קצר פה כל כך האביב

במוצאי שבת הקרובה נחגוג את ט"ו בשבט, חג האילנות ,שהוא חג חקלאי, בחג זה מנהגים רבים שבמרכזם נוהגים לאכול מפירות הארץ, נטיעת עצים ואכילת שבעת המינים. בשנים האחרונות התחזק בחג זה הצורך בשמירה על הצומח.

דוד גרוסמן כתב לאחר נפילת בנו אורי במלחמת לבנון השנייה את השיר "קצר פה כל כך האביב" שמילותיו מרפאות :

"יש רגע קצר בין אדר לניסן

שהטבע צוהל בכל פה

הוא שופע חיים שיכור ומבושם

איך שהיופי יכול לרפא"

ואמנם בארץ האביב קצר מאוד, ויופי הפריחה מסייע לריפוי, ובכתבה השבועית אמליץ על מסלול ,שערכתי השבוע, בעקבות הפריחה בנגב הצפוני.

המסלול

 

יציאה מיבנה לכיוון צומת סעד ,נסיעה עד הכניסה לקיבוץ אלומים. מול הקיבוץ נראה שביל המוביל אל השדות החקלאיים של הקיבוץ, ניסע בו כ-200 מטר ומימין נראה את המשטחים הפורחים הראשונים של שדות הקיבוץ. נעצור ונתחיל לטייל במקום. בסיום נמשיך לכיוון מזרח על פי השילוט "באר מרווה".

 

נעצור ליד הבאר ,מסביב נראה את מרבדי הכלניות. כאן המקום לספר על מרווה בביאן ,בתם של רפי ואורית, חברי קיבוץ אלומים שנפטרה ממחלה קשה בגיל 18 במהלך בחינות הבגרות. אביה רפי, קצין הביטחון של המועצה, ואימה הנציחו את זכרה בסמוך לבאר מים חיים המבטאת המשכיות וחיים, חיים לאדם וחיים לטבע, וכל הפרחים שבסמוך לבאר מבטאים חיים פריחה והמשכיות.

 

סיפורה של משפחת בביאן מרגש מאוד. ההורים מגלים שבביה"ח סורוקה נותרו מבחנות הפריה מהן נולדו מרווה ז"ל ואחיה התאום תום,והם מחליטים להביא לעולם ילד נוסף ולשמחתם נולדו תאומים אלון ועמית. כאן כדאי להקשיב  לשירו של דוד גרוסמן בביצועו של יהודה פוליקר ,המדבר על כך שהחיים ממשיכים וצריך לנצל כל רגע.

 

כמה מילים על הכלנית :פרח שפורח ראשון מבין הפרגים והנוריות. הכלנית היא גיאופיט, יש לה 5-6 עלי כותרת, ובמרכז נראה טבעת לבנה המאפיינת רק את הכלנית, הטבעת הלבנה מזכירה לנו מראה של כלה, ומסביב לטבעת גרעין שחור שהוא המקור לנחיתת החרקים הנושאים את האבקה להמשך הרבייה. הכלניות פורחות בעונה זו בגלל מזג האוויר והקרקע במקום.

עם תום השיטוט במרבדים הקסומים והתצפיות שבאזור נשוב בדרכנו הביתה.

למעוניינים,אני יוצא לסיור פריחות בעמק האלה ובעדולם ביום שבת 11.3.2017.   0506273089 אלישע

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו