"המצלמה מאוהבת בה"

למרות גילה הצעיר של אריאל וקנין בת ה-5.5, היא הספיקה להצטלם ולדגמן בלא מעט קמפיינים. מספיק להביט בתמונה שלה כדי להבין שעתיד מזהיר לפניה. אריאל היא הצעירה מבין שלושה ילדים, אנרגטית ומלאת שמחת חיים, שמדלגת בין שיעורי היפ-הופ לחוג תאטרון ולעיתים, גם לצילומים והפקות שונות. במעט הזמן הפנוי שנשאר לה, היא דואגת להיות מוקפת תמיד בחברים ובני דודים, לשחק במשחקי כדור ומשחקי דמיון וגם סתם להשתולל עם האחים שלה. סיפורה של ילדה יפה מבחוץ – ומבפנים.

"הכל התחיל מהתחביב של אבא שלה: לצלם!", מספרת שני, אמה של אריאל, "בטיולים משפחתיים, באתרי צילום ייחודיים, במקומות קסומים בטבע וגם בסופי שבוע. אבא של אריאל נוהג לטייל עם הילדים ולצלם אותם. הם כולם ממש נהנים מזה אבל לאריאל יש חיבור מיוחד למצלמה. משהו אחר. היא מאוד אוהבת להצטלם, זורמת בקלילות, ולשמחתה, המצלמה גם די מחבבת אותה. בשלב מסוים, ואחרי לבטים, החלטנו לחשוף חלק מהתמונות שלה ברשתות חברתיות ומשם, די מהר, נסללה הדרך לסוכנות ולחברות אופנה שונות".

באיזה קמפיינים אריאל הופיעה?

"כשאריאל הייתה בת שלוש היא נחשפה לראשונה לעולם הקמפיינים, כאשר הצטלמה לחברת פוקס ומאז הספיקה להצטלם לחברות שונות כמו קיווי, הוניגמן, דלתא, סמארטרייק, חברות צעצועים, מעצבי אופנת ילדים, פרסומת לארגון בטרם, תשדיר בחירות, פרסום ועוד...".

איך התגובות מהמשפחה? מהסביבה?

"כבר מתחילת הדרך המשפחה הקרובה ראתה את האהבה של אריאל למצלמה, את הרצון שלה להופיע ולשיר ולכן מאוד פרגנה ואף מגישה עזרה ומסייעת בכל דרך אפשרית. גם מהסביבה הקרובה אנחנו מקבלים תגובות חיובית".

שניכם הורים עובדים, זה בעצם סוג של עבודה נוספת. בכל זאת צריך להישאר ולהיות איתה בכל צעד. איך אתם משלבים את זה?

"כמשפחה ידענו כבר בתחילת התהליך שהכניסה לעולם הזה עלולה להיות טובענית ודורשת השקעה רבה ולכן הצבנו לעצמנו גבולות ברורים בכדי לשמור על איזון בין העבודה והמשפחה לצד הצילומים של אריאל. מצד אחד חשוב לנו לשמור על סדר היום ושגרת החיים הרגילה ומאידך לשלב את ימי הצילום ולאפשר לה לקחת חלק בהם. יש לציין כי ימי הצילום מתפרשים בעיקר על שתי תקופות עיקריות בשנה ובסופו של דבר, ברוב המוחלט של הזמן היא מתנהלת כמו כל ילדה בת 5.5. ההתבוננות על הצילום כעבודה מראש היא מוטעית, אנחנו מסתכלים על זה כעוד חוג שאריאל משתתפת בו, הוא דורש השקעה, משאבים וזמן אבל הוא גם מתגמל במובנים אחרים".

"מאז שנולדה, היא אוהבת אנשים", מספרת אמה על החיבור שלה לעולם הזה. "היא מתחברת בקלות, לא מתביישת, אוהבת לשחק ולהציג והעולם אליו היא נכנסה, מאפשר לה מרחב לפתח את הכישורים שלה הקשורים בתחום זה. אנו כהורים, קשובים לצרכים ולרצונות של אריאל בכל רגע נתון ויחד עם זאת מפעילים שיקול דעת, בוחנים את הדרישות בכל יום צילום, את מספר שעות הצילום ומוודאים כי הדרישות אכן מתאימות למאפיינים וליכולות שלה. אציין כי לא פעם החלטנו לוותר מראש על הגעה".

איך הייתה ההתחלה עם אריאל? היא ממש באה לעבוד כדוגמנית על כל המשתמע מכך. "כבר בצילומים הראשונים אריאל שיתפה פעולה, הייתה סבלנית ונהנתה. ימי הצילום מהווים עבורה ימי כיף והנאה. בימי הצילום צוות ההפקה מודע לגילאי הילדים ולכן יש חשיבה על זמנים מוגדרים לצילום, הפסקות, אוכל, שתיה ומנוחה ולמרות התכנון וההתייחסות לגיל הצעיר של הילדים - עולם זה לא מתאים לכל ילד והורה שבוחר לעשות צעד כזה, צריך לשקול ולחשוב האם זה נכון עבור הילד הפרטי שלו".

השכר מתגמל?

"התגמול הכספי לימי צילום הוא ממש לא גבוה אבל מעבר לתגמול הכספי אני מוצאת שהיא מרוויחה דברים לא פחות חשובים שכוללים את חיזוק הדימוי והביטחון העצמי, היכולת לדחות סיפוקים ולגלות סבלנות. אין ספק שהמפגש שלה עם התמונות של עצמה במרכזי קניות, שלטי חוצות ופרסומות גורם לה להרגשה טובה. בנוסף, התוצרים מימי צילום יהוו לה ולנו מזכרת לעוד שנים רבות".

איך משלבים בין כל הילדים? האם היא מרגישה מיוחדת יותר?

"אני מניחה שזו שאלה שרלוונטית לכל הורה וקשורה בעולמות של הורות, חינוך והערכים של הבית שלנו. מבחינתי, כל אחד מילדינו מביא לבית את הצבע והייחודיות שלו בדרכו ואנחנו כהורים דואגים לשים את הפוקוס על הכישרונות והכישורים של כל אחד מהם ולתת להם לצמוח מתוך המקום הזה. ספציפית לגבי אריאל, מאז ומתמיד המצלמה היא חלק בלתי נפרד מהוויית המשפחה והבית שלנו כך שגם אם אריאל מצטלמת בעולמות מקצועיים, היא לא מרגישה מיוחדת יותר או שונה אבל כן ברור לה שצילום זה משהו שהיא טובה בו ושהיא נהנית ממנו וגם מהאחים שלה היא זוכה להמון פרגון בעניין הזה".

היו לה רגעים שקשים לה? שרצתה לעזוב? 

"במרבית המקרים, אריאל ממש שמחה להגיע לצילומים, היא מתרגשת לקראת יום הצילום, מחכה לפגוש דמויות שהיא כבר מכירה. לאורך כל הדרך, אנו משתדלים להיות קשובים ומעורבים, לשלוט במינונים ולהעניק לה תמיכה ורשת ביטחון שתמנע ממנה מצבי תסכול או מצבי לחץ מיותרים. ככל שהזמן חולף והיא מתנסה בעוד קמפיינים היא מבינה היטב לקראת מה היא הולכת ומה מצופה ממנה ביום צילום וזה ללא ספק, הולך ונהיה קל יותר עבורה. היא שותפה מלאה לדרך ולתהליך, מביעה את רצונותיה ובסיטואציות מסוימות אנו לא מהססים לוותר על הגעה לאודישנים וצילומים".

למה היא הכי מתחברת בעולם הזה?

"בגדול, להכל. בקטן, להתרגשות של לפני יום הצילומים, למפגש עם אנשים חדשים וחברים חדשים, לעמידה מול המצלמה, לפרגון של הסביבה, לצפייה שלה בתוצרים ולפגוש את עצמה בתמונה בחלון ראווה".