מעט הנהגות ומילי דקדושה לכבוד שבת

א. ישתדל להכניס את השבת עשרים דקות לפני הזמן, וזו סגולה לפרנסה "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" (פסחים קיב.), קח מהחול והוסף לכבוד שבת, וה' יתן לך שפע גדול.

ב. מצוות שמירת שבת צריכה להיות לשם שמים, ויחשוב בדעתו בכניסת שבת שמקפיד בשמירת שבת לשם שמים בלבד, וגם כאשר מחזקים יהודי לשמור את השבת, יסבירו לו בתחילה שיעשה מצוה זאת לשם שמים.

ג. הזיעה שאדם מזיע לצרכי שבת, מזככת את האדם וגורמת כפרת עוונות, וביותר לעניין מידת היסוד.

ד. מובא בגורי האר"י ז"ל בשמו, יזהר לפנות כל קורי עכביש מביתו בעש"ק, ומובא שעל ידי זה מרחיק הקליפות מביתו.

ה. השבת נקראת אהבה ותענוגים, וכל תענוג בעולם יש לשבת כח לבטל אותם. ומובא בספרים הקדושים, שבכל פעם שהיצר הרע בא לאדם עם תאוות גם במשך ימות השבוע, יאמר "שבת קודש" ובזה יש כח לקרר ולצנן התאוה. ולכן הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מרימינוב זצוק"ל היה אומר בחתונות כשהיו רוקדים והייתה סכנה לתערובת ופריצות, לומר בריקודים "שבת קודש" כי דבר זה שומר את האדם מתאוות היצר הרע.

ו. כל יהודי ישתדל לעשות משהו למען יהודי לכבוד שבת או לשדל אחרים לעזור. ומסופר על רבי יואל מסאטמר זצ"ל שקבע בקהילתו חוק, שכל אדם ולא משנה עשיר או עני, שילך פעם בשנה לקבץ כסף בשביל לעזור אחד לשני, ובכך גם תגרם טובה למקבץ הממון שמשפיל עצמו ע"י שפושט ידו, וכל זה בנוסף לחסד שפועל כלפי חבירו, וזה תיקון היסוד אשר הינו תיקון עצום. מתי שמשדלים יהודי לתת צדקה, אין זכות גדולה מזו, לפיכך פעם בשבוע ישתדל וישדל אחרים לקנות לעניים בשר דגים יין ושאר צרכי שבת, כך נכנסים לשבת במעלה גדולה.

ז. יקפיד מאוד בכל ערב שבת לקצוץ הצפורניים, להסיר הטומאה והפחד ממנו.

ח. את צפורני הידיים יקצוץ בלי חשש ישר, ואת צפורני הרגליים יקצוץ שלא כסדר.

ט. וישים האדם מול עיניו בכל יום שישי, את דברי קדוש ישראל בעל "אור לשמים" מאפטא זי"ע, שמי שקוצץ הצפורניים בערב שבת, וגומר הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום קודם חצות היום בע"ה, מובטח לו לכל השבוע שלא יבוא לידי עבירות חמורות.

י. אם רוחץ עצמו בערב שבת, יעשה כך כדרך שנהג האר"י הקדוש, ירחץ תחילה את פניו, ואחר כך ידיו ואחר כך רגליו.

יא. לפני שיכנס למקוה יאמר: וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים:
ולאחר מכן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ:
כשיגיעו המים לחזהו במקוה ידמיין בנפשו: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
ויסתובב לכיוון מערב, וינהג באימה גדולה עד שיכסה ראשו במים, ואם אינו יודע היכן כיוון מערב, ידמיין בנפשו כיוון מערב.

יב. כשיעלה מן המקוה, יפסע ג' פסיעות לאחריו, ויאמר: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ:

יג. כתב הרמב"ם (הלכות שבת פ"ל, ה"ג) ומכבוד השבת שילבש כסות נקיה, ולא יהיה מלבוש החול כמלבוש השבת, ואם אין לו להחליף, משלשל טליתו כדי שלא יהא מלבושו כמלבוש החול.

יד. ורבנו בעל "הפלא יועץ" כתב, שגם בגד הלילה ראוי שיהיה מיוחד לשבת, ולא ילבש בליל שבת בגד של חול.

טו. יזהר בבגדי שבת קודש, ומובא בשם רבנו האר"י הקדוש שכפי הצבעים של הבגדים שלובש בשבת קודש בעולם הזה, כך יהיו הצבעים שילבש בעולם הבא בשבת קודש. והאר"י הקדוש אמר לתלמידיו שנגלתה לו נשמה של חכם אחד שראה אותו לבוש שחורים, ושאל אותו מדוע? וענה לו, שבעולם הזה היה לובש שחור בשבת, והענישו אותו שבכל שבת בשמים, ילבש אף הוא שחורים.

יז. קודם שילבש בגדי שבת יאמר: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח:
כשלובש הבגדים כל בגד שלובש יאמר: לִכְבוֹד שַּבָּת קֹדֶשׁ:

יח. טוב לברך בבית בערב שבת על הפרשת חלה, והוא סגולה לשלום בית ולברכה בפרנסה.

יט. לפני שהאשה אופה חלות לשבת קודש, שזהו תיקון גדול לאשה לתקן את מעשה חוה בעניין אכילת עץ הדעת שהחטיאה את "חלתו של עולם" אדם הראשון, תיתן מעט צדקה וזכות גדולה לעשות כן.

כ. ישתדלו להניח חלות של שבת על השולחן לפני הדלקת הנרות, והמקפידים יקפידו איך שמוציאים החלות מהתנור, מיד יניחו אותם על שולחן שבת.

כא. הלחם משנה יהיה באמצע השולחן.

כב. כשמסדר שולחן שבת ושם המפה על השולחן, יאמר האיש או האשה או מי שמסדר: "וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'" 

שבת שלום