מסיבמבה

ביום שני בשעות הצהריים קיבלתי שיחת טלפון. "ארז?" מיד כמובן עניתי "כן....מי שואל?" מהקו השני נשמע היסוס קל אך אותו בחור אמר "אולי אתה מכיר אותי. אני הייתי שחקן של מכבי יבנה לא מעט שנים". 'אוקיי' אמרתי, קל מאוד. הרי מתחילת שנות ה90, הזמן שהתחלתי לזכור מה שאני רואה, אני מכיר כמעט את כל השחקנים שעברו בקבוצה אז ככה שאין מה להיות במבוכה, תיארתי לעצמי. "תגיד את השם" אמרתי לו "אבי כהן" ענה הצד השני. שקט על הקו. בעיקר מבוכה גדולה מצידי. "מתנצל.....לא זוכר, אולי תרענן את זכרוני", עניתי באכזבה מעצמי ולא יכולתי לחשוב על שחקן כזה ששיחק במכבי יבנה הגדולה של שנות ה90. "במבה" הוא אמר "אבי כהן במבה". פרץ של צחוק גדול יצא מגרוני. "מה אתה צוחק עליי? אבי כהן? ניסית בכוונה להתקיל אותי???" זעמתי על במבה. וככה במשך דקות ארוכות דיברנו אני ואבי כהן "במבה" על ההיסטוריה של מכבי יבנה, על אותה תקופה מופלאה של שנות ה90 ולמען האמת גם המטורפת. החל מהמשחקים מול בית"ר ירושלים, האדום הלא הגיוני מול מכבי חיפה, על ההנהלה, על הקהל המטורף של פעם ובעצם על מה לא. שיחה מרתקת מאוד של שחקן עבר. אחרי מספר דקות בעצם עלתה שאלתי הראשונה "רגע, הרי לא התקשרת על מנת לספר לי על העבר. מה העניין?" במבה נעצר לשנייה ואמר "כואב לי. כואב לי על מכבי יבנה. אני רואה מהצד מה הולך עם הקבוצה ומאוד כואב לי. אני מאוד רוצה לעזור לקבוצה, לעשות משהו שאולי יעזור לשחקנים, למערכת אבל בעיקר לקהל. אני רוצה להגיד לקהל שהוא חייב להתאחד למען הצלחת הקבוצה. מה שקורה עכשיו, רק דבר אחד חשוב. זה להשאיר את הקבוצה בליגה הלאומית". וככה המשיכה השיחה, עד שקבענו להיפגש כמו שצריך, פנים מול פנים כשמכשיר ההקלטה פתוח. לפני שהגענו להווה, מאוד עניין אותי להתרפק על העבר "אז הייתה תקופה שונה", הוא מתחיל ומספר על תחילת שנות ה-90 העליזות "כל העיר הייתה סביב מכבי יבנה. כל מקום שהלכתי רק שמעתי מכבי יבנה באוזניים. רוב השחקנים היו מקומיים ככה לאן שלא הלכת הבנת שיש בעיקר כדורגל בעיר. זאת קבוצה שהייתה לה עיר משלה". ברשותו, לכל אורך הראיון קראתי לו במבה, פשוט לא זכרתי את שמו האמיתי...... 

הייתה תקופה יפה. מה אתה יכול לספר אולי לצעירים מבינינו. עד כמה המצב היה שונה?

"פעם, קודם כל חיפשו ביבנה איך לקדם את הצעירים, איך לקדם את הנוער. ברמה המקצועית זה אחד הדברים הכי חשובים שהיו. לקדם כמה שיותר יבנאים".

האם הקהל היה שונה?

"מה זה שונה??? אין דברים כאלה כמה שהוא היה שונה. היינו השחקנים מתים מפחד להפסיד בגלל הקהל של יבנה. הוא היה קהל דוחף, מעודד אבל גם מאוד תובעני. הוא תמיד רצה לנצח בבית. אני יכול להגיד לך שפעם היו עונות שלמות שלא היינו מפסידים במשחקי הבית".

היום יש שקט בגזרת ההנהלה/ מאמן. פעם היה בלגן וטירוף.

"(צוחק) כן, אתה לא מאמין עד כמה. כל פעם היה סיפור אחר. לא היה שקט. אבל הייתה אווירה טובה. אווירה של משפחה. פעם כולם היו יבנאים והכירו אחד את השני. היינו עולים עם אש בעיניים".

כמובן שאם כבר נוצרה פגישה עם במבה, זאת הזדמנות מצוינת לשאול אותו על מקרי עבר, עד כמה זה היה משוגע בזמנו. המשחקים, האווירה, הטירוף והכמות הבלתי סבירה שנכנסה לתוך האצטדיון העירוני.

ספר על משחק מעניין שאתה זוכר.

"היה לנו משחק נגד בית"ר ירושלים בבית. תראה, היו הרבה משחקים מטורפים אבל כמו זה אני לא זוכר. אנשים ישבו על החומות, עמדו על הגדרות והיו ממש על הקווים. לחץ מטורף. אמרו שהיה איזה 5500 אלף צופים, אני אומר לך שהיה יותר". 

מה הדבר הכי ביזארי שהיה לך בקריירה?

"הייתי בן 17 והיה לנו משחק בחוץ נגד מכבי חיפה והייתי בספסל. השופט יעקב שיינר שרק לנבדל שלא היה מעולם, אז צעקתי שלא היה נבדל. אני, ילד בן 17 קיבלתי ממנו כרטיס אדום עוד כשישבתי על הספסל והורחקתי. אותו שיינר הרחיק אותי גם נגד הפועל תל אביב".

תגיד, עדיין מזהים אותך ברחוב?

" כן, יוצא עדיין שאוהדים וותיקים מדברים איתי ומזכירים לי את התקופה ההיא, צריך לזכור, לא הייתי פה עשר שנים, זה לא מעט זמן".

איך יותר מכירים אותך? בתור אבי כהן או בתור במבה?

" שאלה קלה. ברור שבתור במבה".

לפני שנפנה לדברים היותר רציניים. הגיע הזמן לענות על השאלה שנותרה פתוחה. מאיפה הכינוי "במבה"?

"(צוחק) לא יודע. באמת לא יודע".

מה לא יודע, אני רציתי להיפגש איתך רק בשביל שתענה לי על השאלה הזאת. כולם בטוח קוראים את הכתבה ואומרים שבטוח תיתן תשובה מקורית.

"(שוב מתגלגל מצחוק) אני באמת מתנצל בפניך, אבל אין לי מושג. פתאום אני זוכר קראו לי במבה ומאז זה נשאר. מן הסתם אתה לא הראשון ששואל אותי את השאלה הזאת אבל זאת האמת, אין לי מושג. אני אגיד לך יותר מזה. לבת שלי קוראים במבה הקטנה. זה הכינוי שלה". 

כמובן שאחרי התשובה הזאת, נשארתי מעט מאוכזב. אם לבמבה אין תשובה אז כנראה שהתעלומה תמשיך להישאר עם סימן שאלה. היום אבי כהן בן 46, נשוי לקלי ואבא לשתי בנות, דורין ולין. מדורין יש לבמבה גם נכדה מתוקה העונה לשם נועה.

במשך עשר שנים התגורר במבה במצפה רמון והיה אחראי שם על מחלקת הספורט. בשנים האחרונות החזירה משפחת כהן עטרה ליושנה כשחזרה לגור ביבנה ושבמבה הפך להיות עובד אורבוטק.  

רצית לדבר על מכבי יבנה הנוכחית, אז בוא נדבר עליה. יצא לך לראות אותה בתקופה האחרונה?

"כן, יצא לי לראות כמה משחקים שלה. בשנתיים האחרונות מכבי יבנה עשתה משהו מדהים וחזרה ללאומית אחרי הרבה מאוד זמן. צריך לשמור עליה שהיא לא תיפול, זה הכי חשוב. שהיא תישאר בלאומית, כל השאר שטויות".

מה אתה חושב על מה שאתה רואה?

"לפני הכל אני רוצה להגיד שאני חבר של המאמן יוסי זוזוט. אני מכיר אותו כל כך הרבה שנים. אני זוכר אותו בתור ילד שרק עלה בבוגרים. ילד חמוד מאוד. אני חושב שהוא עשה עבודה מדהימה בזה שהעלה את הקבוצה ללאומית. צריך לזכור את זה, יש לי הרבה ביקורת על מה שקורה עכשיו, זה יותר נראה כמו חוג. אין מספיק מלחמה, אין רצון להצליח, אין מחויבות ויש הרבה דברים שלוקים בחסר. אבל, וזה הכי חשוב, זה לא הזמן לטפל בדברים האלה, את זה עושים בסוף העונה לא עכשיו כשנותרו 7 משחקים לסוף". 

בוער לך להגיד משהו לקהל המקומי אז הנה, יש לך עכשיו את המקום.

"אני רוצה להגיד להם שהם חייבים להיות מאוחדים. אני שומע אוהדים שאומרים שהם רוצים שהקבוצה תרד וזה חורה לי מאוד. אני פשוט לא מאמין שיש דבר כזה. בזמנו, בתקופה שלי, כולם היו בעד הקבוצה. אני לא מסכים עם כל הצעדים שקורים אבל זה בדיוק העניין, צריך לחכות עם השינויים האלה כי הם לא יעזרו עכשיו. שום שינוי בתקופה הלחוצה הזאת לא יהיה לטובה. כל האוהדים צריכים וחייבים לחשוב רק על דבר אחד, שמכבי יבנה תישאר בליגה הלאומית".

אתה נראה מאוד נסער.

"כן, כי זה כואב לי מאוד. הייתי לפני שבוע במשחק של קבוצת הנוער ולא האמנתי שאנשים מדברים בגנות המועדון. מאוד כאב לי שיש כאלה שרוצים שיבנה תרד. באותו הרגע החלטתי לעשות מעשה ולהרים אליך טלפון. זה לא מתקבל על הדעת".

בתור אחד שאכפת לו ושחקן עבר, מה היית ממליץ למועדון לעשות בזמנים קשים אלו?

"אני חושב שכולם חייבים להיות יותר מחויבים למכבי יבנה. לתת את כל הנשמה למען הקבוצה. במצבים כאלה צריך לשים הגנה חזקה, הגנה קשוחה. לפי דעתי יש התקפה לא רעה לקבוצה והגולים עוד יבואו אבל ההגנה סופגת לא מעט". 

אגב, אמרת שהיית במשחק הנוער, איך התרשמת מדור העתיד?

"הייתי בכמה משחקי נוער השנה. מאוד אהבתי את מה שראיתי. אני חושב שיש לפחות 5-6 שחקנים שאם יידעו לטפח אותם הם יוכלו להיות שחקנים לגטימיים בבוגרים".

לפני שהשיחה מסתיימת ומכשיר ההקלטה נסגר, כוסות הקפה הורמו ואפילו האזעקה של הרכב הופעלה, ביקש במבה להגיד דבר נוסף "אני באמת רוצה שהכתבה תגרום לאוהדים להתאחד. זה מה שמעניין אותי, שהאוהדים יבינו שמכבי יבנה היא מעל הכל. זה מועדון ענק שאסור שיקרוס. חייבים לשמור עליו . על האוהדים להגיע ולעודד ולתמוך ביחד בקבוצה"