"רוצה להפוך את העולם למקום טוב יותר"

עבור בשמת שלום טוצ'ין מיבנה, לחשוף את הילדים ובני הנוער למדע וטכנולוגיה ולעודד אותם ללמוד ולעסוק במדע וטכנולוגיה זו אינה עבודה – אלא שליחות. בעברה, בשמת שימשה כיועצת בסוכנות החלל, מרצה למגדר ואי שוויון ומנכ"לית FIRST ישראל. כיום, מעבר לתפקידה כמנהלת שותפויות רשתות חינוך ועמותות במרכז לחינוך סייבר, היא גם מתנדבת בתחום של חינוך טכנולוגי בתחומי חלל, רובוטיקה וסייבר, ממייסדי קבוצות הרובוטיקה בעיר וסמסטר קיץ לילדים מחוננים מצטיינים וסקרנים.

אבל כאן לא נגמרים העיסוקים שלה. בשמת היא גם אמא לרועי בן ה-12 ואיילה בת ה-9, ונשואה לאלי, מהנדס אלקטרוניקה ומתנדב בכיתת הכוננות בעיר. היא גדלה בגן יבנה – ועוד לפני גיל 30, כבר החזיקה בשלושה תארים, ביניהם תואר שני בסוציולוגיה ארגונית ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון. בחינוך לטכנולוגיה היא עוסקת כבר 15 שנה.

בשמת גם משמשת בוועדת מגדר וחדשנות בעיר ומקדמת בנות ונערות למקצועות STEM בעיר, פועלת במסגרת ועד הורי מחוננים וקבוצת האקרובטיקה בעיר. בראיון מרתק ליבניתון היא מספרת על תחום המדע, המחשבה של המדינה כיצד להביא יותר ילדים מהפריפריה ל-8200 (יחידת המודיעין), החשיבות בלמידת 5 יחידות בגרות במתמטיקה, אנגלית, מדעי המחשב ופיזיקה, נושא השוויון המגדרי שעוד צריך לעבור מבחינתה הרבה תהפוכות בשביל להגיע למצב הרצוי, השילוב עם חיי המשפחה והחברה וגם: מה המסר שלה להורים?

בשמת, תספרי לנו בבקשה על התפקיד שלך.

"המרכז לחינוך סייבר הוקם ע"י קרן רש"י ומשרד הביטחון ב-2010, לאחר שבבדיקה גילו שרק 3% מהמשרתים ביחידות הסייבר בצה"ל, הגיעו מהפריפריה. כך יצאה לדרך תכנית המצוינות הראשונה בתחום "מגשימים סייבר" שמכשירה בני ובנות נוער מצטיינים מהפריפריה למיומנויות ולידע הנדרש לתפקידים אלה בצה"ל, כמקפצה לקריירה בהייטק ולמוביליות.  כיום 35% מהמשרתים בתפקידי סייבר בצה"ל, הם מהפריפריה, רובם בוגרי התכנית. היום המרכז לחינוך סייבר מפתח ומפעיל 8 תכניות מצוינות שונות בתחומי הטכנולוגיה, הסייבר והנתונים, שמאפשרות לבני נוער מאוכלוסיות מגוונות להשתלב בתעשיית ההייטק. 86% מבוגרי תכניות המרכז משתלבים לאחר שחרורם מצה"ל באקדמיה בתחומי ההייטק ובתעסוקה איכותית בתעשייה. המרכז פועל עם מגוון רחב של שותפים מהממשלה, רשויות מקומיות, תעשיית ההייטק. התפקיד שלי הוא ניהול שותפויות עם רשתות חינוך ועמותות חינוכיות נוספות, במטרה לעבוד יחד ולהגדיל את ההשפעה המשותפת עבור תלמידים ותלמידות פוטנציאליים".

איך המלחמה שינתה את התמונה והצורך בעולם הסייבר?

"יש שני דברים שקורים עכשיו, מהפכת ה- AI והמלחמה, ששניהם מאוד משנים את הצרכים של צה"ל. נעשים מחקרים וכנסים בתחום ה AI וכל הזמן מדייקים את מה שצריך יחד עם צה"ל".

את מרגישה שאת משפיעה על עתיד הנוער?

