צילום- חסדאי כהן

במשך שנים על גבי שנים שברה בת אל גטרר את כל המוסכמות. בת בענף של גברים ובעיקר דתייה מיישוב ליד רמאללה שמתחרה בכל התחרויות היוקרתיות ואף זוכה בחלקן, אם צריך גם בשבת. מגיל קטן חונכה גטרר לספורט וברגע שהוריה הבינו כי היא מצטיינת בתחום בו היא עוסקת, המשיכו ותמכו בה, גם על חשבונם. היא ייצגה את ישראל באולימפיאדת בייג'ין 2004 בטאקוונדו עד משקל 57 ק"ג ועדיין זוכה במדליות, תארים כשבין היתר הייתה אלופת אירופה לשנת 2010 בתחרות שנערכה ברוסיה. כעת גטרר מגיעה ליבנה להעניק מניסיונה הרב בבית הספר לאמנויות הלחימה של יוגב שרעבי ולפי מה שהיא טוענת, הפוטנציאל ביבנה הוא עצום.

- בת אל, ברוכה הבאה ליבנה, איך בעצם הגעת לאמן פה?

"אני מתאמנת כבר הרבה שנים אצל יחיעם שרעבי שהוא אח של יוגב וככה נוצר הקשר בינינו. יוגב הציע לי לאמן פה את הנבחרת. הבנתי שיש פה חבורה מאוד מוכשרת שנמצאת בנבחרת ישראל ומבחינתי זה אתגר גדול וכמובן שהסכמתי".

-  את גרה בירושלים. איך הנסיעות לפה?

"אני כבר רגילה לזה. אני מגיעה מדי יום לרמלה ואף ישנה ברמלה. אין לי שום בעיה להגיע לפה. יש פה מטרה נעלה לקדם כמה שיותר את הילדים הצעירים. הם שאפתנים ורעבים להצלחה ומבחינתי זה שווה את זה".

- מה דעתך על המועדון?

"זה מועדון שאני מכירה המון זמן. זה בעצם אימפריה. יש פה ספורטאים מצוינים ואני מאמינה שנצליח להתקדם עוד צעד אחד".

-  ראינו את רון אטיאס מצליח להגיע לאולימפיאדה ולפני כן היה אותך ואת מאיה ערוסי. נראה שיש הצלחה לענף הקטן הזה?

"אז זהו, שהוא לא כזה קטן. נכון שהוא בקושי מסוקר ושמים לב אליו, אבל יש הרבה מאוד ילדים, נערים, בנים ובנות, שמגיעים לחוגים, מתאמנים חזק, מביאים תוצאות יפות ומגיעים רחוק. יש לא מעט שמות כמו גילי חיימוביץ גם שמביאים כבוד רב לענף שאמנם צעיר בגילו בארץ אבל מביא איתו הרבה כבוד".

 

היא בת 28, גדלה ביישוב כוכב יעקב שליד רמאללה וטוענת שהמילה "התנחלות" היא המצאה של התקשורת. במהלך השיחה במתנ"ס ליפקין שחק היא זוכה להמון מבטים מהלוחמים הצעירים. בכל זאת, עשתה וי על אולימפיאדה ונחשבת בעיני רבים, בטח ביבנה, לכזאת שיש מה ללמוד ממנה, על ערכים, על שאפתנות, על הצלחה.

 

-  היית באולימפיאדת בייג'ין. היה עכשיו ריו. יש צביטה מסוימת?

" צביטה גדולה אפילו. כשאתה משקיע הכל ונותן הכל מעצמך אתה בהחלט מאוכזב. האמנתי שאני מסוגלת להגיע לשם ולעשות אף יותר אבל זה הספורט ועכשיו מסתכלים קדימה".

 

-  זה נראה שאתם לוחמי הטאקוונדו מקבלים את ההכרה פעם בארבע שנים. לא מאכזב קצת?

"זה נכון שאנחנו מקבלים את החשיפה הזאת מאולימפיאדה לאולימפיאדה וגם זה רק אם ישנה הצלחה. בין לבין יש לנו גם אליפות אירופה ואליפות עולם שגם שם במידה וקוצרים הצלחה אז מקבלים את ההכרה הראויה אבל אני יכולה להגיד לך שאנחנו הספורטאים לא עושים זאת בשביל ההכרה והחשיפה או הטלוויזיה, למרות שזה נחמד מאוד. אנחנו עושים כדי להצליח, בשביל הספורט, בשביל המדינה ועם ההצלחה מגיעה החשיפה".

 

- מה דעתך על הביקורת על רון אטיאס שהודח בסיבוב הראשון?

" אף פעם ביקורת לא עניינה אותנו. אנחנו פחות מסתכלים על זה. נכון שזה חלק מזה. ברגע שאתה מצליח כולם באים אליך, ברגע שלא, תמיד תהיה ביקורת. רון עשה שנה מדהימה. הוא נכנס לאולימפיאדה ועשה תחרויות טובות ואני מאמינה בו מאוד שיצליח וימשיך לתת תוצאות טובות ובכלל, לא רק רון, אלא יש שורה ארוכה של פוטנציאלים שאמורים לפרוץ קדימה בזמן הקרוב".

 

- הגעת הכי רחוק שיש, לאולימפיאדה. איך עושים את זה? מה המתכון?

"עבודה קשה. להתמיד לעבוד קשה. להאמין בעצמך שאפשר להצליח ואם אפשר גם ליהנות כי זה חלק חשוב מאוד שאתה עושה משהו שאתה אוהב".

 

הניגודיות היא עצומה. גטרר ירוקת העיניים מגיעה מבית דתי. חלקן מהתחרויות העולמיות נופלות בשבת. גטרר בהחלטה אמיצה החליטה כי היא תמשיך לכבד ולשמור את השבת אך תגיע לתחרות עצמה ותתמודד. התמיכה מהמשפחה והסביבה הייתה אבסולוטית

 

-  בואי נדבר עליך באופן אישי. ילדת אולפנה מכוכב יעקב. איך הגעת בכלל לטאקוונדו?

" זה בא מהבית. ההורים תמכו בילדים כל אחד בתחומו. הם מאוד האמינו שאנחנו צריכים עיסוק משלנו. ברגע שראו שיש פוטנציאל מסוים והתחלתי להביא תוצאות זה פשוט התקדם ואני עדיין פה".

 

-  התקלת אותי, כי רציתי לשאול אותך מה אמרו על זה במשפחה ואת אומרת שהם אלה שדחפו אותך.

"נכון מאוד. הם רצו שכל אחד יצליח בתחומו. אם זה לימודים, כלי נגינה או ספורט. הם העניקו לנו את הכלים הכי טובים, גם על חשבונם ועם זה ניסינו להגיע הכי רחוק שיש".

 

-  את באה מבית דתי. איך זה הולך עם התחרויות בעולם?

" אני שומרת לפי מה שאני מאמינה ואני החלטתי בשלב כלשהוא שאני כן מתחרה בשבת. אני אלך ברגל כמובן כמה שצריך, אני שומרת כשרות וכל מה שנלווה אבל מתחרה בשבת כי הבנתי שאחרת לא אוכל להתקדם. המשפחה תומכת בי וזה מה שחשוב".

 

-  מה אומרים ביישוב?

"מאוד תומכים בי".

 

-  מפתיע.

"הם מבינים שזה מה שאני עושה ואני מייצגת את המדינה. ברור שתמיד יש ביקורת מאיש כזה או אחר אבל בגדול, אני מקבלת המון תמיכה והבנה לגבי העיסוק שלי".

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו