בתערוכה "ימה ונגבה'' טליה ימיני מציה בחלל הגלריה עבודות מחומרים שונים ואסף שני בציורי הנוף הארץ ישראלי, המדברי מספק נקודת אחיזה נוספת במרחבים האין סופיים הנפרשים בין קירות הגלריה. בסדרת הקואורדינאטות משתמשת ימיני בחוטים שחורים הנמתחים על ראשי סיכות הנעוצות במשטחי קלקר, החוט הנמתח מנקודה אחת לשנייה מהווה נקודת אחיזה יציבה, מקום מבטחים המגדיר את מיקומה של טליה בעולם.

אסף שני בציוריו תר אחר פיסות נוף ראשוניות הנעלמות מן העין, מרחבים אין סופיים של מקומות בהם עצר הזמן מלכת, מדבריות דוממים המבקשים לחדד את ההקשבה וההתבוננות. הבחירה של אסף בציור הריאליסטי נובעת מרצונו להנכיח את התחושה המיוחדת הטבועה בנוף הישראלי ואת אנושיותו, תחושת השייכות הטעונה במאבקים וכיבושים כפי שמשתקפת בציור "כרמל", ציצית מתנופפת על חבל הכביסה וברקע נוף מדבר, נוף ההתנחלות בדרום מזרח הר חברון, החרדה הקיומית מפני הפרת האיזון השביר.

הבחירה בשם "ימה ונגבה" לתערוכה נובעת מחיבורם של טליה ימיני ואסף שני אל הארץ, חיבור המעלה תהיות ושאלות על יציבות לצד חוסר איזון, ביטחון לעומת חרדה, מקום רעוע או ארץ מבטחים. אוצר: רוני ראובן.

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו