'מילה כסלע' - על דיקטטורת בית המשפט תחת רוח המפקד אהרון ברק

שלום,

תשפטו אתם בעצמכם אילו משפטים מתאימים לכם ונראים יותר הגיוניים:

איילת שקד, לשעבר ח"כ ושרת המשפטים: "מערכת המשפט לא תקבע מי יהיה ראש הממשלה של מדינת ישראל";

חיים רמון, לשעבר ח"כ ושר בממשלות ישראל: "יש חוק. אי-אפשר לפרש אותו";

אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר: "כך אני מפרש את החוקים. יש לי תורת פרשנות כיצד יש לפרש חוק;

אהרון ברק: "ישנו קושי בגילוי הכוונה של הכנסת. האם יש לפרש את החוק לפי כוונת המחוקק בלבד, או לפי ערכים מחוץ לכוונת המחוקק, או משהו באמצע";

רמון: "אהרון ברק שדד את הדמוקרטיה הפרלמנטרית" -

ויש עוד ציטוטים רבים, אבל קצרה היריעה מלפרוש אותם כאן, לדאבון הלב.

התהליך הפוליטי הוא תהליך דמוקרטי, תהליך של העם, שהוא הריבון היחיד, ושל רצונו – לא צריך שיהיה לבית המשפט דבר וחצי דבר אתו, ואין ולא צריך שתישמע דעתו כל עוד לא מאיימת על החברה עריצות של השלטון.

באחרונה, נראה כי רבים מבקריו ותוקפיו של מי שנחשב משך עשורים רבים, ועדיין – בחוגים רבים – לאורים והתומים של המשפט הישראלי. מה אני אומר משפט? של הצדק עלי אדמות, עלי אדמות, כמו ששר מאיר אריאל באחד משיריו המופלאים.

וטוב שכך, כי בעיני הדיוט כמוני, שאיננו איש משפט אולם יש עיניים במצחו ושכל בקודקדו, העריצות היחידה שנשקף ממנה איום על החברה הישראלית היא עריצות בית המשפט תחת רוח המפקד של ברק, שלא רק אני, הקטן, רואה בו איום על החופש הפרטי שלי והציבורי בכלל – אלא גדולים וטובים סיפרו על החלחלה שמעוררת בהם מזה שנים רבות גישתו הדיקטטורית לסוגיות התנהלותנו היומיומית בכל מישורי החיים.

חיים רמון, שר המשפטים וחבר כנסת לשעבר, אמר: "אהרון ברק הוא 'פיראט משפטי' - כי הוא שדד את הדמוקרטיה הפרלמנטרית והעביר אותה למשטר ייחודי".

השופט האמריקני ריצ’רד פוזנר קבע כבר לפני 13 שנים: "המהפכה של אהרן ברק יצרה שיטה בה שופטים מחזיקים בכוח בלתי מוגבל ובסמכות לעקוף את הוראות החוק. אהרן ברק הוא רודן נאור, וקובע שיא עולמי בהיבריס שיפוטי".

"מה שברק יצר ובדה מליבו הוא מידה של כוח שיפוטי עליו לא חלמו אפילו שופטי ביהמ”ש העליון השתלטניים ביותר", כתב פוזנר.

בין הכללים המשפטיים שנוצרו בעיקר בזכות קביעותיו השיפוטיות של ברק ניתן למצוא מספר דוגמאות שיש להן משמעות אופרטיבית עבור חיינו, ובכלל זה בהתייחס לסיטואציות פוליטיות עכשוויות.

כך למשל, הרשות המחוקקת אינה יכולה להעביר שופטים מתפקידם – רק שופטים אחרים יכולים לעשות זאת. כתב פוזנר: "אומה יכולה להעניק סמכויות מופרכות אלו לשופטיה. לדוגמא, מדינות אירופאיות רבות וכן כמה מדינות בארה”ב מתירות ביקורת שיפוטית 'מופשטת' – כלומר, הכרעה שיפוטית אודות חוקתיות של חוק.

"אולם רק בישראל שופטים מעניקים את סמכות הביקורת המופשטת לעצמם. הדבר מזכיר את נפוליאון הנוטל את כתר המלוכה מידי האפיפיור, ומניח את הכתר על ראשו שלו".

"ברק מניח כמובן מאליו שלשופטים ישנה סמכות טבועה לעקוף הוראות חוק. יש לתאר שיטה זו כתפיסת שלטון בכוח. רשות שופטת אשר חופשיה לעקוף את החלטותיהם של פקידים נבחרים, מגבילה את הדמוקרטיה", מתריע פוזנר.

כל עניין הפרשנות לחוקים שברק מינה עצמו לעסוק בה כמומחיות פרטית שלו, היא דבר תמוה מאוד, טוען פוזנר – "הרי החקיקה היא-היא המשפט. בפועל, כוונתו של ברק היא כי החקיקה אמורה להתיישב עם מערכת הערכים של השופט, ורעיון זה מוביל למרחב עצום של שיקול דעת שיפוטי, שהוא ההיפך הגמור של המונח “אובייקטיבי” – האמור להיות נר לרגלי השופט".

כל אלה מביאים לאצירת כוח בלתי מוגבל, מציין פוזנר, ומדגיש כי בתמיכתו של ברק בתפיסת הפרדת הרשויות כוונתו בעצם ליצור מצב בו לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת לא תהיה מידה כלשהי של שליטה ברשות השופטת.

"מצוייד במונחים מופשטים דוגמת 'דמוקרטיה', 'פרשנות', 'הפרדת רשויות', 'אובייקטיביות', 'סבירות', וכמובן 'צדק' - הרי שהשופט לפי ברק הינו החוק בפני עצמו", ציין פוזנר, ובימים מסוכסכים אלה, כל מי שחירויות הפרט והציבור במדינת ישראל חשובות לו, כדאי שיקדיש מחשבה לדברים – ואזכיר: אלה לא רק הדברים שרואים מכאן, אלא גם משם. שבת מנוחה ונחת.

שלכם, רובי