"אין לי כסף, אין ל אוכל, אין לי לאן ללכת"

מאת טלי בנדו לאופר

צילום: דוד מטודי

"זה לא שאני לא רוצה לשלם, אני מאוד רוצה לשלם ולגדל את הנכדים שלי בשקט אבל פשוט אין לי, אין לי", אמרה לנו השבוע בדמעות תושבת יבנה רחל אורנשטיין.

ביום רביעי הגיעו לבית משפחת אורנשטיין מעקלים לאחר שהתקשתה לשלם את חובה לעיריית יבנה בשווי 45,000 שקלים, זאת בנוסף לחובות בשווי רבע מיליון שקלים אותם בית המשפט פרס ובתשלומם היא מתאמצת לעמוד.

"אני מטופלת ברווחה", היא מגוללת בפנינו את סיפורה הקשה, "אפוטרופוסית של שני נכדים קטנים בני 3.5 ו-1.5, זה בגלל שבתי בעלת 100% נכות ובעיות נוספות שאני לא רוצה להיכנס אליהן. כרגע בעלי הוא המפרנס היחיד, אנחנו חמש נפשות שמתפרנסים ממשכורת של 6,000 שקלים. אמם לא גרה אתנו אלא בתי השנייה בת ה-16. המצב שלנו מאוד קשה ואני מקבלת בטחון תזונתי שזו עזרה מבית חב"ד כדי לקנות אוכל, אבל זה מסתכם בהרבה יותר כסף. התינוקת אוכלת עדיין תחליף חלב ויש לרכוש חיתולים, זה לא פשוט. הרבה חברים טובים שלי תורמים לי ועוזרים לי במה שאפשר, אם זה עגלה וכל דבר אבל הבעיה הגדולה שלי היא שיש לי חוב גדול בסביבות 45,000 שקלים. ביום רביעי באו אלינו הביתה לעקל ולא היה מה לקחת. אני לא נתתי להם להיכנס, כי אין מה לקחת, הכל פה נראה מאוד רע ורוב הדברים הם גם ככה של בעל הדירה".

מצבה הכלכלי של המשפחה הורע מאז שבעלה של רחל הורשע בעבירת תנועה וריצה מאסר בן שלוש שנים, "מאז לא השתקמנו. וזה כמו כדור שלג, רק הולך ונעשה יותר ויותר רע. אנחנו מגדלים את הילדים ואני לא יכולה לעבוד. אין לי בעיה לעבוד בכל דבר, עבדתי בניקיון הרבה שנים אבל כל הזמן אחד חולה או משהו כזה ואי אפשר להחזיק ככה עבודה. בנוסף, אין לי עזרה מהמשפחה, אני מנותקת ממשפחתי כי הם חרדים, אף אחד לא מסייע ומאוד קשה לנו".

רחל, על מה החוב?

"הוא על תשלומי ארנונה של כשלוש שנים. אני יודעת שניסו לעזור לי אבל בשביל אחת כמוני אפילו אלף שקל זה גזר דין מוות, אין לי מה לאכול. אנחנו גרים בבית של חבר, בוילה. אני מוגבלת בבנק ולא יכולה לשלם הרבה. אף אחד לא מוכן להשכיר לי ללא צ'ק בטחון, אבל בגלל שהוא חבר הוא הסכים בלי צ'ק בטחון או צ'קים. קשה מאוד להתקיים, אני מגדלת תינוקות, אני לא אוכלת, רק לחם ומרגרינה, בשר זה רק לילדים והעירייה עומדת לי הראש עם הבלגן של החוב", היא עוצרת כדי להסדיר את נשימתה, "אין לי את הכסף, זה לא שאני לא רוצה לשלם להם. אני מטופלת ברווחה שנים, הם מכירים אותי. אין לי מוצא, אני לא יודעת מה לעשות".

ניסיתם לפנות לעמותה שמסייעת למשפחות נזקקות?

"אז נתנו לי מחב"ד בטחון תזונתי, חוץ מזה כלום. חברים עוזרים לי עם ציוד יד שניה אבל יש הרבה הוצאות. הקושי והחובות מוציאים ממני את השקט הנפשי, קשה לחיות ככה. יש לנו המון חובות בשווי 250,000 שקל לבנק והלוואות שלקחו, בית המשפט פרס לנו אותם, אם זה הוט, בזק, משכנתא, המון חובות אבל לא את החוב של העירייה. העירייה חייבת ללכת לקראתנו, אין לי כסף לשלם, מה הם רוצים שאני אתאבד?! ומה יהיה על הילדים?"

ניסית לשוחח על הנושא על הרווחה או עם האחראים על הגבייה?

"מנהלת הגבייה אמרה שהם לא יכולים לעזור בשום דבר, שאני חייבת לשלם, אבל מאיפה אני אביא? שאני אלך לגנוב? אני אוכלת מהיד לפה ולפעמים גם את זה אין לי. הילדה שלי בת 16 הולכת לעבוד כדי לקנות לעצמה אוכל, כי היא טבעונית ולי אין כסף לכלכל אותה, כדי לקנות לה אוכל,טלפון או בגדים והיא רק ילדה בת 16 אז מאיפה אני אביא להם? יש שבתות שאין לי מה לאכול, יש לי שכנים טובים שמכניסים לי ויש לי מזל שלפחות זה קורה.

תאמיני לי, תחתונים לעצמי לא קניתי כבר שש שנים, ממה שחברים נותנים לי, את זה יש לי. אני לא מתביישת, כי מהילדים אני לא מחסירה כלום, הם לא רעבים ללחם ומטופלים מצוין אבל כל השאר על הפנים. אין לי איך להתמודד עם המצב הזה".

אמרת שאתם גרים בוילה. לא יוזיל עלויות אם תעברו לבית צנוע יותר?

"אמרו לי את זה כבר לא פעם, אין לי בעיה לעשות את זה, אני מוכנה היום לצאת אבל אין לי צ'ק ביטחון או צ'קים בכלל. בגלל שבעל הוילה הוא חבר שלנו אז הוא מבין את המצב שלנו. אם יש לי פחות באותו חודש, אז הוא מבין אותי. אני לא יכולה לצאת לרחוב עם שני תינוקות! לאן אנחנו נלך?"

מעיריית יבנה נמסר בתגובה כי העירייה נכונה לסייע לכל תושב במסגרת הקריטריונים שנקבעו בחוק. הגב' אורנשטיין הגישה בקשה למתן הקלה בארנונה ואושרה לה הנחה בסך 70% דרך ועדת ההנחות העירונית. ההנחה מותנית בתשלום יתרת החוב ובתשלום החשבונות השוטפים. לצערנו הנ"ל לא הסדירה את התשלום כאשר יתרת החובה נכון להיום עומדת על כ-45 אלף ₪ בגין חובות משנת 2010 ועד היום (בשנים 2013-2014 לא שולמו החשבונות השוטפים כלל ובשנים הקודמות שולמו סכומים חלקיים בלבד). המשפחה בחרה להתגורר בבית פרטי בשטח העולה על 230 מטר כאשר חיוב הארנונה בגין הנכס הינו בהתאם וגבוה באופן יחסי. יצוין כי כל ההתראות שנשלחו בדרישה להסדרת התשלום לא זכו למענה.