טקוואנדו ושחמט לבנים - התעמלות אמנותית ומחול לבנות

השבוע החלה שנת הלימודים ואני, כאם לשני ילדים, לוויתי את ילדיי לגן העירוני (גיל 3) ולכיתה א'. יום ביומו אני רואה כיצד אנחנו מסלילים (=מכוונים) את ילדינו לתפקידי בנים ותפקידי בנות. נושא זה קרוי חינוך מגדרי.

הסללה מתחילה כבר בבית, בנות נחשפות לצעצועים, משחקים ותחביבים הקשורים במדעים וטכנולוגיה הרבה פחות מבנים. הן לומדות "להתמחות"  בתחומים מסויימים כבר מגיל קטן. כשההורים שלי חזרו מארה"ב עם לגו לילד (בן ה 6) ושמלה מתנפנפת לילדה בת השנתיים וחצי הם "קיבלו על הראש" מהבת הפמיניסטית שלהם. שלא תבינו אותי לא נכון, אשמח שהילדה שלי תתלבש יפה, אך מה שהם שידרו לה זה: "תהיי יפה, מה שאת עושה/יודעת כבר לא משנה". אנחנו מלבישים אותם בבגדים שונים ובצבעים שונים וקונים להם צעצועים מכווני מגדר ואח"כ מתפלאים כשהן לא טובות בפיזיקה.

המסרים אליהם הילדים שלנו חשופים מהתקשורת, מספרים ומסרטים מלאי סטראוטיפים מגדריים . אנה ואלזה היא התחלה טובה אבל עדיין רוב רובם של הספרים והסרטים שאנחנו חשופים אליהם מוטים מגדרית (הילד הוא הגיבור והילדה רק עוזרת לו- טרזן וג'יין).

המודל לחיקוי שיש לבנות בנוגע למדענים ומדעניות קטן יותר. יש לנו סדרה של ספרים בבית: "ממציאים ומגלים": על האחים רייט, אלברט איינשטין, גלילאו גלילי, תומס אדיסון, צ'רלס דרווין ולשמחתי, מצאתי גם ספר אחד על מארי קירי אבל רק אישה אחת. אנחנו זקוקות לעוד ספרים ומודלים לחיקוי של מדעניות ויזמיות פורצות דרך.

נמצא כי ישנה העדפה של מורים לקידומם של הבנים בגנים ובבתי הספר. המורים לוקחים אותם יותר ברצינות ומאפשרים להם יותר זמן לענות על שאלות. ידוע ממחקרים כי בנות נוטות לדבר פחות כאשר יש בנים בסביבה ובמובן הזה דווקא החינוך הדתי מאפשר להם למידה בטוחה יותר. תוסיפו לזה שמחקרים מראים כי בנות פחות מאמינות ביכולותיהן ומפחדות לקחת סיכונים והן גם צריכות סוג הוראה אחר משל בנים והנה הלכו 5 יחידות מתמטיקה.

את הדרך שבה אנחנו מסלילים את דרכם השונה של בנים ובנות ניתן לראות גם בחוגים אותם אנחנו בוחרים (ובעיקר בוחרות) עבור ילדינו. הבנים הולכים לגו'דו, קראטה, טקוואנדו והבנות בוחרות (או שמא אנחנו בחרנו עבורן?) מחול, התעמלות קרקע. בעולם שבו אנו שומעים על מקרי אלימות רבים ושונים נגד בנות אנחנו לא מעודדות את הבנות שלנו לרכוש מיומנויות הגנה עצמית ולרכוש ביטחון עצמי.  

שימו לב לנתון הבא, כשזה מגיע לחוגי מחשבה הנדסאים הבנים הם אלה שילכו לחוגי שחמט, אינגי'נו (חוג הנדסה ורובוטיקה). דוגמא בולטת לכך שמשחקי שחמט יכולים להתאים גם לבנות ראיתי בשנה שעברה כשחוג השחמט נלמד בגן חובה של הבן שלי. הבנות שיחקו מצוין לא פחות טוב מהבנים רק מכיון שזה החוג שהיה בגן וכל הבנות השתתפו בו.

אלה מכן ומכם שקוראים את מה שאני כותבת יאמרו כי זה מה שהבנות בוחרות ורוצות. התשובה היא שבנות מחקות את מה שהן רואות בסביבתן הקרובה ויותר מזה הן לומדות ללכת בקבוצות. מחקרים מראים שבנות שהיו טובות מאוד במקצועות מדעים וטכנולוגיה בחרו ללכת ללמוד ביולוגיה כי בקבוצה של המדעים לא היו בנות אחרות, נדמה לי שאפשר גם אחרת.

מקצועות המדעים והטכנולוגיה יאפשרו לבנות שלכן לבחור במסלול קריירה הנושא בחובו הכנסה גבוהה בד"כ.

אז מה אנחנו יכולות לעשות?

תרכיבו איתן מגיל צעיר פאזלים, לגואים ותנו להם לסייע בנושאים של בנים: שטיפת מכוניות, הברגה, תלייה של תמונות ובנייה של רהיטים בבית.

תאפשרו לבנים לבשל או לאפות יחד איתכם ועדיף אפילו עם אבא, תאפשרו להם לרקוד.  תיצרו קבוצות של חברות שהולכות ביחד ל"חוגים של בנים".

השבו את תשומת לב של מנהל/ות יועצו/ת הגננות המורים והמורות של ילדיכן לגבי הטיות אפשריות (ללא האשמות, כתבות בנושא ניתן למצוא באינטרנט).

צרו שיוויון גם בדרך שאתם חושפים את ילדיכם וילדיכן לחוגים ולמקצועות לימוד.

למען עתיד בנותינו,

בשמת ומיכל