מאת: ג'ני פרנקל שלום

 

השבוע הלכה לעולמה ד"ר גילה צור, הוטרינרית האהובה והמיתולוגית של יבנה. 10 שנים היא נלחמה במחלה הקשה, מאבק עיקש ומתמשך. "לפני שלוש שנים המצב של אמא החמיר, אבל היא המשיכה להיאבק. חיפשה עוד טיפולים, קראה המון וחקרה על המחלה, בנסיון למצוא את הדבר הכי חדשני שיש" מספרת בתה היא-לי.

לפני כשלושה חודשים החמיר מצב של ד"ר צור עוד יותר ולמרות זאת היא עוד הספיקה לטוס ולבקר בסאפרי של הטיגריסים בהודו. "ההורים מאוד התלבטו אם כדאי לטוס, כי אמא הייתה כבר חלשה ולא הרגישה טוב, לבסוף החליטו לטוס. אמא מאוד אהבה בעלי חיים ובעיקר את הטיגריסים ותמיד רצתה לראות את הבית האמיתי שלהם, למרות היה לה קשה היא אמרה שיש עוד דברים שהיא צריכה להספיק" אומרת היא-לי.

בחו"ל החמיר מצבה הרפואי עוד יותר ובני הזוג נאלצו לקצר את הטיול, כשחזרו אושפזה צור  בבית החולים. לאחר שהשתחררה ולמרות שברור היה שמצבה הרפואי לא טוב היא המשיכה להילחם וחיפשה פתרונות נוספים. "כולם שואלים אם דיברנו על המוות או על פרידה, אז לא. זה בכלל לא היה על הפרק, אמא נלחמה ולא התכוונה לוותר ואנחנו היינו במלחמה הזאת יחד איתה. לאחר שהיא השתחררה מבית החולים היא ביקשה מהאונקולוגית שלה טיפול נוסף, למרות שהיא כבר לא תמכה בזה. היא גם נעזרה ברפואה סינית ודיקור כי היא האמינה בזה מאוד" מספרת היא-לי.

החודש האחרון הטיפול בצור נעשה בביתה, כשהיא מוקפת בבני משפחתה, בעלה, ארבעת ילדיה ואחיה. "קיבלנו ליווי צמוד על ידי 'צבר' היחידה לטיפול ביתי, גם מבחינה רפואית וגם נפשית. הם עזרו לכולנו בצורה יוצאת דופן והקלו על ההתמודדות הזאת עד כמה שאפשר. אמא לא רצתה להיות בבית חולים ברגעים האחרונים שלה והיא הייתה מוקפת בחום ואהבה, בסביבה שלה ובחדר שלה. זה משהו שהוא מאוד מטלטל, ויחד עם זאת מלכד ונותן הרבה כוח לכולם" מסבירה הבת.

כאישה מחושבת ומתוכננת מאוד הבינה גם ד"ר צור שימיה ספורים והיה לה חשוב לבחור את הדרך שבה תיפרד ממשפחתה האהובה. "אמא תמיד הייתה כזאת, מאוד מחושבת ועם רגליים על הקרקע, הכל היה מסודר וברור. כשהיא הבינה שכבר אין ברירה היא כתבה בדיוק איך היא רוצה שתיראה ההלוויה שלה, מה יהיה בבית ואפילו כתבה כמה מילים לאלה שהגיעו ללוויה ואנחנו הקראנו".

כך נפרדו בני המשפחה מאימם בשירי ארץ ישראל, שהתנגנו ברקע ברגיעה האחרונים וגם בהלוויה עצמה. "אמא ביקשה קבורה אזרחית, אבל נתנה לנו את הזכות לקבל את ההחלטה ברגע האמת. מאחר ושלא מצאנו מקום ראוי לקבורה אזרחית, היא נטמנה ביבנה בטקס דתי מינימאלי. הגיעו המוני אנשים, לכולם היה חשוב להגיד דברים ולספר עד כמה מיוחד, טובה וצנועה היא הייתה" אומרת היא-לי.

 

 

פורצת דרך בתחום הוטרינריה בארץ

 

ד"ר צור תמיד אהבה בעלי חיים ורצתה ללמוד וטרינריה, אך בישראל של שנות ה-80 עדיין לא הייתה אפשרות כזאת. "אמא התחילה ללמוד תזונה במקום, כי זה גם משהו שהיא מאוד התחברה אליו. במקביל החלו מהלכים להקמת בית ספר לוטרינריה והיא מיד נכנסה לפעולה ולקחה חלק פעיל בהקמת בית הספר. בהמשך היא החלה להיות חלק מהסגל והייתה אחראית על שנה א' וחלק מוועדת ההוראה בפקולטה לחלקאות בבית הספר. אמא גידלה דורות של וטרינרים. אפילו ברגעיה האחרונה היא המשיכה להדריך אותם, וישבה עם המחשב במיטה בבית או בבית החולים" מספרת היא-לי.

בסוף שנות ה-80 יצאה ד"ר צור לדרך עצמאית ופתחה את המרפאה הוטרינירת בחצר ביתה, זאת שהיא פעלה ממנה עד לרגעיה האחרונים. "במקביל לכל הדברים שהיא עשתה היא גם ילדה ארבעה ילדים, אז היה לה חשוב לפתוח את המרפאה צמוד לבית כדי שתוכל להמשיך ולגדל אותנו".

לפני 19 שנה החלה ד"ר צור להתעסק בדרמטולוגיה, רפואת עור של בעלי החיים, ושוב הייתה הראשונה בארץ שחיפשה להתמקצע בתחום הזה וטסה לחקור אותו בקליפורניה. "היא אספה כל פיסת מידע מכל מקום אפשרי, לפני שבע שנים קיבלה את ההסכמה האירפואית והפכה לדרמטולוגית הראשונה בארץ. היא עוד הספיקה להכשיר שלושה מתמחים בארץ, שימשיכו את דרכה" אומרת היא-לי.

 

"כל מה שאנחנו זה בזכותה"

מעבר להיותה אשת קריירה מצליחה ד"ר צור הייתה בעיקר אמא לארבעת ילדיה, היא-לי, נוי בר ומאי. "העבודה הייתה המנוע שלה, אבל אנחנו היינו הסטרטר" אומרת היא-לי. "היא הייתה הלפיד של המשפחה, אישה צנועה עם עיניים טובות. לא עשינו צעד אחד בחיים מבלי שהיא הביעה את דעתה, היה לנו מאוד חשוב לשמוע אותה ולהקשיב לה. אח שלי אמר לי שעכשיו הוא לא יידע מה היא חושבת על מה שהוא עושה, אבל אני יודעת שהיא תמיד הייתה גאה בנו ואין לי ספק שהיא תמשיך להתגאות. היא התוותה בנו דרך, כל מה שאנחנו זה בזכותה".

לפני שנה וארבעה חודשים הפכה ד"ר צור לסבתא בפעם הראשונה, עם הולדת נכדתה גאיה. "אני שמחה שהיא הספיקה לחוות את זה, אני יודעת שזה היה לה חשוב והיא מאוד אהבה את גאיה. עצוב לי שהיא לא תראה אותה גדלה ומתפתחת ולא תזכה לראות נכדים נוספים. אני מקווה שאני אצליח להיות אמא לגאיה כמו שהאמא שהיא הייתה עבורנו".

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו