היערות מאז ומעולם היו חלק מהזהות הלוקאלית של בני האדם החיים בקרבם או בקרבתם, ומכאן הם חלק מהתרבות האנושית. הם חרוטים בהיסטוריה האנושית, מזינים זיכרונות, רעיונות, סיפורי עם ואגדות ומהווים השראה לאמנים, ציירים, כותבי שירה וסיפורת, צלמים ועוד.

 

כחברה, שבסיסה חברת מהגרים, אשר הגיעו ועדיין ממשיכים להגיע לישראל מארצות שונות ומאזורים שונים, אנו נושאים בתוכנו זיכרונות מנופים אחרים, לחלקינו אלו נופי ילדות, לחלקינו זיכרון מוצפן מנופי ילדות של דורות שקדמו לנו, או לעיתים זיכרון שמקורו בהטלאה תרבותית של זיכרונות במוחנו, אם באמצעות הקראת סיפורים ואגדות ילדים ואם באמצעות דימויים בסרטים להם אנו חשופים. זיכרונות אלו נושאים עימם גם את ההקשר התרבותי של המקום, החברה והתרבות מהם יובאו. בתערוכה מובאות מעבודותיה של אלינה ספשילוב בהן בולט השילוב הבין תרבותי השואב ממסורות שונות. בציירה את יערות הליבנה, הזכורים לה מסביבות ילדותה, מתערבבים זיכרונות ילדות נעימה ותמימה בנקודת מבט מרוחקת וביקורתית של מי שחייה בישראל השונה כל כך מכל מה שהכירה שם.

 

בין האמנים הישראלים, שעוסקים ביצירתם במוטיב היער, עולה וחוזרת התחושה, שהם יוצרים יערות מתוככי נפשם, נופים המוטבעים בתוכם מדורות, כגעגוע, כייצוג של מרחב מנטאלי, פילוסופי אפילו, ולא של מקום קונקרטי. כפי שבא לידי ביטוי ביצירתן של הדר גד, מירי הופמן-כסיף ומורן קליגר. הן יוצרות בטכניקות מגוונות, ברישום דקדקני בעפרונות, בחריטה, בגירוד, בקילוף או בניקוב בסיכת תפירה. בעבודה עמלנית תובענית כמעט סיזיפית, מעצימות את תחושת החיטוט, החפירה לרבדים עמוקים, וההתבוננות לתוך עומק הדברים, עומק נפשן, ותת המודע.

 

"ליער מקום בזיכרון הישראלי הקולקטיבי והפרטי בהנצחת השואה, אם בסיפורי הבריחה וההסתתרות ביער, הרדיפות ביערות, או המרד, בדמות הפרטיזנים ביערות. יתר על כן, עצם היותם של נופי יער אלו דומיננטיים, במקומות בהם התרחשו הזוועות גם היום, כמו שמיכה עבה המכסה על כל אותם פשעים ועוולות שבוצעו שם, הופכים את היער ביצירתם של אמנים ישראלים, בעיקר בקרב בני הדור השני לשואה, לסימבולי ומשמעותי", אומרת אוצרת התערוכה בת שבע גרניט.

 

האמן שלומי חגי מתבונן בנוף המיוער פעם אחת ב"זום אין" מקורב עד לרמת פירוט מדויקת ומדוקדקת של העלים על קצה הענף, התקרבות כזו אשר מטשטשת את הראיה, עד שהעלה בקצותיו הופך כמעט לטקסטורה אמורפית. בפעם השנייה הוא מתבונן בחופת היער ממעל, כבמעוף הציפור, מתרחק עוד ועוד עד שחופת היער יוצאת מהפוקוס והופכת לטקסטורה אבסטרקטית אשר לא ניתנת עוד לזיהוי מוחלט ולהבחנה האם מדובר בעצים, ביער או אולי בעשן מיתמר. ביצירותיה של ענת בצר נופי היער עומדים כמחוז נכסף, רחוק, מנוכר, אקזוטי, אידילי, פילוסופי אפילו. ביצירתה היא מגיבה לתצלומים מהאינטרנט וליצירות שונות בתולדות האמנות ויוצרת לה מחוזות פנטזיה שאינם ריאליים ואינם אפשריים במציאות.

 

 

האמנית האקולוגית שי זכאי מציגה פרטים מתוך מיצב רב תחומי, שכלל ספריית עלים, צילומים, סיפורים וממצאים אורגניים. בתערוכה עותקי הספר "תווי יער" ההופכים למייצגי היער הגלובלי, והמעלעלים בין דפיו, למשוטטים ביער, הזוכים להיכרות עם כמה מהסוגיות האקולוגיות הבוערות, בשמירת הטבע והצלת היער המקומי והעולמי.

 

גלריית הסדנה לאמנות יבנה, שד' דואני 25, טל' 08-9435512.

25/4/2015 - 30/5/2015

 

אוצרת: בת שבע גרניט.

 

משתתפים: דליה אדלסבורג , גד אולמן, פולי בלום, ענת בצר, הדר גד, מירי הופמן-כסיף, שי זכאי, שלומי חגי, רויטל לסיק, אלינה ספשילוב, דב קדמון, מורן קליגר, דורית קרסו, עלמה שניאור, חוה שרף

 

שעות ביקור: א'-ה', 9:00-12:00, א',ד' 17:00-19:00.

 

חנייה בשפע, כניסה חופשית. נעילה: 30.5.15

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו