"היום קונים בטרנינג ליד הבית"

מנכ"ל רשת ויקטורי, אייל רביד, העניק השבוע ראיון נרחב לנורית קדוש מ-"כלכליסט", בו סיפר על הזינוק המטאורי של הרשת בשנה האחרונה, שנת השיא שלה, השינויים בעקבות הקורונה, על כך שהחל כאנדרדוג עם חמש חנויות בשוק שנשלט על ידי שופרסל, מגה וקלאבמרקט ועוד. אייל פיתח את הרשת לכזו המונה 60 סניפים בפריסה ארצית, הנפיק אותה ב־2011 לפי שווי של 280 מיליון שקל, והפך אותה למעצמה עם שווי שוק של 1.1 מיליארד שקל שמגלגלת מחזור של 2.4 מיליארד שקל. את הזינוק המשמעותי ביותר הוא עשה בארבע השנים האחרונות ברצף עסקאות לקניית סניפים — תחילה מרבוע כחול שניסתה להציל את מגה קמעונאות, ובהמשך מנחום ביתן, שקנה את מגה כשהגיעה ב־2016 לחדלות פירעון, ונקלע מאז למחנק אשראי. כעת, הוא גם נכנס לדירוג המנהלים של “כלכליסט” היישר למקום העשירי, הכניסה הגבוהה ביותר לדירוג השנה.

אייל סיפר על העלייה המטאורית של העסק: “לקראת ההנפקה ב־2011 נפגשתי עם חתמים, ובהם גם כלל ביטוח, אז בבעלות נוחי דנקנר שהחזיק גם בשופרסל. אמרתי אז לחתמים שכמו שאני רואה את התמחור של מגה ושופרסל, אחת משתיהן חייבת ליפול: הן חתכו מחירים בעקבות המחאה החברתית, וממחירי הקנייה שהיו לי מהספקים הבנתי שהם מוכרים במחירי הפסד. התחזית שלי התממשה ביחס לשתיהן: באמצע 2014 שופרסל הודיעה על מחיקה של 200 מיליון שקל, ושנה וחצי אחר כך מגה נקלעה לחדלות פרעון ונמכרה”.

בהמשך, סיפר רביד על השפעת הקורונה על העסק שלו: “נתח השוק שלנו גדל ב־30% ביחס ל־2019, מ־3.3% ל־4.4%. המכירות בחנויות הזהות עלו ב־13%, ומכירות האונליין הוכפלו בשקלים. שיפרנו את הרווחיות הודות לירידה של 0.7% בהוצאות, לצד שיפור תנאי סחר מספקים ב־0.7%. יחד זה שיפור של 1.5% על מחזור של 2.4 מיליארד שקל”.

החנויות ה"שכונתיות" פרחו בתקופת הקורונה. גם כאן יש לאייל הסבר לכך: “מי שאין לו פעילות במרכזי ערים, כמו רמי לוי, יוחננוף, אושר עד — קיבל בראש בתקופת הקורונה. אבל זה לא נגמר, כי הרגלי הצריכה השתנו והצרכן לא יחזור לאחור. אם היה לך סבבה ליד הבית וראית שהפערים לא כאלה גדולים, אז עכשיו תניעי את האוטו ותסעי? מה רע לך לעשות קניות בטרנינג מתחת לבית?”.

בנוסף, אייל התייחס בראיון ל-"כלכליסט", על עתיד רשתות המזון ב-2021: “אני משער שהמכירות בשוק יהיו בדומה להיקף של 2020. הקורונה הרי תישאר איתנו לפחות עד יוני, המסעדות יישאר סגורות עד אז, וגם כשהן ייפתחו יגיעו אליהן לבילוי, לא כצריכה יומיומית. אנשים התרגלו להגיע לעבודה עם קופסת אוכל מהבית. הנוהל הזה שיום אחד יורדים לשווארמה, יום לכריך — נגמר. מתחמי אוכל מתחת למרכזי משרדים זה עולם שנמחק ונעלם”.