צילומים באדיבות המשפחה

בני משפחת מזרחי עדיין מתקשים לעכל את מותו הפתאומי של שי (45), שנהרג בתחילת השבוע בתאונת דרכים קטלנית. נסיבות התאונה עדיין נחקרות, אך מבדיקה ראשונית עולה כי מזרחי נהרג סמוך לשעה 5:30 בבוקר, עת שעשה דרכו על כביש 42 בין צומת בית עובד לצומת רחובות. רכבו של מזרחי התנגש ברכב אחר, שהנהג שלו נפצע בינוני. נבדקת האפשרות שאחד מהנהגים נסע נגד כיוון התנועה ואז התרחשה ההתנגשות החזיתית. "אנחנו עדיין לא יודעים מה קרה שם וזה בבדיקה" אומרת שיר כהן, בת הדודה של אישתו של מזרחי, ליבנת. "אומרים שיכול להיות שהוא נסע נגד כיוון התנועה, או שאולי זה היה הנהג השני. הכל עדיין נורא מעורפל ואנחנו בהלם, יכול להיות שהוא גם לקה באיזשהו אירוע לבבי. עלתה סברה כזאת, אבל המשפחה לא ביצעה נתיחה אז לעולם לא נדע" אומרת שיר.

 

"האדם הטוב ביותר שהכרתי"

את הבשורה המרה על מותו של שי קיבלו בני משפחת ואגס, המשפחה של אישתו ליבנת, ביום בו קמו מהשבעה על אבי המשפחה אהרון. "לבנת ושי גרו ביחידה ליד הבית של סבא וסבתא ולכן היו מאוד קשורים אליהם. שי היה כמו נכד נוסף של סבא שלי וטיפל בו בתקופה האחרונה, כשהוא היה מאוד חולה. הם היו יושבים כל בוקר ביחד והיה ביניהם קשר מיוחד" מספרת שיר.

מזרחי סבל משלל בעיות בריאות ורק לפני כחודש עבר השתלת כליה, שהוגדרה על ידי הרופאים כמוצלחת. "הוא עבר בחייו המון ניתוחים והבריאות שלו לא הייתה טובה, אבל הוא עמד בהכל בגבורה והיה אדם אופטימי. אני חושבת שהוא היה האדם הטוב ביותר שהכרתי, מאוד שמח ופעיל ותמיד הראשון שקופץ לעזור ולסייע. שמחנו מאוד שההשתלה עברה בהצלחה והוא התחיל להתאושש ולחזור לעצמו, מי היה מאמין שדווקא הכביש יהיה זה שייקח אותו בצורה אכזרית ופתאומית כל כך" אומרת שיר.

מזרחי, תושב ירושלים במקור, נישא לליבנת לפני כשמונה שנים והם בנו את ביתם ביבנה. בשל בעיות בריאותיות לקח להם מספר שנים להיכנס להריון ולאחר תקופה לא פשוטה נולדה ביתם היחידה שלי, כיום בת ארבע. "הוא היה אבא מדהים ושלי הייתה כל העולם שלו, אין לי מושג איך היא תגדל בלעדיו" אומרת שיר.

בבוקר בו נהרג מזרחי הוא יצא לבדיקות בבית החולים 'הדסה', היה זה גם, כאמור, היום בו קמו בני משפחת ואגס מהשבעה. "הוא קם מוקדם בבוקר ונכנס להעיר את האבלים. הוא עוד התלבט אם לנסוע לבדיקות, כי היה לו מאוד חשוב לעלות לבית העלמין. בגלל שזו בדיקה שהוא חיכה לה הרבה זמן, למעלה משמונה חודשים, הוא החליט לנסוע לבסוף" מספרת שיר. "הממצאים במקום בו ארעה התאונה מראים שכאילו הוא נסע דווקא לכיוון הפוך, חזרה ליבנה. אנחנו משערים שיכול להיות שבדרך התחרט, עשה פרסה ואולי רצה לחזור, אבל עדיין מוקדם מידי לדעת" היא מוסיפה.

את ההודעה על התאונה הקטלנית קיבלה אישתו ליבנת ובני משפחתה סמוך לשעה תשע בבוקר, רגע לפני היציאה לבית העלמין. "פתאום ראיתי שוטר ושתי שוטרות שנכנסו אל הבית. בהתחלה חשבתי שבאו להעיר לנו על הרכבים שחונים בחוץ ומפריעים לתנועה. אבל אז חיפשו את אישתו ושניות אחר כך שמעתי את הצרחה שלה. זה הלם מאוד גדול, אנחנו עדיים מתאבלים על סבא ופתאום מגיעה הבשורה הזאת" אומרת שיר.

 

ההודעה האחרונה

שיר הייתה גם האחרונה שקיבלה ממזרחי הודעת טקסט, לילה לפני שהוא נהרג. "היה לו חשוב להודות לי על כל מה שעשיתי וטרחתי בשבעה, מבחינתי זה היה הכי מובן מאליו זו השבעה של סבא שלי, שהיה איש יקר ומיוחד בפני עצמו, אז מי יעשה אם לא אני" היא אומרת. ההודעה הזאת לדבריה הייתה משונה מאוד, גם בשעה שבה נשלחה וגם בניסוח. "הוא שלח אותה כמעט בשתיים עשרה בלילה וזה היה נראה לי מוזר כי לא אופייני לו להיות ער בשעות כאלה, הוא היה נרדם בדרך כלל מוקדם. עוד דבר שצרם לי זו העובדה שהיו בהודעה הזו המון שגיאות כתיב ואותיות שהוחלפו. זה לא התאים לשי, הוא היה אדם מאוד חכם שהיה לו ידע במגוון רחב של תחומים וגם מאוד פרפקציוניסט. אם היה רואה טעות באות מסוימת או שגיאת כתיב היה מתקן. הרגשתי מוזר כשקיבלתי ממנו הודעה כזאת. החזרתי לו תשובה באחת וחצי בלילה, אבל הוא לא פתח אותה" מספרת שיר. רק אחרי שנודע ששי נהרג החלה שיר לבדוק אם שלח הודעות דומות לבני משפחה אחרים. "מסתבר שהוא שלח את ההודעה רק לי, למרות שכולם היו מאוד מעורבים בשבעה של סבא ואני ממש לא הייתי היחידה. מי היה מאמין שאני אקבל את ההודעה האחרונה שהוא שלח בחיים שלו, כמה שעות אחר כך הוא כבר נהרג" אומרת שיר. במהלך הבדיקה גם דיברה עם ליבנת, אישתו של מזרחי, שאמרה לה שהוא לא חש בטוב לפני שהלך לישון. "אנחנו חושבים שאולי יש קשר בין הדברים. יכול להיות שבגלל זה ההודעה שהוא שלח לי הייתה מבולבלת קצת. יש המון מחשבות ומנסים לחבר פיסות מידע, אבל זה כבר לא באמת משנה כי שי כבר לא איתנו".

"הלב מסרב להאמין"

מזרחי הובא למנוחות בשעה שש בערב, מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה וספדו לו. "אין ברשותי מילים שיכולות לסכם את שנותיו של בן משפחה יקר, ספק אם הן בכלל בנמצא. קל יותר לספר על הרגש החם שהרעיף, הנתינה הבלתי מוגבלת שהעניק, על ערכים, חכמת חיים ועל החוויות המשפחתיות שעברנו" ספד לו חן ג'רפי, קרוב משפחה. "עברת השתלת כליה והיית כל כך מאושר, אמרת שקיבלת את החיים במתנה. אך לצערנו נקטפת בדמי ימיך. השארת פה הורים, אחים אישה מיוחדת ואיך אפשר לשכוח את הילדה המדהימה שלך, שתמיד שמרת עליה מכל משמר. הלב מסרב להאמין".

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו