מכת ברק: גבר, תוריד ת'רגל מהגז

יושב חזק על האקסבוקס בזמן שזוגתי הגיבורה שתחיה עד 120 יושבת ומשוחחת בפלאפון. יש לה חברה אחת, ממש טובה, שהיא אוהבת ומעריכה, על אחת כמה וכמה כשהיא צריכה אותה בייחוד כשמתחיל עוד טורניר של פיפא. מה זה טורניר ..חגיגות בבית. שלט ביד אחת, זמבורה בשנייה וצעיף של מכבי על הראש. פתחתי סניף של בלומפילד בסלון וכל מה שנשאר הוא ללחוץ start  ולתת בראש .3:1 מחצית מול ריאל גביע אלופות ובחרתי לשחק עם באיירן. האמת לא צפוי בעליל ..בדקה 20 החליט השופט שהוא בעל הבית אז לקח את העניינים על דעת עצמו והרחיק לי את אלונסו. מה אני אגיד לכם ..אין תקווה למלשינים. עדיין 0-0.

אפרופו מלשינים, אז הגיעה הדקה ה-30 ואיתה רונאלדו. 1-0 ריאל. אך לעומת כן, את הקסם שקרה ב-12 דקות הבאות קשה לתאר בכמה מילים אבל אפשר בשתיים – אריאן רובן. נגמרה המחצית לחצתי סטופ ועפתי למזוג כוסית חיזוקית של ערק. חייב להרגע, להתפקס. יש לי עוד 6 דקות שלמות מול ריאל ואני בפיגור שחקן. ועוד איזה שחקן ..את כל האמצע לקחו לי. גם כן שופט. תגיד לי אם אתה מרחיק לי שחקנים, ואומר לך במה אמא שלך עובדת. מפה לשם חוזר להתיישב על הספה, מחכך יד ביד ומוחא לעצמי כפיים, עוד שלוק וחצי מהכוס, לוקח את השלט ופתאום שומע שלוש מילים שיכולות לחרוץ גורל של כל גבר בעולם בכל זמן נתון ''מאמי משעמם לי''.

משעמם לזוגתי הגיבורה. אם הייתי חושב קצת יותר מידי זה גם היה מגיע לבג''ץ. חיש מהר זרקתי על עצמי את אולסטאר, היא חצי ארון, נכנסנו לאוטו ויצאנו לשתות בירה פה בעיר. נוסעים בכביש הכיכרות שיורד מהמגדל לכוון שד' ירושלים וממש לפני הפניה ימינה בכיכר של הטאבון לכוון החניון של מרכז G החדש מפעיל וינקר וגולש ימינה בזהירות של זקנה בת מאתיים כי לי זה כבר קרה. משום מקום רואה מאחורי אור חזק שטס ומצמצם את הפער תוך 2-3 שניות .. סטיתי באופן חד שמאלה כדי להציל חיים של פח אשפה צעיר ומתלהם שרכב על קטנוע.

״שמעעע ישראללל״ צעקה הגיבורה שתחייה עד 120 ופתחה זוג עיניים שעושות בית ספר לשימי תבורי. הוצאתי את הלב מהתחתונים החזרתי אותו למקום שאלתי אותה אם היא בסדר והשלמתי את הפנייה ימינה.. כמובן לא לפני שאני שומע מהבחור את מיטב הקללות והגידופים שרק אפשר כולל הזמנה לעצור בצד להתרעננות... לא הבנתי כל כך מה הוא רוצה כי מה לי ולשפת הקופים, החלטתי לעצור יחד איתו בצד ולנסות ׳להבין׳ . הוא קלט שאני אחד שאוהב ללמוד וירד לשוליים לפניי. עצרתי שלושה מטר מאחוריו. הרגלית שלו כבר הייתה למטה. פתחתי דלת. הוא הוריד קסדה. רגלי כבר היתה מחוץ לסובארו. שוב הגיבורה צועקת. הוא כבר לא ישב על הקטנוע. נעמדתי. הוא ברח.

תשמעו ילדים, מבוגרים ומי שלא תהיו .. ללחוץ פול גז זה גברי בעיניכם? לעשות מהכביש אברבאנל זה בסדר?? דאווינים על בחורות?? אני בטוח שאין מקום לשיט הזה בכביש ואין שום תירוץ או מילים יפות לתאר את כל מה שאני חושב על זה, אבל מה שבטוח –להתעורר במיטה קשור ידיים ורגליים עם צינורות שתקועים לכם בכל חור אפשרי בגוף (פשוטו כמשמעו) כשאתם מסתכלים איך אנשים מבוגרים (אחים במחלקה) מחליפים לכם חיתולים ובקבוקי צרכים בלי יכולת שלכם לזוז אז אתם תרגישו הכי קטנים שבעולם. כל כך קטנים שתעדיפו לחזור לישון. לא גבריים ולא נעליים. גם ככה כשמתעוררים לא הכל טוב ולא כמו בסרטים. לא קמים באמת. בקושי פותחים עיניים לכמה רגעים. לא מחייכים, לא מדברים, לא מזיזים כלום ולא הולכים מכות. פה זה לא סטיבן סיגל.

והביטוח הלאומי מה איתו?? הוא ידאג לעשות לכם את החיים קשים מספיק גם אחרי כל מה שתעברו בשיקום תסמכו עליו. הוא לא כמו אורז. הוא לא אח בעליל. ומה עם המשפחה שלכם? תחשבו גם עליה. אל תעשו בכביש מה שברור לכם שלא צריך לעשות. אל תהיו מושפעים. אישית – עברייני תנועה בוגרים וילדים שעושים פוזות, אם אתם קוראים אז רוצה שתדעו שאתכם אני הכי שונא. אבל באמת שונא מכל הלב. הכי שונא. למה? כי אתם יכולים להרוס למשפחות שלמות את החיים רק בגלל שלא עמדתם בתור כשאלוהים חילק מוח. חזרתי עם הגיבורה הביתה. מתיישבים על הספא. תוך שחרור אנחת רווחה הנחתי רגל על רגל ולקחתי את השלט חזרה לידיים להשלים את המחצית השנייה. לערק ששתיתי מקודם התווסף עוד ליטר בירה מהברז של הבר ועל כן למחצית השנייה של המשחק הגעתי הרבה יותר חד מפוקס והכי חשוב נהנה מהמשחק .ושיכור. 6-3 הפסדתי. ברור שקיללתי את השופט. 5 דקות לפחות .''אבל למה כולם שונאים את רונאלדו?'' קטעה אותי הגיבורה. שבת שלום .