16.06.16 / 18:46
השבוע, בחג השבועות, עמדנו והקשבנו לקריאת עשרת הדיברות, אחד מהדיברות " כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ ". הורים רבים מנפנפים במצווה זו מול ילדיהם כשאינם עומדים בדרישות ההורים. האם ההורים תמיד צודקים ?
התשובה ברורה! החוק היבש אכן מחייב את הילדים לכבד ההורים , אך להורים יש החובה לדאוג שהילדים יטמיעו במוחם וליבם את המצווה הזו, כמו את כל המצוות והמעשים הטובים, ע"י חינוך בריא.
ההורים מחוייבים בחינוך ילדיהם, אך כיצד אפשר לעמוד במשימה המורכבת? מהו החינוך הנכון של הילדים?
פרשת השבוע, "בהעלותך", מלמדת אותנו כיצד לחנך את ילדינו. רש"י, מפרש התורה, מסביר את הפסוק "בהעלותך את הנרות" מדוע לא נאמר "בהדלקתך"? כיון שלא מספיק להדליק הנר, אלא צריך גם לדאוג שהנר ימשיך להאיר "שלהבת עולה מאליה"!
הרבי מליובאוויטש לוקח את פסוק זה אל שדה החינוך, לא מספיק שהילדים יתנהגו כראוי בזמן שהם סמוכים על שולחן אביהם ונתונים תחת השגחתו, אלא שהחינוך יגרום להם להמשיך להתנהג כיאה, להתנהג כיהודי גם שהם לבדם ואולי אף במקומות שקשה להתנהג כיהודי.
אכן, מהי הדרך החינוכית שתגרום לילד להמשיך להתנהג כיאה בכל מקום ובכל זמן?
התפיסה המקובלת שחינוך הוא "להרגיל", להרגיל את הילד לעשות פעולות מסוימות עד שהדברים יהפכו לחלק בלתי נפרד ממנו, כביטוי הידוע "הרגל נעשה לו טבע שני". אכן, בתלמוד ובהלכה מייחסים לחינוך את יצירת כח ההרגל. בספר "קיצור שולחן ערוך", נכתב "צריך האדם להתגבר כארי ומיד שניעור משנתו יקום בזריזות לעבודת הבורא.... והמרגיל עצמו בדרך זו ד' או ה' פעמים לא יכבד עליו אחר כך" צריך להרגיל את הילד לבצע פעולות חיוביות, אך אין זה מספיק, כי ייתכן שכאשר ישנה את מקומו יותאמו הרגליו למקומו החדש.
לכן יש צורך גם בגישה השניה כפי שמזכיר הרבי הזקן, שעל ההורים לטפח אהבת לימוד ומעשים הטובים על הילד, תחילה על ידי מיני מתיקה וכאשר יתבגר בפעולות חוויתיות אחרות שימשכו אותו ללימוד ולביצוע המעשים, וכן החדרת מוטבציה ועידוד על ידי הדגשת ההצלחות של הילד ונטיעת האמונה ביכולותיו להצליח-אם רק ירצה בכך.
כולנו, הורים,מורים ומדריכים מחפשים את דרך החינוך הנכונה. כיצד לגרום להם ללכת בדרך שתגרום נחת להורים, למורים. שותפים רבים לעיצובו הבריא של הנער המתבגר, התורה מחייבת את ההורים להורות להם את הדרך "ושננתם לבנך" בעבר לקחו "מלמדים" פרטיים לילדים. ברוסיה, היה חסיד בשם אלחנן מרוזוב, ששם לב, שהמלמד הפרטי אותו שכר ללמד את ילדיו אינו נוהג בהתאם לדרך בה הוא מלמד את ילדיו והחליט לפטרו, המלמד טען להגנתו שהוא מלמדם כראוי, הרב אלחנן ענה לו שבדיוק מכך הוא דואג ומפחד, שהילדים יחקו את התנהגותו ויגידו לאחרים איך עליהם להתנהג...
הדרך החינוכית הטובה ביותר היא הדוגמא האישית. כאשר ה' רצה להעניק את התורה לעם ישראל- הוא דרש ערבים, עם ישראל הציע בתחילה את האבות אברהם יצחק ויעקב. אך ה' לא קיבלה. הם הציעו את הנביאים, מנהיגי העם אך לא נתקבלה עצתם לבסוף הציעו את הילדים "בנינו ערבים בעדינו" והערבות התקבלה. מה עמד מאחורי הצעתם ?הרי האבות היו כבר במערת המכפלה? הנביאים יגיעו רק בעתיד ומדוע התקבלו הילדים הקטנים כערבים?
ה' רצה "ביטחונות" שהתורה תשמר על ידי העם. תחילה הזכירו את האבות שהשרישו בעם את האמונה בבורא, האמורה לשמר את הקשר עם התורה, אך ה' לא קיבלם, כי אכן בכל יהודי טמונה האמונה בה' אך מי ערב שלא תישאר רק בלב? ואז באה הצעה של המנהיגים, שיעוררו את העם, אך עדיין מי ערב שישפיעו גם על מעשיהם? ואז מגיעה ההצעה שהתקבלה "בנינו ערבים". על הילדים אי אפשר "לעבוד", לילדים חיישנים מיוחדים המגלים את האמת של ההורים. אכן התנהגות הילדים הם חיקוי של התנהגות ההורים וההורים שרוצים שילדיהם ימשיכו בדרך אבותם בודאי התנהגו בהתאם.
בואו ונדאג שילדינו יהיו נרות מאירים ומוארים תמיד כנר המערבי במנורה שדלק תמיד, חינוך בדרכה של התורה המאירה, שתשמר את האור, האושר והשמחה לעד.
