על דעה חופשית וגניבת דעת

כפי שרובכם כבר קרא, ביום שבת האחרון הייתי בגלידה גולדה. לא כדי להביע את עמדתי או דעתי על עניין פתיחת החנות בשבת, כי אם להביא אליכם הקוראים והגולשים את תמונת המצב כפי שהיא. לעיתונות, אתם יודעים, אין את הפריווילגיה של חופש או מנוחה, כי במדינה בלי עין הרע כל הזמן קורה משהו וצריך שיהיה מי שיעביר את אותו המשהו הזה לציבור.

כשהגעתי לכאן לפני כמעט שנתיים, שאלו אותי איך זה לעבוד בכלי תקשורת ביבנה, אחרי שבאתי מאשדוד הגדולה ששם כל הזמן יש התרחשויות. עניתי, שהיתרון והחיסרון של יבנה מבחינה חדשותית, זה שלא קורה פה כלום, וכשכבר קורה משהו אז כולם רוצים לדעת על זה.

וזה בדיוק מה שהיה פה בסוף השבוע האחרון. נפל דבר ביבנה, בית עסק בלב העיר פתח את שעריו בערב שבת וגם למחרת ביום שבת. אז כפי שאתם יודעים הקנס לא איחר להגיע, ולאחריו גם המחאה שהחלה ברשת החברתית ועד מהרה הגיעה ל"יבנה נט" ומשם לשאר כלי התקשורת המקוונים בישראל. דיונים על גבי דיונים, ויכוחים על גבי ויכוחים, וככל שאחד הצדדים מקצין את עמדותיו, כך הצד השני מתבצר באלו שלו, כשמפעם לפעם אף מתעופפים לחלל המרחב הוירטואלי אי אלו איומים באלימות, כינויי גנאי וביטויים שהמקלדת שלי לא יכולה לסבול.

הלו! מה קרה לכם? מאיפה כל שנאת החינם הזו? מאיפה כל דברי הבלע והסתה? אין מספיק מלחמות במדינה? אין מספיק מאבקים, מחאות? ומי מנצח על כל המקהלה הוירטואלית הזו?

קם אדם שמתיימר להיות נציג ציבור, אך הוא מתוסכל באופוזיציה, שם הוא יושב בלי הרבה יכולת לעשות משהו, אז הוא החליט לתפוס טרמפ על מחאת השבת ומנסה למכור לאנשים אשליה כאילו הוא האביר שיכול להושיע אותם. בא האדם הזה ומספר שהגיש הצעה לסדר במועצת העיר האחרונה שנדחתה על הסף על ידי הקואליציה, ואחר כך, משראש העיר הודיע כי יש לתקן את חוק העזר העירוני בישיבת המועצה הקרובה, קרא לו האופוזיציונר החצוף "צבוע", והזדרז לקחת קרדיט גם על זה. אז בואו ואעשה לכם סדר: אדון ינקלביץ בא עם איזו הצעה למועצה האחרונה בדבר פתיחת עסקים בשבת, כשהוא יודע מראש שאין לו סיכוי להעביר כלום (לצורך העניין משול הדבר לכך שזהבה גלאון תביא לכנסת הסכם שלום עם הפלשתינאים ואחר כך תרוץ לבכות שביבי לא רוצה שלום), וכל מה שהוא רוצה זה לגנוב דעת. פנה אליו ראש העיר ואמר כי לא ניתן לבצע מחטף בנושא רגיש שכזה ויש להביאו לדיון בצורה מסודרת ומכובדת, כשהדברים צריכים להיעשות בהסכמה. קיבל האדון את הדברים וביקש למשוך את ההצעה לסדר שלו מבלי להביאה להצבעה. את זה הוא סיפר לכם? כנראה שלא...

לפני כחודש כתב שלום נגר, המו"ל של העיתון, טור דעה בו הוא התבטא בצורה נחרצת כנגד פתיחת בתי עסק בשבת ביבנה. לא כי הוא איש דתי השומר את השבת, אלא כי חשוב לו לשמור על צביונה של יבנה. זו דעתו וזו זכותו להביע אותה בטור אישי מעל דפי העיתון.

אני לעומתו, בחרתי שלא להביע את דעתי באופן נחרץ ולו משום שאני לא גר ביבנה ואני לא חושב שיהיה זה הוגן שאתערב בעניין לא לי. אבל כן, באתי בשבת, צילמתי, כתבתי והעליתי ליבנה-נט כדי שלכם תהיה האפשרות לדעת בדיוק מה קורה בעיר.

קם אותו גנב דעת, וקרא גם לנו צבועים. "לא הבנתי", אמר, "אז מותר לעבוד בשבת או אסור?". אני שמח שלא הבנת, ועוד יותר שמח שאתה מודה בזה פומבית והנה אני כאן כדי לעזור. אז ככה, מבחינת החוק לי מותר לעבוד בשבת משום שלעיתונות בישראל יש היתר ענפי, המתיר לנו לעבוד. מבחינת הבדלי הדיעות בין שלום נגר לביני, יבניתון מעודד פלורליזם, בניגוד אליך ולחבריך שלא מוכנים לקבל ולשמוע אף אחד אחר, כאן לכל אחד האפשרות להביע את דעתו באופן חופשי. עכשיו הבנת? כי אם לא אני יכול לצייר לך את זה.

והכי שעשע אותי, ביקורה של חברת הכנסת יעל גלמן שהסתובבה עם רונית ארנפרוינד שהצמיחה נוצות של טווס, כשהיא "באה לחזק את בעל הגלידה שרוצה לפתוח בשבת". זה רק אני, או שזה קטע חדש של חברי כנסת לעודד אנשים לעבור על החוק?

שבת שלום,

אוהד צויק

עורך