"כן, מאוד, אני בוחרת תפקידים שיש להם השפעה חברתית רחבה, ברמה הארצית ובעיקר בפריפריה. תחושת העשייה והשליחות מאוד משמעותיים עבורי. במסגרת סוכנות החלל הייתי אחראית לאולימפיאדת החלל ולקהילת הורייזן – קהילת מחנכי החלל של ישראל ולקחתי חלק בשבוע החלל הישראלי, בין השאר עשינו גם פעילות בעיר יבנה בתמיכת הרשות. במסגרת העבודה בסוכנות גם ליוויתי את האסטרונאוטית ד"ר קייתלין רובינס בביקורה בארץ. ד"ר קייתלין, נבחרה להיות חלק מנבחרת האסטרונאוטים בתכנית ארטמיס – התכנית של נאסא להנחית אסטרונאוטים על הירח. במסגרת FIRST ישראל, הצלחנו לשלוח קבוצת בני נוער ממגידו לתחרות בדובאי (לפני ההסכם ההיסטורי) והסיפור הזה זכה לכותרות רבות עד שקיבלנו הזמנה לבוא לספר את הסיפור בכנס יהודי ענק- AIPAC, אל מול אלפי א.נשים בוושינגטון ,ארה"ב. כל האירועים האלה משפיעים ברמת ההשראה והחזון של ילדות וילדים שיכולים להיחשף לפעילויות השונות ולחלום להעז בעצמם".

את גם עוסקת בנושא השוויון המגדרי שקרוב מאוד ללבך.

"כשעבדתי ב HIT פיתחתי ולימדתי קורסים שעסקו בשוויון חברתי ומגדרי, יזמתי גם פרויקט שנקרא מנטורHIT – קורס שבו סטודנטיות משנים מתקדמות חונכות סטודנטיות צעירות מנטוריות, היו תקופות שהעברתי הרצאות במסגרת "שוות", ב"סודקות את תקרת הזכוכית" ואני מנטורית בקבוצת FTC- הרובוטיקה של גינסבורג. כשאני עובדת מול מנהלים אני תמיד מעלה את הנושא המגדרי. היה לי בעבר גם טור שעסק במגדר פה ביבניתון שנקרא "מגשימא".

אנחנו נמצאים במקום טוב היום בנושא השוויון המגדרי? או שיש עוד הרבה עבודה?

"יש הרבה עבודה. אם מסתכלים על יבנה לצורך העניין, אני חושבת שעוד לא הצלחנו להגיע למה שקורה במרכז הארץ מבחינת ההבנה והמודעות של הורים בעיקר בתחום של חינוך לטכנולוגיה. אני מדברת עם הורים על חינוך טכנולוגי לבנות, זה משהו שהוא לא בתפיסה. אנחנו צריכים להכווין אותן לזה, אם המנהלים, המורים וההורים לא ישימו את זה בסדר העדיפויות, בנות באופן טבעי לא יגיעו ואז הן לא הולכות ללמוד בחטיבה ולא בוחרות את המגמה ולא לומדות לתואר בתחום המדעים או הטכנולוגיה וכתוצאה מכך לא מגיעות להייטק והשכר שלהן נפגע. ברור שהיכולות שלהן שוות אבל יש המון חסמים שמונעים מהן להגיע.

"שרת המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, הגדירה את הצורך בלהעצים את ההון האנושי ולהגדיל כמות הא.נשים העוסקים בהייטק בדוח על הצורך בפיתוח ההון האנושי ובמיוחד בהשקעה בבני הנוער והגדירה יעד לבגרות: 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות אנגלית ו 5 יחידות פיסיקה /מדעי המחשב. לבני ובנות נוער שיסיימו את הבגרויות הללו, יש סיכויים גבוהים משמעותית ללמוד מקצועות מדעים וטכנולוגיים ולהשתלב בתעשיית ההייטק. באופן מודע, צריך לעודד בנות ללמוד את המקצועות הללו".

וביבנה?

"אנשים עדיין מתקבעים שצריך להיות מהנדסת או מתכנתת אבל יש עוד כל כך הרבה דברים ליד שאפשר להגיע אליהם ולהרוויח יפה, עיצוב טכנולוגי של משחקים ואפליקציות וזה לא תחום אחד, ולא מעודדים בנות ללכת ללמוד את המקצועות האלה והן מתפספסות וזו אחת הסיבות שהקמתי את קבוצות הרובוטיקה כי בגיל צעיר יש להן יותר נגישות ואז הן נחשפות לתחומים האלה דרך רובוטיקה, סייבר, חלל".

מה הרעיון מאחורי זה?

"להביא משהו שיעניין אותן לעסוק בתחומים, אם התשוקה שלהן היא חלל אז דרך זה ללמוד, להנגיש להם את זה - ויש פער גדול מאוד גם ברמת ההורים וגם הרשות שיש בה המון רצון לקדם את הנושא הזה".

את מקבלת עזרה מהגופים השונים בעיר?

"יש לי שותפים מאוד משמעותיים, מנהל אגף החינוך עשהאל שריר, ראש העיר רועי גבאי, מנהלי בתי הספר והמתנ"סים, שעזרו לי מאוד. אני פניתי לצבי גוב ארי ז"ל והוא נתן את התקציב הראשוני לפתיחת קבוצת רובוטיקה של קבוצת FTC  בחטיבת הביניים בגינסבורג, קבוצה שמביאה המון כבוד לעיר היום – ותקציב נוסף לביה"ס נבון, לפתיחת קבוצות FLL. אח"כ היה לנו שיתוף פעולה בנאות שז"ר והקבוצות כבר נכנסו בבתי הספר היסודיים בעיר, זה נהיה כמו תנועת נוער, הגדולות מלמדות את הקטנות, ימי מדע, מגיעים לקייטנות, זה עם הרוח הגבית של אגף חינוך, המנהלים, המתנ"סים, יש את המנטורים והמורים שלהם כמובן מגיע הקרדיט".

הוקמה גם קבוצה עירונית.

"הארגון FIRST  הוקם לפני 26 שנה, זה קיים בכל העולם והגיע לפני 15 שנה לארץ ואני הייתי המנכ"לית ונחשפתי לזה. יש מאות ילדים בארץ שפועלים במסגרת הקבוצות, שהמטרה היא בעצם לגרום להם לאהוב תכנות וטכנולוגיה דרך משחקים, אצל הצעירים זה דרך לגו, אצל הבוגרים יותר אפשר למצוא גם רובוטים במשקלים של 80 קילו. השנה, שזה היה החלום שלי, נפתחה קבוצה עירונית, ההורים לחצו שצריך - ובשילוב של אורמת עם התלמידים של העירוני מגינסבורג ומנבון, לקחו ילדים ונערים מכל מיני תחומים וצירפו אותם ביחד. יחד עם התמיכה המשמעותית של המנהלים מכל בתי הספר והרשות, הקבוצה נפתחה".

איך את מנהלת גם חיי משפחה וחברה עם כל העיסוקים שלך?

"תן לבן אדם פנוי לעשות את העבודה והוא לא יעשה, תן לבן אדם עסוק לעשות את העבודה והיא תיעשה. אני פשוט רגילה לעבוד הרבה, אני מוצאת את הזמן לאזן בין עבודה למשפחה, זו עכשיו תקופה יחסית יותר קלה, עבדתי בעבר הרבה בערבים עם אירופה וארה"ב. עכשיו אני גם עובדת במשרה מלאה אבל סבירה, בארץ, אז ה 9 עד 17, לא עד הלילה, אז יש לי הרבה זמן מבחינתי וגם אין נסיעות, הרבה פעמים אני עולה בזום. אני מצליחה להיות עם הילדים שלי וליהנות מהם, יש לי 2 ילדים ועכשיו התפקיד שלי זה לעשות גם את העולם יותר טוב עבורם. זה שיהיה להם את הידע זה לא מספיק, שכולם ירוויחו מזה וזו - השליחות שלי בעיר".

מסר שלך לסיום?

"אני אשמח לסייע ולייעץ, ואני מזמינה את ההורים, המורים והמנהלים לפנות אליי. הורים פונים אליי בתחומים של חלל וטכנולוגיה וגם בתחומים של המחוננים. הבן שלי הגדול לומד מחוץ לעיר לצערי הרב. החזון והחלום זה שתהיה פה כיתת מחוננים, אשמח לעזור לכל ההורים גם בנושא של מגמות, מה יכול להשפיע בעתיד - וכמובן, בתחומים של חלל ורובוטיקה וכמובן לקשר לאנשים רלוונטיים. המסר שלי הוא לא לוותר לבנות, הן יכולות והן טובות והן צריכות הכוונה וסיוע כדי להצליח ולשבור את כל המחסומים, התקרות וגם את פער השכר כמובן. זה  המסר שלי".