לפני כשנתיים מוזיאון ברוקלין הכריז על "מיס פיגי" כסמל פמיניסטי. החזרזירה, גיבור החבובות,מצחיקה וכוכבת מחד ומנגד כוחנית באופן מגוחךבחיזוריה אחר אהובה קרמיט הצפרדע, טוב הלב. לא במקרה היא מדובבת על ידי גבר בתכנית שנוצרה על ידי גברים. הבחירה שלה על ידי המוזיאון, זכתה לתגובות מעורבות בדיוק משום כך, איך ייתכן שדווקא נשים "מפחידות" נבחרות כסמל פמיניסטי?מדוע גברים מפחדים מנשים חזקות? מה יש בנו, כשאנו יודעות מה אנו רוצות ועומדות על דעתנו שהופך אותנו ל"דעתניות" ככינוי גנאי או ל"גְבַרָה"?או בחורילה (שילוב של בחורה וגורילה)?.

בימי הביניים הועלו אלפי נשים על המוקד בחשד שעסקו בכישוף, בשנת 2016 צייד המכשפות התבטא בתבוסה של הילרי קלינטון, אישה בעלת רקורד מוכח: היא שמשה כמזכירת המדינה, בעלת תואר במשפטים מאוניברסיטת "ייל" וניסיון פוליטי עשיר. מה לא נאמר עליה: שהיא מושחתת, שהפקירה סודות מדינה, שקרנית כפייתית וחלקלקה. אנו חיים בתקופה מאוד מבלבלת, מצד אחד קלינטון הפסידה את הבחירות לגבר שוביניסט ורודף נשים, מאידך השכם והערב מתפוצצות פרשיות של הטרדה מינית אשר עליהן הגברים המטרידים משלמים בקריירה שלהם.

מה מפחיד בנשים מצליחות?

הפחד מנשים מצליחות פועל בכמה רמות. ברמת הפרט, גבריות נתפסת ככובשת והנשיות כנשלטת (טרזן וג'יין). נשים חזקות נחשבות "מסרסות". ברמה החברתית נשים מצליחות, מאיימות על הסדר החברתי הקיים, על סדר חברתי בו הנגישות למשאבים נמצאת בידי ההגמוניה הגברית השלטת. ולא מדובר רק על משאבים חומריים, מדובר על קביעת סדר היום הציבורי, על קביעת התנהלות מוסרית- אתית, חברתית-תרבותית. מדובר על מבנה מאוד מהודק שנשמר מאות בשנים.

מיזוגניה היא שנאת נשים והיא תוצאה של פחד מנשים. הפחדה והשנאה הםהאמצעים להמשיך ולדכא נשים ו"להשאירן במקום הראוי להן". אז איך נשים מצליחות מתמודדות עם זה?

שרילסנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, בראיון: "אני מדברת על התקוות שלי ועל הפחדים שלי ושואלת אחרים על שלהם. אני משתדלת להיות כנה לגבי החוזקות והחולשות שלי ומעודדת אחרים לעשות אותו דבר הכל מקצועי והכל אישי, באותו זמן", היא מספרת שאפילו בכתה בעבודה. סנדברג משמשת כעשור בתפקידה הנוכחי, בשנים אלה היא נישאה, ילדה שני ילדים ולאחרונה התאלמנה. היא כותבת ומדברת הרבה על שילוב אימהות וקריירה תובענית. 

שנים סבלתי מהפחד להיתפס אגרסיבית וכוחנית. כל כך פחדתי שהיה לי קשה לדבר בציבור, "לחטוף" את רשות הדיבור, להגיד דעה שהיא אחרת. עם בני זוג התכווצתי במיוחד, ידעתי שאני מאוד חכמה אז התכווצתי  כדי שלא יעזבו אותי ושלא אפחיד.  נזקקתי לשנות עבודה עצמית,טיפול ואימון כדי להיות מי שאני כיום. אישה שגאה בהישגים שלה, בדעות שלה ובמה שהיא מקדמת. אשקר אם אגיד שהמחשבה שהייתי אגרסיבית מדי בדיון עם חברים לא חולפת בראשי מעת לעת אבל אני הודפת אותה ומחליטה שוב ושוב לא להצטמצם, לא להתבייש, לא להצטנע. אני שמחה וגאה להיות אישה חזקה ולהוביל ולהעצים נשים אחרות שיכירו ויאמינו בחוזקות שלהן ולא יפחדו להראות אותה.

למען חוזקותן של בנותינו,

מיכל ובשמת- מגשימא

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו