אל משרדה של עוה"ד רעות שדה הגיע גבר בשנות ה-50 לחייו והחל לגולל את סיפורו בפניה: הלקוח בעל דוכן מצליח לממכר מזון, נוהג להעסיק עובדים בדוכן בכדי שיוכל לתפעל עסקים נוספים שבבעלותו בתחום המזון.

אחד מעובדיו, עבד בדוכן במשך כ-3 חודשים לערך. באותם 3 חודשים הוא הרבה לאחר לעבודה, לסגור את דוכן לפני שעת הסגירה המיועדת, הקופה לא הייתה מאוזנת במשמרות שלו ועוד מעשים שגרמו ללקוח להבין כי, העובד הוא לא בחור אמין. עם זאת, הלקוח, אדם עם לב רחב, הקפיד לתת לעובד עוד הזדמנויות בהן הוא יוכל להוכיח את עצמו.

יום אחד, עת היה אמור העובד לפתוח את הדוכן כמה שעות לאחר מכן בצהריים, הודיע העובד ללקוח כי, אין הוא יכול לפתוח את הדוכן בטענה שהוא לא ישן בלילה ומשכך לא יוכל לתפקד בעבודה. הלקוח הבין לליבו של העובד אך הסביר לו כי, מדובר בשעה של ארוחת צהריים, זמן בו מגיעים הרבה לקוחות ומכל מקום על הלקוח לשמור על ילדיו באותן שעות.

הלקוח הציע לעובד פתרונות חלופיים לפתרון הסוגיה ואולם, שעת הפתיחה הגיעה והלקוח הבחין באמצעות מצלמת האבטחה שבדוכן כי, העובד לא הגיע.

הלקוח התקשר עשרות פעמים אל העובד בניסיון להבין אולי אירע דבר מה, שכן, זה הבטיח לו בשיחתם הטלפונית כי, הוא יגיע לפתוח את הדוכן משום שהוא מבין את חשיבות הדברים. השיחה הטלפונית הוקלטה על ידי הלקוח.

הלקוח שהיה אמון על ילדיו באותו היום נאלץ להחזיר את אשתו מעיסוקיה בכדי שזו תחליף אותו – ורץ לאייש את הדוכן.

כ-5 שעות לאחר פתיחת הדוכן ולאחר שהלקוח טלפן אינספור פעמים אל העובד, העובד ענה והסביר כי, נרדם.

מבחינת הלקוח היה זה הקש ששבר את גב הגמל ומשכך החליט כי, אינו מוכן להעסיק עוד את העובד. הלקוח הזמין וערך לעובד שימוע טרם פיטורין כדין והעובד פוטר על פי החוק.

מספר שבועות לאחר מכן העובד פרסם ברשת החברתית "פייסבוק" פוסט המגולל את הסיפור מנקודת המבט המעוותת של העובד. באותו פוסט העובד הכפיש את שמו של הלקוח, דיבר בגינוי הדוכן ובטיב המזון והציע לכולי עלמא ללכת לאכול במקומות מתחרים. לעובד היו טענות באשר לאופן הפיטורין - שנעשו כדין-  ובאשר להתנהלות מול הלקוח.

העובד הוסיף חטא על פשע והשחיר את פניו כאשר ענה לתגובות של האנשים השונים לפוסט וכאשר עודד מכריו לבצע שיתופים לפוסט. במהרה הפוסט התפשט וגרם ללקוח נזק שלא יסולא בפז. עוד יצוין כי, הלקוח נפגע ברמה האישית – הוא הרגיש שירקו לו בפרצוף, אחרי שנתן לעובד עוד ועוד הזדמנויות.

בשלב זה פנה הלקוח לעוה"ד רעות שדה שהקשיבה לסיפורו של הלקוח והבינה לליבו. עוה"ד רעות שדה נטלה ייצוג בתיק ומיהרה לשלוח מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים בו נדרש העובד לפצות את הלקוח בסך של 40,000 ₪ לאור הפגיעה על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. 

העובד לא פעל לביצוע התשלום ואף לא התנצל כפי שנדרש ממנו, ועל כן עוה"ד רעות שדה הגישה תביעה בבית המשפט. עוה"ד רעות שדה טענה בכתב התביעה כי פרסום הפוסט עולה לכדי עוולה אזרחית על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 והראתה כי, הפרסום נעשה בכוונה ברורה- לפגוע בלקוח. יודגש כי, על פי סעיף החוק אליו נצמדה עוה"ד רעות שדה הלקוח לא נדרש להוכיח לבית המשפט את נזקו.

העובד קיבל לידיו את כתב התביעה ומיהר ליטול ייצוג משפטי. בטרם נערך דיון מקדמי, הצדדים באמצעות באי כוחם, הגיעו להסכמות במסגרתן הוסכם כי, העובד ישלם לידי הלקוח סך של 25,000 ₪ ויפרסם התנצלות. ההסכמות גובשו לכדי הסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו