מאת: אוהד צויק וטלי בנדו לאופר

צילומים מאלבום פרטי

הכל התחיל לפני יותר מ-26 שנים, כשגלבוע כהן הקטן היה רק בן 6 וכבר אז רצה להופיע מול קהל. מי שזיהתה את הניצוץ הזה אצלו ונתנה לו את הבמה בפעם הראשונה כקוסם, הייתה הגננת שלו, גבריאלה בק.

 

זו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה, ומשפחת כהן, שגרה ממש מול הגן של גבריאלה ברחוב האורן שמרה על קשר קרוב עם הגננת המיתולוגית, שחינכה מאות ואלפי ילדים ביבנה של שנות ה-80 וה-90. גבריאלה הגיעה לאירועים המשפחתיים של משפחת כהן, ואף זכתה להדליק נר בבר המצווה של גלבוע.

"היינו אוכלים צהריים יחד, מבלים איתה המון, אפילו ישנתי אצלה פעם", נזכר כהן בהתרגשות.

 

לפני כשנתיים וחצי נותק הקשר, ובני משפחת כהן לא הצליחו לאתר אותה בשום מקום ואף חשבו שהנורא מכל קרה. מאחר ולגבריאלה לא היו ילדים, ובעלה נפטר לפני כ-20 שנה, לא היה להם למי לפנות. אבל גלבוע לא התייאש ויום אחד הלך אל ביתה שבראשל"צ, שם פגש שכנה שסיפרה לו כי גבריאלה מאושפזת בבית החולים בבאר יעקב. "הלכתי לשם ישר ובהתחלה היא כלל לא זיהתה אותי", משחזר גלבוע את הפגישה הראשונה לפני כשנה, "לאט לאט החל שיפור במצבה, וגם הרופאים אמרו לי שהביקורים שלי ממש עוזרים לה, אז החלטתי לעשות את זה באופן קבוע".

 

כמה שבועות אחרי שגלבוע החל לבקר את גבריאלה וראה עד כמה טוב זה עושה לה, הוא פרסם פוסט בחשבון הפייסבוק שלו, בו סיפר על מצבה. "אנשים ראו את הפוסט ומאד התרגשו. לאט לאט הגיעו אנשים נוספים לבקר אותה ושימחו אותה מאד, אז החלטתי להקים קבוצת פייסבוק שם ניתן להתעדכן במצבה, בזמני הביקור וגם להחליף תמונות וחוויות".

"אנשים כל הזמן כותבים לי שהיו אצלה או מתכננים להגיע, זה מרחיב את הלב".

ומה היא אומרת על זה?

"היא מאוד שמחה, היא נמצאת במקום שלא מגיעים לבקר בו יותר מידי וזה עושה את השינוי, זה פשוט משנה אותה ומשנה לה את החיים. היא מרגישה הרבה יותר טוב, היא שמחה, היא ממש זוכרת מי מבקר אותה, זה מאיר אותה".

גבריאלה בק הייתה ללא ספק אשת חינוך שהשפיעה עליו, יצקה בו ערכים ואף נתנה לו את הבמה הראשונה, בה יכל להציג את קסמיו.

 

"התחלתי להופיע כבר בגיל שמונה, הופעתי בימי הולדת בעיר שבהם החוגגים היו בני גילי".

מי לוקח ילד?

"תתפלאי, אמנם הייתי בגילם אבל הייתי מקצועי, עושה חצי שעה ומקבל תשלום סמלי. היום ההופעה שלי בת שעתיים וכוללת קבלת פנים, המופע עצמו והעיקר הוא באמת לשים את הילד במרכז".

 

כהן מופיע בימי הולדת, קניונים, ועדי עובדים ואף בקהילות יהודיות בחו"ל.

 

כולם היום אמני אשליות, טלפתיה וכו', מה הייחוד שלך?

"אני אך ורק קוסם, לא עוסק בטלפתיה ולא דברים אחרים וזו ההתמחות שלי, בזה אני הכי טוב".

 

קוסמות בלבד לא נחשב למיושן?

"אני שומר על הגחלת, אני קוסם ששולף מטפחות, יונים, וגם ארנבים בתחילת דרכי עד שגיליתי שהם אוכלים חצי בית".

יש לזה עדיין שוק?

"בהחלט, מאוד. אני כמובן משתדרג, היום הרבה קוסמים לא עובדים עם בעלי חיים אך אני עדיין עושה זאת עם אישור של משרד החקלאות שחוששים מהתעללות. יותר מזה, הופעתי בימי ההולדת של הילדים של אורנה בנאי שהיא פעילה למען חיות והיא בעצמה ראתה שהתנאים שלהם טובים ויש לי את כל האישורים הנדרשים".

מלבד מופעי הקוסמות בימי הולדת, לפני כחמש שנים יצר כהן את המופע "גילבי" שעוסק בדמות קומיקס שכל מה שקורה לה, מועצם, כפי שנהוג בז'אנר.

"אם הוא מתעצבן, יוצא לו קיטור מהאוזניים, מתגלגלות לו העיניים, כל מה שקורה בסיפור, קורה על הבמה. יש שירים ועלילה וכל האפקטים בו הם קסמים. אני מופיע אתו בעיקר בקניונים בליווי רקדניות".

איך באים לכל יום הולדת ומדהימים את הקהל?

"אני תמיד בא לשמח את הילדים ,זה מה שחשוב לי. כל יום הולדת היא חגיגה מיוחדת, שאני משקיע בה מעל ומעבר".

 

ישנה חגיגה שזכורה לך במיוחד?

 "היה יום הולדת של ילד כבן שש שכתב באותיות דפוס ברכה לאמא שלו, תודה שהיא חגגה לו. זה היה מאוד מרגש והיה לו חשוב להקריא את זה. זו הייתה משפחה לא מבוססת מידי והיה לאמא ממש חשוב לחגוג לו כמו כולם. הוא אמנם כתב לה רק כמה מילים, אבל אלו היו מילים שנכנסו ישר ללב, לכולם אני חושב. היו לא מעט דמעות אצל כל הנוכחים. אני האמת, את התשלום שלי השארתי אצל האמא וביקשתי שתקנה לו מתנה גדולה. הוא אגב ידע לומר תודה וזה חינוך של פעם, כנראה שיש לו גננת ממש טובה, כמו גבריאלה".

 

 

 

 

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו