אל "ארבע ההסכמות" הספר הדקיק; היצירה הנהדרת והמשמעותית של דון מיגל רואיס נחשפתי במקרה דרך חברה. וכמו שאני מאמינה הרי אין מקריות אלא סיבה ומשמעות. מאותו יום ספר זה הפך לפק"ל אצלי בתיק ונודד עמי לכל מקום .תוך כדי קריאה נדהמתי לגלות תורה שלמה ומשנה חיים. נחשפתי לארבעה כלים חדשים שניתן להשתמש בהם ליצירת מציאות של חופש אישי ושמחה אמיתית. כיום כלים אלה נוכחים בחיי האישיים ואף משתמשת בהם לצורך האימונים שלי. מרגישה זכות גדולה לשתף אתכם בחשיבות ההסכמים החדשים לטובת מי שעדיין לא מכיר.

 

"ארבע ההסכמות" מתחיל בהסבר מדויק ומעניין בנושא אמונות מגבילות שאנו מקבלים ומפנימים במהלך שנות ילדותינו מהמשפחה ומהסביבה בה אנו גדלים. כפי שכתב הסופר "ילדים מאמינים לכל מה שהמבוגרים אומרים. הם מסכימים איתם, מקבלים את דבריהם עד שהיא מושלת בכל חלום החיים שלהם , התוצאה כניעה בהסכמה למערכת של אמונות. אנחנו הופכים להעתק האמונות של אימא, האמונות של אבא, האמונות של החברה ושל הדת" . אותם אמונות מגבילות כשמן כן הן מגבילות אותנו בהתבגרותנו להיפתח ולהיחשף לאמונות חדשות כתוצאה מהטבעות של הסכמות מגבילות שנוצרו בשנות ילדותינו .

 

בהמשך רואיס מציע לאמץ ארבעה הסכמים חדשים שיאפשרו לנו לשנות את מערכת ההסכמים הישנים המגבילים את חיינו.

אותם הסכמים חדשים ייצרו עבורנו כוח אישי, חיבור אל התבונה והמודעות של האני שלנו והתמודדות קלה בסיטואציות משתנות במציאות חיינו בין אם באופן אישי, משפחתי ובמקום העבודה .

 

ארבעה ההסכמים החדשים הם:

 

ההסכם ראשון- שמרו על טוהר המילה-

למילים, וזה כולל מחשבות, יש כוח ויש תדר. למילים יש את הכוח לברוא, או להרוס. כשאנחנו חושבים, או מתבטאים בצורה שלילית על מישהו, או משהו, זה בעיקר מחליש אותנו ופוגע בנו, כי אנחנו סופגים את האנרגיה השלילית שיצרנו. שלא לדבר על הפעמים שאנחנו 'יורדים' על עצמנו, בדיבור או במחשבה. לשמור על טוהר המילה, זה להשתמש במילים בדרך הנכונה ולהפסיק להפיץ ולספוג רעל רגשי ממילים שלנו ושל אחרים.

 

 

 

ההסכם השני- לא לקחת שום דבר באופן אישי-

לא משנה מה קורה מסביב, בין אם מדברים בשבחנו או בגנותנו, לא לקחת את זה באופן אישי. כל אדם חי בחלום האישי שלו ובהתאם לכך הוא מגיב. שום דבר שאנשים אחרים עושים או אומרים, זה לא בגללנו, אלא בגללם. רק כשאנחנו רואים אנשים אחרים כמו שהם,  מבלי לקחת את הדברים באופן אישי, אנחנו לא יכולים להיפגע ממה שהם אומרים או עושים.

 

ההסכם השלישי- לא להניח הנחות-

אנחנו מניחים הנחות ומתייחסים אליהם כאילו היו אמת, וככה אנחנו מתפקדים כמו בתוך איזשהו סרט שהמצאנו לעצמנו. אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, נותנים פרשנויות למה שאחרים עושים או חושבים, ואז אנחנו מאשימים אותם ומגיבים בהתאם. לכן תמיד מוטב לשאול שאלות ולהיות ברורים מאשר להניח הנחות שמקורן לרוב בדמיון שלנו.

 

ההסכם הרביעי- עשו תמיד כמיטב יכולתכם-

בכל מצב, עשו כל שביכולתכם באותו רגע נתון. אבל זכרו שמיטב יכולתכם משתנה כל הזמן, לפעמים היא באיכות גבוהה יותר כמו בבוקר שאנחנו רעננים, לפעמים פחות כמו שאנו חולים או עייפים, תלוי בסיטואציה ובמצב הפיזי והנפשי.

אם תעשו כמיטב יכולתכם לא תהיה לכם סיבה לשפוט את עצמכם וכך לא תסבלו מרגשות אשמה, ותימנעו מעינויים ומהצלפות עצמיות".

 

לסיום, שינויים והתפתחויות רבים משפיעים על כולנו; עלינו לדעת כיצד להתמודד עם מצבים משתנים בחיינו; ולפיכך חשוב שנרכוש ונלמד כלים חדשים לשם התמודדות איתנה עם מציאותינו. מניסיוני כשתתחילו לתרגל את ארבעת ההסכמים החדשים ניסים רבים יתחילו להתחולל בחייכם.

 

אני שמחה תמיד להגדיל את ארגז הכלים שלי ושמחה יותר לשתף אתכם בהם.

 

                               

 

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו