לא מאופסים

סביר להניח שאם בתום העונה הסדירה מכבי יבנה תחסר שתי נקודות באופן דרמטי שיקבע למיקום או משהו כזה, אז ביבנה ייזכרו במשחק שהיה ביום שני באצטדיון העירוני המחודש. יבנה אירחה את מכבי קרית גת למשחק שכל תוצאה פרט לניצחון תהיה אכזבה, בטח ובטח כשמדובר במשחק בית. קרית גת העמידה העונה קבוצה חלשה עם שחקנים מרובים מליגה א' ואלירן ג'ורג' אחד. יבנה, שהוכיחה במחזורים האחרונים כי מקומה דווקא בצמרת, עלתה למשחק עם אותה השיטה כשבר אהרוני מחליף את דיאן באביץ הפצוע, בדיוק כפי שקרה בלוד. אחרי כמה דקות של גישושים החלה יבנה להשתלט על המשחק ודווקא מפה מגיעה האכזבה. ככל שנקפו הדקות האורחים הסתגרו בהגנה וליבנה היה קשה לפצח אותה. בכל, זאת, ביבנה לא רגילים שמתגוננים מולם. למרות זאת, ביבנה הגיעו לפחות ל 4-5 מצבים טובים כשבתוכם שני מצבים בטוחים של החלוץ הבולגרי מירו. בשבוע שעבר התראיין מירו פה מעל גבי העיתון ואמר שחלוץ מטרה אמיתי צריך לתת גולים כי זאת העבודה שלו. במשחק מול קרית גת זאת בדיוק הייתה הבעיה. לא היה מי שיבקיע. אני שומע את ההערות על מירו, על כך שהוא חלוץ מצוין, הוא עוד ייתן את שלו ועל כך שהוא עובד קשה אבל גם זוזוט וגם מירו יודעים שאחד הכדורים שלו ביום שני היו חייבים לפגוש את הרשת. במקום זה, המשקוף נשק לכדור וגם השוער קאלה, שהוא לא בדיוק בשיאו, היו שם כדי לקחת את הכדורים של ההתקפה. דקות הסיום היו מורטות עצבים אבל דווקא אז הגיעה הקבוצה לשני מצבים מצוינים שחמקו להם החוצה. השיא הגיע בדקה ה95 כאשר יוסי אופיר החמיץ ממש מתיבת החמש ואחריו כבר הגיעה שריקת הסיום. בשורה התחתונה יבנה סיימה בתיקו ביתי מול קבוצה שסביר להניח תתמודד על חייה עד שריקת הסיום והישארות תהיה מבחינתה הישג גדול. מצד אחד זה נכון שיבנה שלטה לכל אורך המשחק וגם הגיעה להזדמנויות שלה אבל אם אפילו כדור אחד לא נכנס לרשת, ביבנה חייבים לבדוק מה לא עובד. ההתקפה פשוט קהה, אין שום חדות ואין קילריות. חוץ ממירו, אין אף שחקן התקפה שבכלל הגיע להזדמנות כזאת או אחרת. באביץ אמנם חסר אבל כמובן שאין בו תלותיות כזאת או אחרת. מנגד, חובה לשבח את ההגנה. מזה שלוש שנים, נראה כי משהו טוב עובר על החלק האחורי של הקבוצה. מאז העפילה יבנה ללאומית, היא הצליחה להעמיד שני מגנים טובים. אמנם צעירים, אבל טובים ורעבים. אסף כהן הגיע אחרי דחייה של ראשל"צ ועומר מאשללה  מהכח רמת גן. לשניהם יש מה להוכיח וזה ניכר על כר הדשא. גם צמד הבלמים היה מצוין וניל, עם כל השיגעונות שלו, משרה ביטחון על כולם. המצטיין במשחק היה ללא ספק ניבלדו. איזה אלגנטיות יש בבלם הברזילאי הוותיק הזה. פשוט בית ספר להגנה. טאטא כל חצי הזדמנות שקרית גת עוד חשבה שיש לה. אחרי 7 מחזורים יבנה שמרה 3 פעמים על רשת נקייה, מחזה נדיר שהיה בשנים קודמות. בלם הקבוצה נדב מוניס אמנם היה מרוצה מהיכולת אבל פחות מהתוצאה "האמת שמבחינה קבוצתית מאוד מרוצה מאיך  שנראינו. שלטנו לכל אורך המשחק במיוחד במחצית השנייה , הגענו למצבים והיום המזל פחות היה איתנו ולא הצלחנו לכבוש". סקרנות גדולה הייתה לגבי הקהל. אחרי החזרה הביתה והאצטדיון המלא מהמשחק הקודם, מאוד תהו בקבוצה האם אוהדי יבנה ישחזרו את הכמות. אז אמנם לא היה מגרש מלא עד אפס מקום אבל בהחלט ניתן לפרגן למקומיים על 1200 צופים שהגיעו. מדובר בכמות נאה ביותר וגם הפעם היו לא מעט נשים וילדים. כמובן שביבנה מאוד היו רוצים לשמר את הכמות הנ"ל אבל לשם כך צריך גם תוצאות טובות והתברגות בצמרת, משהו שיבנה צריכה לשאוף אליהם. סביר להניח שמדובר גם בהכנסה יותר גבוהה ועזרה כלכלית למועדון שקצת צנוע במזומנים שלו. כמה משחקים כאלה עד ינואר וביבנה יכולים ללכת על שדרוג במצבת השחקנים שלו. אגב, היה מעניין לראות שבאמת אוכפים את עניין הגרעינים. שקיות על גבי שקיות של גרעינים נשארו מחוץ לתחומי המגרש ובעיריית יבנה אמרו כי מדובר בהחלטה עירונית לאחר שראו כיצד זה עובד בסמי עופר. אם כל צרות הפצועים של יבנה לא חסרות לקבוצה אז בשני היו אלה אסף כהן (שוב) ומירו החלוץ שנאלצו לצאת מתחומי המגרש ולהיות מוחלפים עקב מכות שקיבלו במהלך המשחק. ביבנה ינסו להכשיר אותם לקראת המשחק הבא אבל אם מוסיפים לכך את באביץ, ליאור ז'אן (אמנם עלה מהספסל אבל נראה עדיין חלוד) וכמובן מאור פרץ שטרם ידוע מה יהיה איתו, הסיפור סביב ההיעדרויות מתחיל להיות בעל חשיבות.  ביום שישי תצא יבנה למשחק חוץ בסופרלנד מול הקבוצה המתחדשת של ראשון לציון. הכתומים, תחת הבעלות של אייל ברקוביץ, נחשבים עד כה למרעננים של הליגה וצפוי להתפתח משחק פתוח לחלוטין.