת. כשעזבתי את העיתון החלטתי פשוט להתיישב ולעשות את זה".

ערכת מחקר לקראת הכתיבה?

"השתמשתי רק בסיפורים ובחוויות שלי ושל חברותיי, וכמובן שיש את התנ"ך שלי שהוא הסדרה 'סקס והעיר הגדולה'. מקור השראה גדול".

לא הרגשתי שיש קשר.

"מאוד הקפדתי לא לכתוב על סקס. אני יודעת שזה מוכר, אבל זו החלטה שעשיתי מהתחלה, להשאיר את זה בחוץ וגם אין צורך".

מעבר לסקס, הרגשתי שלא חשפת את עצמך יותר מדי.

"תראי, הרגש ששולט בתחום הזה הוא הרבה רחמים ומרמור ולא הייתה לי כוונה כזאת. הרצון היה לצאת מהקריאה עם כוחות מחודשים ולצחוק על הכול עם חברות. להמשיך הלאה. להבין שזה קורה לכולנו". 

התפלאתי לגלות שאת רק בת 28. מה יש לך לגלות לנו על העולם הזה?

"אין פה התמרמרות של גיל. תחשבי שיש לי לפחות עשור של דייטים מאחורי, זה מספיק בהחלט כדי למלא ספר", היא צוחקת, "וכמובן שהיו גם לי גם מערכות יחסים ארוכות ורציניות".

מה קרה להן?

"נגמרו כל אחת מסיבתה. היו גם הצעות נישואין שהרגשתי צעירה ולא בשלה לכך. היום אני מוכנה".

בחור בלי ארנק

מתוך הספר: "היא קראה לו 'מושלם' והוא קרא לה 'בחורה'. היא נשארה כל היום במיטה והוא הצטיין בעבודה. חברותיה מתקשרות לשאול לשלומה, והוא לא סיפר עליה לחבריו – אף לא מילה".

הייתה לי קצת הרגשה שאת לא כל כך מחבבת גברים. קראת להם דמויות סוכר ושאר כינויים.

"ממש ממש לא!!", היא מזדעקת, "הדגשתי גם כמה פעמים שהבעיה היא אצלנו וגם אצלם. אצל שני המינים. אנחנו בעידן מבולבל כזה. בעידן של ההורים שלנו היו פחות פיתויים".

כי לא היה פייסבוק?

"לא רק. יש אתרי הכרויות, היום יש אתר שהוא פאב ואתה מטייל בו ומכיר אנשים ולא צריך בכלל לצאת מהבית. כולם יותר קלילים וקל להתנסות בבחורים רבים במקום להתביית על אחד. המוח שלנו שונה ופועל אחרת. היה גם נהוג להתחתן בגיל מוקדם".

איך בחרת מה ייכנס לספר?

"הסיפורים הראשונים שקפצו לי לראש היו אלו שמבחינתי היו הכי מעניינים. ככל שעבר הזמן והשתמשתי ברוב הסיפורים שאינטואיטיבית עלו לי למחשבות, כבר הייתי צריכה יותר להשקיע מחשבה. היה לי חשוב לא לחזור על עצמי ורציתי לספר על מקרים שקרו לכולן. הרי רובנו יצאנו עם בחור ששכח ארנק". 

אוי ואבוי.

"אין לי חברה שלא יצאה עם בחור כזה. אני באופן אישי שילמתי על שלושה בחורים כאלו".

ולא אמרת כלום?!

"עם הבחור השלישי כבר זרקתי איזושהי הערה אבל זה הכל. המטרה הייתה סיפורים שקרו להרבה בחורות, לא קיצוניים כמו הצעת נישואים בדייט ראשון, סיפורים שימחישו שכולנו באותה סירה".

פירטת בספר על בגידות שחווית. יצא לך לבגוד?

"בחיים לא! אני אמות ולא אבגוד!", היא עונה לי בכמעט צעקה, "אני לא אעשה משהו עם בחור ואחזור לבן הזוג שלי. זה מאוד מכוער בעיני".

כמו גוש בשר

יחזקאל-באום ("באום זה שם משפחתה של אמי. אני לא גרושה כמו שנוהגים לחשוב, רווקה לגמרי") מקבלת אותי בחיוך מנומנם בשעת בוקר סבירה, בגוף צנום ואיפור מינימאלי, ומספרת כי רק לפני שלושה ימים חזרה לגור בבית הוריה ביבנה, שם גרה כל ימי חייה מלבד שנים בודדות בהן נדדה המשפחה, שכוללת גם אחות (31) ואח (23), באירופה בעקבות עבודת האב. קודם שכרה דירות ביבנה ובראשון לציון השכנה.

שתי בעיות יש לי: גם להיות רווקה ביבנה וגם בבית ההורים?

"אני מאוד אוהבת את יבנה ומקווה שגם בעתיד אחיה בה. חברות שלי כאן וכל מה שאני צריכה כאן".

כן, אבל נראה לי שתל אביב יותר מדברת לחיי רווקות לא?

"פעם הייתי שורצת בתל אביב, אבל נכון לעכשיו לא נראה לי שתל אביבים בקטע של התמסדות. זאת עיר של פיתויים ובגיל 28 זה פחות מתאים לי. כשבא לי לצאת, אני שם".

מה לגבי המגורים בבית אבא?

"תראי, יש אילוצים שאינם כלכליים שגרמו לכך שאחזור. יש לי את המרחב שלי בבית, אני לא צריכה לבשל או לכבס וזה נפלא וזמני".

את כותבת בספר שאת לא מאמינה שיש מישהו שבאמת ירצה להיות איתך ולעומת זאת מציינת שהערכתך העצמית תקינה לחלוטין. זה לא מסתדר לי.

"זה לא שאני חושבת שמשהו לא בסדר אצלי. יש לי המון מה לתת ואני בשלה גם לקבל. אני מאמינה שבהתחלה מסתכלים על חיצוניות ומחפשים סקס קודם, אני שלמה עם מי שאני היום, אבל מודעת לכך שגברים מחפשים רק את זה וגורמים לנו לחוש כמו גוש בשר. נורא מתקשים להתחייב ומהתחלה נוקטים בזהירות מוגזמת. בנות כבר לא עושות שיחות 'הקשר לאן' אלא הגברים הם שמציבים עובדה שהם עוברים תקופה עם עצמם ובעצם מחפשים דבר אחד".

יצאת עם אחד כזה לאחרונה?

"יצאתי עם שלושה כאלו".

ומה הייתה תגובתך? "תודה שלום"?

"דווקא לא. עם חלקם אני מיודדת בפייסבוק. התגובה הייתה 'אני מאמינה שמי שבאמת בעניין שום תקופה לא הייתה משפיעה עליו, וגם עלי עוברת תקופה שלא בא לי על אנשים שעוברים תקופה'".

האם חזרו אלייך בחורים שיצאו איתך בעקבות הספר?

"כן, ראו פרסום בפייסבוק וביקשו עותק ולדעת אם כתבתי עליהם".

נו, והיו כאלו שבאמת כתבת עליהם?

"כמו שאמרתי להם, אני לא יכולה לחשוף. הם מוזמנים לקרוא ולחפש את עצמם בו".

ספרי על דייט מפתיע. 

"החבר הראשון שלי בגיל 20 היה משקיען רציני. כל דייט איתו היה מפתיע בדמות ורדים באמצע הלילה שמחכים לי על החלון למשל".

אמאל'ה.

"לא, הוא היה עובד בלילה ונוקש לי על החלון ומשאיר ורד, היה מכין ארוחות בוקר רומנטיות, מכין לי שרשראות, מתקשר להגיד שקשה לו להירדם בלעדיי, דמות מהאגדות".

מה קרה? נמאס לך?

"הייתי צעירה והיה לי קשה להכיל, הייתי צוחקת. היום אני לומדת להכיל ומבינה כמה זה חשוב לדעת לקבל".

אני עם בעלי מגיל 22, אני מפסידה משהו?

"לא", היא קובעת, "אבל אני לא רציתי להתחתן עם החבר הראשון שלי".

הוא השלישי.

"אז מצוין. את ממש לא מפסידה. אני שמחה שהכרתי והתנסיתי אבל עכשיו מספיק. אני יכולה לומר שיש נשים בזוגיות שאומרות לי שהן מקנאות בי, שנורא כיף להכיר אנשים, אבל כשיש לך את החבר הזה אין משהו טוב מזה". 

לתת צ'אנס

יש לך טיפים למציאת זוגיות?

היא צוחקת בהיסטריה. "מי, אני?! תכתבו לי אתן! יש לי טיפ חשוב אחד והוא תמיד להיות עצמך. אם לא בא לך להיפגש איתו הערב את לא צריכה לומר שהיית אצל חברה. כי בפעם הבאה הוא ירשה לעצמו להתקשר אלייך ב-02:00 בלילה, אם בחצות את אצל חברה. אל תתלהבי מדברים שאת בדרך כלל לא מתלהבת מהם כי הבחור יתאהב במישהי אחרת. ולא כדאי להתייעץ עם יותר מדי אנשים. תהיי את. לי מאוד חשוב פחות לשפוט על כל דבר ובאמת לתת צ'אנס. סדר העדיפויות שלי בגבר השתנה - פחות חשוב לי כבר מראה חיצוני, אבל על הומור אני לא אתפשר או על קצת ספונטניות. אבל אני לא מאמינה בגישה של לצאת ולחפש את הגבר, אלא לזמן את האפשרויות".

אז מה בעצם את עושה?

"אני פתוחה כשמתחילים איתי או כשחברה רוצה להכיר לי, ולהיכרויות באינטרנט. אני הרבה יותר פתוחה".

גיל 28 זה גיל מעט קשה יותר להיות בו רווקה, לא?

"כן, כי בגיל צעיר יותר, 24-25, את לא רווקה, יש לך את החברות שלך, זה לא חסר לך. ככל שגדלים יש יותר מגננות ושריטות ויותר קשה למצוא את ההתאמה הזאת. קשה יותר להכיר כי בגיל צעיר יצאנו בלי סוף והכרתי בלי סוף. היום זה יותר מאתגר אבל יהיה בסדר".