כשכבר ישבה מולי הציגה את עצמה, "שמי דוקטור סיגל, אני רופאה פנימית ונשואה לרון, רופא משפחה". הדבר האחרון שאפשר היה לחשוב על הבחורה הסקסית והיפיפייה הזו היה שהיא רופאה פנימית.

 

"אנחנו בני ארבעים, הורים לשני ילדים בוגרים ומנהלים חיי משפחה בריאים ומאושרים. בזמן הקצר שאנחנו מצליחים להיפגש בשגרת סוף יום העבודה התקשורת שלנו בסדר ובסך הכול הזוגיות שלנו מצוינת. רון נוסע באופן קבוע ארבע פעמים בשנה לחו"ל, פעמיים איתי ופעמיים לבדו.  כשהוא נוסע לבדו הוא טס תמיד לכנסים מקצועיים. 

 

"אני זו שעוסקת בדרך כלל בהזמנת הטיסות. כרגע רון נמצא בחו״ל ולפני יומיים קרה משהו מוזר. קיבלתי במה שנראה כטעות, מייל מחברת התעופה אשר היה מיועד לרון, המאשר את בקשתו להקדים את הטיסה חזרה לארץ מיום ראשון של השבוע הבא ליום שישי הקרוב.  

 

תחילה חשבתי לברר את העניין איתו אבל שנייה לפני שכתבתי לו תפסתי את עצמי והתחלתי לחשוב שאולי יש סיבה לכך שלא עדכן אותי בחזרתו המוקדמת. 

 

המחשבה הראשונה הייתה האפשרות שאולי הוא רוצה להפתיע אותי אבל כשנזכרתי באופיו ובהרגליו לפעול תמיד בתוך המסגרת ולהימנע מהפתעות ספונטניות, ירדה מייד האפשרות שירצה להפתיע ונותרו אחת משתי האפשרויות, או שאכן מדובר בטעות או שמדובר במשהו שאני לא רוצה לחשוב עליו אבל נראה שאני חייבת לבדוק״.

 

בהמשך הסבירה סיגל שהיא הייתה זו שהזמינה כרגיל את כרטיסי הטיסה וכנראה שזו הייתה הסיבה שהמייל של אישור הבקשה להקדמת הטיסה הגיע אליה. 

 

למרות האפשרות שמדובר בטעות החליטה סיגל לבדוק את העניין לעומק ומסרה לי את פרטי הטיסה ושעת ההגעה ותמונה של בעלה וביקשה להצטרף לצוות העוקבים, בקשה שאני נוהג לדחות על הסף תמיד וללא פשרות.

 

לאחר שהתעקשה ולאחר ששקלתי את הנתונים ואת הסיכון של טעות צוות העוקבים בזיהוי רון מול התמונה שקיבלנו, במיוחד כשמדובר במעקב בעקבות אירוע חד פעמי, בהזדמנות שנראית כבלתי חוזרת, נעניתי לבקשתה להצטרף אלי ולצוות המעקב.

 

ביום ו׳ בסמוך לשעה 14:00 לאחר איחור של כמחצית השעה הראה לוח הטיסות את שעת הנחיתה המדויקת. 

 

הסתתרנו יחד, סיגל ואני, מאחורי עמוד גדול ורחב, בתצפית לעבר הנכנסים באולם מקבלי הפנים בנתב״ג. זרם הנוסעים החוזרים כמעט נגמר כשלקראת הסוף הבחנו ברון. 

 

הצלחתי לתפוס את סיגל חזק ומנעתי מהאינסטינקט שלה לדחוף אותה לקבל בחיבוק את בעלה ושנייה לאחר שהבחנו בו פוסע לכיוון אולם מקבלי הפנים נראתה בחורה צעירה שזינקה לעברו ולאחר חיבוק חזק שנמשך דקה ארוכה חצו השניים את אולם הנוסעים ויצאו מבית הנתיבות לתחנת המוניות שבחוץ. 

 

"אני מכירה אותה!" צעקה לי סיגל לתוך האוזן, "זו רונית, המזכירה הקודמת שלו, מעניין כמה זמן הם כבר יחד...", אמרה וסיננה קללה שהנייר לא סובל.

 

יוני, העוקב האופנוען קיבל את התיאור ששלחתי לו בהודעת הווצאפ, אישר ש״קיבל״ את הזוג שיצאו מאולם הנוסעים ונצמד במעקב אחר המונית שבתוכה התיישבו רון וחברתו. 

 

סיגל הצטרפה אלי לרכב ואנחנו ״טסנו״ וצמצמנו מרחק מיוני שנדבק (בזהירות המתבקשת) למונית. המונית התרחקה מנתב״ג ונחתה באחד הרחובות הקטנים והשקטים בצפון ת״א. 

 

רון ומזכירתו לשעבר ירדו מהמונית ונכנסו לבניין עם אינטרקום. רון נראה מוציא צרור מפתחות מכיסו וניגש לפתוח את דלת האינטרקום. ביקשתי מסיגל שתמתין ברכב ולא תזוז וזינקתי לכיוון השניים. הצלחתי להידחף איתם לתוך הבניין ולמעלית ולחצתי על הקומה החמישית שנייה לאחר שרון לחץ על הלחצן של הקומה הרביעית.

 

יצאתי מהמעלית בקומה החמישית, טסתי במדרגות והצלחתי לראות את דלת דירה מספר 12 נטרקת מאחורי השניים. ירדתי למטה ברגל וחזרתי לרכב. ״אני חייבת להיכנס בו, אני לא עוזבת את המקום עד שאני לא מתעמתת איתו״, הצהירה סיגל בנימה שנראה שלא נתונה לויכוח. 

 

״אין לי בעיה להתגבר על האינטרקום״ השבתי, ״אבל לא אוכל לעשות כלום אם יסרב לפתוח את הדלת ובכל מקרה את חייבת להבטיח לי לנהוג במקסימום איפוק״.

 

״אני כל כך קרה, שקולה ומחושבת ואין לך מה לדאוג. יש לי סבלנות, אני מכירה את בעלי, הוא חזר רעב והם בטוח ייצאו לאכול או שיזמינו שליח מאיזה מסעדה״.

 

לאחר התייעצות קלה עם יוני (העוקב האופנוען) החלטנו להיענות לבקשתה ולהישאר בהמתנה. פחות ממחצית השעה מהרגע שהגענו למקום הבחנו בשליח של פיצה מגיע עם קטנוע לכניסה לבניין. 

 

סיגל זינקה לעברו, החליפה איתו מספר מילים והסבירה שרוצה להפתיע את בעלה.

לאחר שהעבירה לידיו סכום נאה, לקחה את מגש הפיצה ואותתה לנו להצטרף. ״אני רוצה רק שתצלמו את ההבעה על פניו כשיראה ששליח הפיצה זו אשתו, דוקטור סיגל הרופאה״.

 

דלת האינטרקום נפתחה כשהשבתי שאני השליח של הפיצה וכך גם דלת הכניסה לדירת התענוגות של רון. את תאור הבעת פניו כשהבחין בפנים המוכרות של אשתו מאחורי מגש הפיצה אני משאיר לדמיון הקוראים.

 

לאחר צילום תמונת המפגש הסוריאליסטי של דוקטור סיגל עם בעלה עזבנו במהירות את המקום (כפי שסוכם מראש).

 

מהירה מאיתנו הייתה רונית, המאהבת והמזכירה הקודמת של רון שנאלצה להצטופף איתנו בדממה מוחלטת במעלית. מדובר היה באחת השתיקות הרועמות הארוכות ביותר שחוויתי מעולם...

 

על ההמשך שמעתי מדוקטור סיגל מספר ימים לאחר מכן, כשסיפרה על כך שרון התוודה על הרומן הארוך שניהל מאחורי גבה במשך כשנתיים עם רונית ועל ההחלטה הכואבת והמתחייבת שקיבלו כבר באותו היום לפתוח בהליך של גירושין.

 

 

הכותב, מיקי וילקומירסקי, תושב יבנה, חוקר ומרצה בארגונים וחוגי בית.

בלש וקצין חקירות בימ"ר ת"א בעבר, משפטן בהשכלתו ובעליו של משרד וילקו חקירות.

מייל: [email protected]    אתר: WWW.VILKO.CO.IL  

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו