למשרדה של עורכת הדין רעות שדה הגיע איש עסקים מוכר ומאוד מוערך, לאחר שלפני מספר שנים אירע שוד מזויין במתחם בו ללקוח יש מספר חנויות ואילו הוא שימש כיו"ר וועד המתחם באותן השנים.

בעת השוד המזויין שהה במקום איש אבטחה מטעם כל בעלי החנויות במתחם, איש האבטחה נוטרל על ידי השודדים, ואף ניזוק בגופו.

לאחר מספר שנים הוגשה תביעה על ידי איש הביטחון כנגד כלל בעלי החניות במתחם ופרט כלפי לקוח המשרד שהיה יו"ר הוועד. התביעה הוגשה לבית הדין לעבודה מאחר והפגיעה בוצעה במסגרת עבודתו במקום האירוע.

בית הדין לעבודה פסק לאיש הביטחון סכום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, שהתחלק בין כלל בעלי החנויות במתחם, בהתאם למ"ר המצוי ברשותם. בנוסף, איש הביטחון הגיש תביעת נזיקין ובה הוא מטיל את מרבית האחריות על יו"ר וועד המתחם, שהינו לקוח המשרד.

  1. עורכת הדין רעות שדה הגישה כתב הגנה ובו טענה כי התובע עצמו פעל במתחם כשלוח של כלל בעלי החנויות, אשר סמכו עליו והפקידו בידיו את פרי עבודתם במהלך השעות בהם מתחם החנויות היה סגור, במרכז עירוני בעיר שלבה, הנמצא בסמוך למשרדי העירייה ובמרחק כמה מאות מטרים בודדים מנקודת שיטור עירונית. מעשה אשר לא ניתן לצפות אותו ואין להטיל על הנתבע שיוצג על ידי המשרד החובה לצפות אותו. בעניין זה, הפנתה עורכת הדין רעות שדה לפסק הדין ע"א 4025/91 יצחק צבי נ' ד"ר יעקב קרול, פ"ד נ(3) 784, עמ' 789, שם צויין:

 

"החובה המוטלת על-פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ. דיני הרשלנות מבוססים על עקרון האשמה ולא על אחריות מוחלטת. אכן, ביסוד ההתרשלות מונח עקרון הסבירות. השאלה אשר דיני ההתרשלות באים להשיב עליה היא, אילו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק. לעניין זה יש להתחשב בהסתברות שהנזק יתרחש, בהוצאות הנדרשות למנוע אותו, בחומרת הנזק, בערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק, ביכולת היחסית למנוע את הנזק וכיוצא בהם שיקולים המבטאים את רעיון האשמה והמבוססים על ההנחה שהאמצעים אשר המזיק צריך לנקוט אינם חייבים להסיר את הסיכון, אלא אמצעים שסביר לנוקטם בנסיבות העניין.".

 

כמו כן, עורכת הדין שדה הגישה בקשה לסילוק על הסף מטעמו של הלקוח לכתב התביעה שהוגש נגדו, שכן התביעה הוגשה בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט וגרימת עינוי דין, הואיל והתנהל הליך קודם בין התובע לבין לקוח המשרד שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מה גם שהנתבע כלל לא היה מעסיקו הישיר של התובע כפי שעלה בבירור בכתבי בית דין בהליך הקודם שהתנהל בבית הדין לעבודה.

בדיון הועלתה טענה נוספת של השתק פלוגתא, שכידוע, לדוקטרינה של מעשה בי-דין שני השיקולים העיקרים של טובת הציבור: הפעלה יעילה של מערכת המשפט ומניעת הכרעות סותרות העלולות לפגוע ביציבות המשפט וביוקרת בתי המשפט,  מאחד ומאידך גיסא, שיעשה צדק עם בעל הדין האחר כך שלא יוטרד פעמיים בשל אותה עילה.

 

בית המשפט קיבל את טענת עורכת הדין שדה, ומחק את התביעה על הסף.

עו"ד רעות שדה: "אני שמחה שהצלחתי לסייע ללקוח זה, וכי נעשה צדק והתביעה הלא צודקת כנגד לקוח משרדי נמחקה כלא הייתה. עתה הלקוח יכול לשוב לשגרת חיים תקינה כשעננה זו אינה מרחפת מעל ראשו". 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו