העתיד בידיים שלהן



בזמן שבני גילן עסוקים באופנה, בילויים וטרנדים כאלה ואחרים, מאיה, שיר, עדן ולינור מקדישות שעות רבות מגיל ההתבגרות לצורך פיתוח טכנולוגיה שתתריע על גילוי שריפות בשלב הראשוני שלהן וחולמות לפתח דברים שיתרמו להגנה על המדינה. כל זאת במסגרת תכנית מיוחדת המשותפת לעיריית יבנה וחברת "נס טכנולוגיות". בשבוע שעבר זכו לציון לשבח על עבודתן והן ממש לא מתכוונות לעצור

מאת: טלי בנדו לאופר
צילומים: דוד מטודי

"למדתי לתכנת, למדתי לנהל את הזמן והידע שלי ביעילות ואיך להתמודד עם אתגרים וקשיים", אומרת לינור בר יוסף. ניתן לחשוב כי אלו דבריה של מי שסיימה תואר ראשון במדעי המחשב או לפחות אישה בוגרת שעברה הכשרה טכנולוגית סבוכה ובכן, לא כך הדבר. בר יוסף הנה תלמידת י"ב אשר השתתפה לאחרונה, יחד עם שלוש חברותיה לקבוצה, בתחרות הארצית של פרויקט "נס טכנולוגיות" בו זכו בציון לשבח. 

מדובר בתכנית יוקרתית המשותפת לעיריית יבנה וחברת "נס טכנולוגיות ישראל" המתקיימת זו השנה החמישית, במסגרתה תלמידים מצטיינים בני 15-18 מבצעים פרויקט מחקר ופיתוח ביצועי, בדומה לחברות סטראט אפ. את התכנית, המונה 350 שעות הנפרסות על פני כשנתיים, מממנת במלואה עיריית יבנה.

השבוע התיישבנו לשיחה עם קבוצת Fire4est”" בה לקחו חלק ארבע תלמידות מתיכון "גינסבורג האלון": מאיה פפו (16), שיר אליהו (16), עדן אפללו (18) ולינור בר יוסף (18). הקבוצה כאמור, לקחה חלק בתחרות בה מאות בני נוער בוגרי התכנית, הציגו יוזמות שונות בשלל תחומים ורעיונות פורצי דרך.

"עבדנו על זה קשה, רק על הפרויקט עבדנו שנה", מספרת מאיה, "בשאר הזמן עסקנו בלימודי טכנולוגיה. עשינו אפיון טכנולוגי ועבודת מחקר מעמיקה".

"מה אפשר להגיד? זה היה פרויקט מהנה והיה פה גם הרבה עומס כי אני בי"ב ויש בגרויות וכל זה", אומרת עדן, "אבל אני מאוד מרוצה שהשתתפתי".

"אני זוכרת שהביאו לנו מכתבים מנס, מכתב שהזמין אותי למבחני מיון", נזכרת שיר, "הלכתי להיבחן רק בשביל לנסות והתקבלתי. החלטתי ללכת על זה כי חברים רבים הלכו וזה גם נשמע מאוד מעניין".

עדן: "אני זוכרת שכשהציעו לנו ממש ממש התלהבתי, רציתי את זה ומאוד קיוויתי לעבור. רציתי ללכת כי האמנתי שהפרויקט הזה יתרום לי ואני חושבת שהוא תרם לי: הרחבתי את הידע שלי בתחום הטכנולוגי, למדתי להתנהל בצוות ואיך לסדר את הזמן שלי". 

ולשאלת מיליון הדולר: מה המצאתן?

מאיה: "מערכת שתפקידה להתריע על שרפות שרק פורצות. המערכת מורכבת מחיישנים שמזהים אש לפני שהיא מתפשטת, הם שולחים אותות לתחנת הכיבוי".

לינור: "אני חושבת שזו המצאה חדשנית ויעילה. אנחנו האמנו בה לכל אורך הדרך, מהרגע שקבענו לבצע אותה. אגב, ניתן ליישם אותה לא רק בארץ אלא בכל העולם. גם בעבודה התמקדנו באזורים כמו ארה"ב ואוסטרליה, שיש בהם הרבה שריפות".

רעיון של מי זה היה?

מאיה: "האמת היא שהיה מאוד קשה לחשוב על נושא. חשבנו על דברים שקרו בארץ לאחרונה ולא נמצא להם פתרון. אסון הכרמל היה טרגדיה גדולה במדינה ולכן חשבנו שזה נושא טוב. הגהת הרעיון לקחה שלושה חודשים, פוסלים המון רעיונות בדרך, כי או שהם מסוכנים או שהם לא ישימים או שגילינו שיש כבר דבר כזה".

לינור: "היה מאוד קשה להגיע לרעיון ישים ועד שלא הייתה הסכמה של כל הקבוצה, לא יכולנו להתקדם".

בתחרות פגשתן רעיונות שגרמו לכם לשאול "איך לא חשבנו על זה?!"

לינור: "היה רעיון שזכה באחד מחמשת הראשונים, שהיה בו רובה עם חיישן שמאתר את החייל ומונע פגיעה בכוחות שלנו, זה היה דבר שחשבנו עליו והמדריכים הורידו אותנו ממנו בטענה שהוא קל מידי, שאינו מורכב מספיק ובסוף הם זכו! היינו יכולות להיות בין חמשת הראשונים, אבל אני לא מצטערת, למדתי המון. היו ילדים שיצאו מתוסכלים, כי הם עבדו שלוש שנים ולא הזכירו אותם, אז אני מרגישה גאווה כי בהחלט זכינו". 

מאיה: "אני פגשתי הרבה רעיונות כאלו וזה צרם. היו רעיונות שעלו אצלנו בתהליך ההגייה ואיכשהו נפלו. היה רעיון מתחום הרפואה, על תא שמנטרל וירוסים. היו לנו דבר דומה שירד בטענה שזה מסוכן לגוף האדם".

בכל קבוצה או צוות נרשמים רגעי משבר, אז בטח אצל קבוצת תיכוניסטיות, אלא שלמרות זאת הצליחו הבנות לקבל את ציון לשבח על עבודת צוות יוצאת דופן, בה הבחינו מדריכי הקבוצה בפרויקט.

"היו מספיק רגעי משבר", צוחקת עדן "אבל ידענו להתגבר ולחזק אחת את השניה".

מאיה: "היו רגעים שקצת כעסנו אחת על השנייה, אבל זה חלק מתהליך של עבודה בצוות. המטרה הייתה לצאת עם התוצר הכי טוב שאפשר. על זה גם קיבלנו ציון לשבח כי עבודת הצוות שלנו כנראה הייתה טובה מכולן. דאגנו ועזרנו אחת לשנייה".

לינור: "אני הייתי בפן הטכנולוגי וזו עבודה מאוד מורכבת. צריך לעשות המון תרשימי זרימה, להשתמש במושגים שלא הכרנו והיינו צריכות ללמוד הכל מאפס. איכשהו הצלחנו להבין את זה. גם החליפו לנו הרבה פעמים מדריכים, דבר שיצר קושי, אבל בסופו של דבר, התגברנו על הכל".

נעשיתן חברות?

שיר: "כן, לגמרי חברות".

לינור: "בטח, האמת שהתקרבנו למרות פער הגילאים, אנחנו הרבה בקשר בווטסאפ".

מאיה: "עדן ואני בנות דודות אז ברור, שיר ואני חברות ובעקבות הפרויקט כולן נעשות קרובות יותר".

עדן: "זה מאוד מקרב, כי כל יום את מדברת עם האחרות ורודפת אחרי זאת וזאת, אז בטח שזה מקרב".

מה הכי הייתן רוצות להמציא?

"זו שאלה קשה!" נבהלת עדן, "הייתי רוצה להמציא משהו שקשור להגנת המדינה, זה תחום שהייתי רוצה לפתח בו משהו, הוא חשוב וקשור גם ללוחמה. הייתי רוצה להמציא את הדור הבא של כיפת ברזל, להיות כמה צעדים לפני האויב".

מאיה: "זה תחום שמאוד מעניין אותי. אני גם לומדת בבי"ס ביוטכנולוגיה, ביולוגיה וכימיה. מה להמציא אני כרגע לא יודעת, אבל בהחלט רוצה להישאר בתחום המדעי".

שיר: "אולי כדורים שמשפרים את הראייה, יש לי משקפיים וזה היה יכול להיות נחמד".

לינור: "גם אני הייתי רוצה להמציא משהו בתחום הצבאי, משהו שיתרום לביטחון המדינה. האמת היא שיש לי רעיון, אבל אני לא רוצה לחשוף אותו".

בקרב חברים, התכנית נחשבה למגניבה או לבזבוז זמן?

עדן: "חברות שלי מאוד תמכו, לאף אחד זה לא נראה בזבוז זמן אבל גם לא משהו מגניב".

לינור: "חלק באמת אמרו שזה בזבוז זמן, שזה הרבה שעות מהחיים שלי שלא יחזרו, חלק אמרו לי כל הכבוד שהם שמחים בשבילי, היו לכאן ולכאן. ברגעי קושי ברור שגם אני אמרתי 'בשביל מה אני צריכה את זה?' אבל התגברנו יחד".

שיר: "את האמת שזה היה בזבוז זמן לדעתם, הם לא הבינו למה אני שם שנתיים וחצי, אבל בסופו של דבר ביום הכנס הם מאוד תמכו, רצו שנזכה והיו מאוד בעדנו". 

חשבתן שתזכו במשהו?

עדן: "אני חשבתי שכן. כשראיתי את הפרויקטים שזכו, אלו היו פרויקטים על רמה וחשבתי שבשלנו יש מה לשפר, אבל עדיין הייתה בי תקווה".

לינור: "האמנתי שנזכה כי כולנו מאוד השקענו, חשבתי שנהיה בין חמשת הראשונים אבל כשהכריזו על הציון לשבח, הבנתי שזה כבר לא יקרה".

נכון לעכשיו, נשאר רעיון הקבוצה מיותם מיוזם או משקיע שייקח אותו לשלב הבא וידאג להוציאו לאור.

"אנחנו מאוד מקוות שיבוא משקיע ויעשה עם זה משהו, דבר שלרוב לא קורה אבל תמיד יש תקווה", אומרת מאיה.

שיר: "אני ממש מקווה שיהיה מישהו שיחליט לצאת עם הפרויקט וייקח אותו הלאה. הלוואי!".

לינור: "האמת היא שראש העיר קבע איתנו פגישה, העבירו לו את החוברת עם החומר שלנו והוא אמר שרעיונות ישימים יקבלו תקציב ממשקיע חיצוני, אז אני מקווה לטוב. העירייה אולי תסייע למצוא משקיע".

לסיכום, זה תחום שתלכי איתו?

לינור: "אני בטוחה שאשאר בתחום הטכנולוגי, אין לי ספק".

שיר: "בהחלט. המוגבר שלי זה ביוטכנולוגיה וזה נושא מעניין".

עדן: "ללא שום ספק כן. בבי"ס אני לומדת מחשבים וזה תחום שהייתי רוצה לפתח. אני גם נהנית בו ומקווה להמשיך איתו גם בצה"ל".

העירייה מממנת את הפרויקט באופן מלא

 

גאווה יבנאית

העיר יבנה בראשותו של ראש העיר, צבי גוב-ארי, היתה העיר החלוצה לצרף את תלמידיה לפרויקט נס טכנולוגיות תוך ראייה לטווח ארוך והשקעה בהון האנושי והעתידי של העיר. עיריית יבנה בשיתוף חברת "נס טכנולוגיות ישראל" מקיימות זו השנה החמישית  תכנית ייחודית לפיתוח מנהיגות טכנולוגית וניהול ידע בקרב תלמידי התיכונים בעיר. את היוזמה לפרויקט הוביל ראש העיר, צבי גוב-ארי כחלק ממדיניותו לטיפוח ועידוד תלמידים מצטיינים ומחוננים. מנהלת תחום החינוך, טובה צירלין ציינה כי יבנה הייתה העיר הראשונה בישראל להצטרף לתכנית יוקרתית זו וכי החלטתו של ראש העיר לעשות כן מעידה על ראייה לטווח ארוך תוך השקעה אמיתית בהון האנושי והעתידי של העיר. מדובר בתכנית דו-שנתית (350 שעות) הממומנת במלואה על-ידי העירייה ומתקיימת בהובלתה של תמר בן-שבת, מנהלת מרכז 'אשכולות פיס' למדעים, טכנולוגיה ומחוננים. במסגרתה, תלמידים מצטיינים מבצעים פרויקט מחקר ופיתוח ביצועי בדומה לחברת הזנק  (Start Up). תכנית זו נחשבת לייחודית במיוחד לאור שיתוף הפעולה בין העירייה, מוסדות חינוך וגוף טכנולוגי עסקי מוביל. בתוכנית לומדים השנה כ-80 תלמידים בגילאי 15-18 אשר הומלצו על-ידי בתי הספר ועברו בהצלחה תהליכי מיון קפדניים.

ראש העיר, צבי גוב-ארי אמר כי ''בני הנוער הלוקחים חלק בתכנית הם התשתית למצוינות של הדור הבא ולמנהיגות הטכנולוגית במדינת ישראל. אנו מאמינים כי בעוד שנים ספורות תלמידים אלה יהיו בין המובילים בחברות ההיי-טק וחלקם ישרת בצה"ל בתפקידי פיקוד בתחום הטכנולוגי. מצוינות וחדשנות הם חלק ממארג הערכים המובילים לחברה טובה ובריאה יותר וליעד הזה אנו חותרים כעיר המחויבות להעניק לבוגריה את היכולות להתמודד עם אתגרי המדע והטכנולוגיה המשתנים בתדירות גבוהה ומחייבים ידע וכושר לקלוט, להטמיע וליזום. אנו מכירים בכך שהחינוך הטכנולוגי ייבנה את התשתית המנהיגותית ואת זו של ענף ההיי-טק לשנים הבאות. העיר יבנה תמשיך להשקיע בתחומים אלה תוך שאיפה להצמיח מקרבה מנהיגים בעלי גמישות מחשבתית, הסתגלות לשינויים, ראייה עתידנית, חדשנות, יכולת תכנון, ביצוע ושיווק, כמו גם חשיפה לעולמות ידע מתחום המחקר, הטכנולוגיה והמדע". 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה