סערה בכוס מים

 ואיזה מסכנים האוהדים. עשרות של אוהדים שנותרו עדיין למכבי יבנה, השאירו בבית את המשפחות, חלקם אף יצאו מוקדם מהעבודה, הסתכנו בנסיעה לא נעימה כל הדרך לוינטר,שילמו כרטיס כניסה למשחק של מכבי יבנה נגד כפר קאסם ואפילו עודדו את הקבוצה שלהם ובסוף ראו תיקו אפס מעליב ומאכזב ברמתו. אם נסתכל על השורה התחתונה אזי נקודה אחת במשחק חוץ מול כפר קאסם זאת תוצאה לא רעה בכלל, אפילו מכובדת. העניין הוא שיבנה ממשיכה להציג יכולת לא משכענת בעליל ועם תקציב של למעלה ממיליון שקלים על הקבוצה להעז יותר ועם כלים טובים יותר. שרון גורמזנו הוא החלוץ הטבעי היחיד בסגל של הקבוצה. אם הוא לא משחק ליבנה אין שום חלוץ או משהו שבכלל מתקרב להגדרה. הבעיה שגורמזנו כבד, מסורבל, חלש. שוק השחקנים רותח בימים אלו ולא מובנת ההשתהות של אנשי יבנה שלא מביאים חלוץ בכיר. כסף הרי יש אחרי ששוחרו שלושה שחקנים ומאמן. רק לא עוד קשר למרכז השדה, תפקיד שיש בו יותר משישה כאלה בקבוצה.

המחצית הראשונה דווקא הייתה לא רעה מבחינת יבנה והגיעה לחצאי הזדמנוית אבל לא משהו שסיכן את שוער היריבה גיא סלם למעט הדיפה אחת מכובדת שאילצה אותו למתוח את איבריו אחרי בעיטה נפלאה של מיכה לאוטה מחוץ לרחבה. לא מובן גם ההרכב שהשתנה לאחר שהמגן יונתן רודיונוב המגן הצעיר שזכה להרבה מאוד מחמאות על שתי הופעותיו, ירד לספסל ולא שיחק דקה. גם משה אבוחצירא ירד לספסל ונכנס בדקות האחרונות והספיק להגיע להזדמנות הטובה בחצי השני. בתחילת המחצית השנייה הוציא המאמן אלי כהן את ליאור ברטקובסקי ומיכה לאוטה והכניס את עמית לוגסי ואביחי וודג'ה הדפנסיבים יותר ובעצם "הרג" את המשחק שהפך החל מהדקה ה60 לחסר כל תכלית ומשעמם בטירוף. כם אחרי חמישה משחקים אלי כהן יכול להיות מרוצה שהוא טרם טעם הפסד לקבוצתו אבל היכולת, אוי היכולת. בשבוע הבא תארח יבנה את בני יפו, קבוצה שמקבלת לא מעט בראש בתקופה האחרונה ועברה טלטלות רבות בשבועות האחרונים, עולל החלפת מאמנים. זאת ההזדמנות של היבנאים להראות כי הם כן מסוגלים להיות טיפה יותר אטרקטיבים ממה שהם עד כה