השבוע המתחיל ביום 12 בנובמבר 2017

גוטפריד קירך (1710-1639) היה המנהל של מצפה הכוכבים המלכותי בברלין. בליל 14 בנובמבר 1680 - השבוע לפני 337 שנה - הוא גילה כוכב שביט בטלסקופ שלו. הבנת התנועה של גרמי השמים הייתה עדיין מעורפלת מאוד בקרב המדענים, לרבות אייזק ניוטון ורוברט הוק, שפעלו באנגליה. ניוטון הסקרן החל לצפות ב"שביט קירך" מידי לילה, במטרה לגלות את אופי מסלולו, חוקיות תנועתו והשפעתו על כוכבי הלכת המוכרים.  

מופעי שביטים נחשבו מעולם לאירועים חד-פעמיים, אולם תצפיות ניוטון הובילוהו למסקנה מהפכנית: מופע השביט אינו חד-פעמי - הוא ממשיך בדרכו לעבר השמש, במסלול מחזורי, בדומה לתנועת כוכבי הלכת. מחקר זה היה נקודת מפנה בהבנת חוקי המכניקה, וממצאי ניוטון אודות שביט קירך היוו בסיס לספרו העתידי "פרינקיפיה" אשר זכה לתהילת עולם.

בדיוק כעבור עשר שנים, ביום 14 בנובמבר 1690 - השבוע לפני 327 שנה – שלח ניוטון לג'ון לוק, פילוסוף אנגלי ידוע, מאמר שכותרתו "שתי רמאויות מפורסמות". במאמר טען ניוטון, באומץ יוצא דופן בהתחשב במוסכמות הדתיות בתקופתו, כי שני פסוקים מרכזיים בברית החדשה אשר עליהם מתבססת האמונה בשילוש הקדוש, דהיינו קדושתם של אב, הבן ורוח הקודש, הינם סילוף -  כנראה מכוון - של ראשוני הכנסייה.

המכתב קובע כי בגרסאות המקוריות, הכתובות יוונית, של ספרי הברית החדשה לא מופיע כלל השילוש הקדוש וכי אזכורו בכתובים הוא בגדר רמיה, לא פחות! כאן מתגלה פן פחות ידוע באישיותו של ניוטון: האמונה. כפירתו של ניוטון בשילוש הקדוש ואמונתו בבורא העולם, האל היחיד, השפיעו רבות על דרכו ועל אופן השתלבותו באוניברסיטת קיימברידג' בעתיד.

מאת: פרופ' אדיר פרידור, מנהל החברה למתמטיקה תעשייתית, מחלוצי השימוש במדע וחקר ביצועים, מרצה באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, לשעבר נשיא אגודת חקר ביצועים הישראלית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו