אל משרדה של עוה"ד רעות שדה הגיעה אישה בשנות השישים לחייה והחלה לגולל את סיפורה בפניה:

הלקוחה, נשואה כ-25 שנה ואמא לשלושה ילדים מקסימים. טרם הנישואין ניהלו בני הזוג חיים משותפים כידועים בציבור במהלך כ-8 שנים. בשנים אלו רכשו הצדדים במשותף דירה יוקרתית בצפון הארץ. הדירה והמשכנתא לרכישתה נרשמו פורמלית על שם הגבר בלבד, לאור הטבות כלכליות להן היה זכאי בשל גילו המבוגר והיותו רווק. בפועל הלקוחה היא זו שניהלה את המשא ומתן לרכישת הדירה והצדדים נשאו במשותף בתשלום רכישת הדירה ובתשלומי המשכנתא. לאורך השנים השכירו בני הזוג את הדירה כשהלקוחה פעלה למציאת השוכרים והייתה חתומה על הסכמי השכירות.

בני הזוג נישאו באופן פורמלי בעקבות כניסת הלקוחה להריון. לאורך הנישואין הבעל, בחר להישאר בבית ועסק בגידול הילדים והלקוחה הייתה אחראית על פרנסת המשפחה.

במהלך הנישואין צברו בני הזוג רכוש ונכסים רבים, בניהם דירה נוספת, מטלטלין רבים, מספר חנויות, חשבון בנק משותף ובו הון רב, קופות גמל וקרנות נאמנות.

ואולם, הדברים אינם התנהלו כמתוכנן, וחלוקת התפקידים אינה נשאה חן בעיני הבעל, והוא החל לרדת לחייה של הלקוחה. לאורך הנישואין הבעל רדה בלקוחה, ניהל את חייה והתעלל בה נפשית ופיזית. כדוגמה לכך, הבעל הכתיב ללקוחה כי, עליה לשוב מעבודתה עד השעה 16:00, דבר אשר פגע קשות בקידומה בעבודה. כשאיחרה לשוב ולסייע במטלות הבית, הבעל נהג לנעול את הבית כשהלקוחה נותרה בחוץ ללא אפשרות להיכנס. כמו כן, כל ויכוח התדרדר במהרה כשהבעל נהג להשליך חפצים לעבר הלקוחה, להכותה ולנתק את החשמל בחדר עבודתה.

לאחר שהילדים בגרו ועזבו את הקן, הגיעה הלקוחה למסקנה כי, אינה מעוניינת עוד לחיות תחת מרותו של הבעל ולהיכנע לתכתיביו וברצונה להתגרש.

בשלב זה הגיעה הלקוחה למשרדה של עוה"ד רעות שדה. עוה"ד רעות שדה האזינה לסיפורה באמפטיות רבה, נטלה ייצוג בתיק וניגשה מיד לעבודה. עוה"ד רעות שדה החלה להעמיק בשלל המסמכים אשר הובאו בפניה והגישה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה, כנדרש על פי הוראות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, לאורה זומנו הצדדים לפגישה ביחידת הסיוע, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמות.

 על כן עוה"ד רעות שדה הגישה במהרה תביעה לגירושין בבית המשפט לענייני משפחה, אליה כרכה תביעה רכושית לפירוק השיתוף ואיזון משאבים.

הבעל בתגובה, הגיש תביעה לסעד הצהרתי בטענה כי, הדירה שנרכשה בטרם הנישואין ונרשמה על שמו היא בבעלותו הבלעדית ואינה נכס בר איזון כיוון שאינה נכס משותף שנצבר במהלך הנישואין. בנוסף, טען הבעל כי, הוא זכאי לנכסי קריירה, כיוון שעסק בגידול הילדים, תוך שוויתר על קריירה ואפשר ללקוחה לפתח קריירה "על חשבונו", על כן זכאי לטענתו ל80% מהנכסים.

כעבור כשנה וחצי, לאחר התנהלות ענפה בתיק ומספר דיונים רב, בהם הצליחה עוה"ד רעות שדה להוכיח כי, הדירה שנרכשה טרם הנישואין ורשומה בטאבו על שם הבעל הינה דירה משותפת של הצדדים וכי, הלקוחה מעולם לא מנעה מהבעל לצאת לעבוד ולנהל את ביתם כרוב הבתים בישראל בהם שני ההורים יוצאים לעבוד- זכתה לקוחת משרדה של עוה"ד רעות שדה בפסק דין לטובתה הקובע כי, הדירה הרשומה על שם הבעל הינה נכס בר איזון שנצבר במהלך החיים המשותפים, והצדדים יהיו זכאים בחלקים שווים (50% כל אחד) מכלל הנכסים.

עוה"ד רעות שדה: "שמחתי לסייע ללקוחה לצאת לדרך חדשה בידיים מלאות כשהיא עומדת על זכויותיה. הליך חלוקת הרכוש מטבעו עתיר קשיים כשכל צד מנסה לספח לחלקו מה שיותר נכסים. אי רישום נכס בטאבו על שם שני הצדדים מהווה מסוכה קשה לחלוקתו, ביחוד כאשר הנכס נרכש טרם הנישואין. באם הנך מצוי/ה בסיטואציה דומה מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, בכדי לסייע בניהול ההליך תוך עמידה על מלוא זכויותיך."

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו