גרה ביבנה - נושמת הודו

ברגע הראשון שז'קלין סולומון התיישבה מולי לשיחה, הבנתי שמדובר באישה מרשימה ומוכשרת מאוד. ז'קלין נולדה במומביי שבהודו בשנת 76, בת בכורה מבין שתי אחיות, כאשר אחותה צעירה ממנה בשנתיים. רוב משפחתה המורחבת, בניהם הוריה ואחותה, חיים עד היום בהודו. היא גדלה בבית מסורתי- יהודי שם דיברו בהודית, ולמדה בבית ספר פרטי יחד עם תלמידים ממגוון רחב של מוצא ולאום ובו דיברו באנגלית.  האהבה של ז'קלין לארץ ישראל התחילה בגיל 14, כשהגיעה לכאן במסגרת פרויקט  "sephardic  centre", בדומה לפרויקט "תגלית" המוכר לנו. היא טיילה במשך 17 ימים בכל הארץ  ולאחר מכן נשארה בארץ עוד חודש נוסף אצל דודיה באשדוד. כבר אז היה לה ברור שכאן היא רוצה לבנות את חייה. הוריה, באותה תקופה, הביעו התנגדות והתעקשו שתרכוש השכלה גבוהה בהודו ורק אח"כ תחליט. היא כיבדה את בקשת הוריה ונשארה במומביי עד לסיום התואר הראשון בכלכלה ולימודי תעודת הנדסת תוכנה, כשבכל אותו הזמן בוער בה הרצון לעלות לארץ ישראל, לכן, תוך כדי הלימודים התחילה את סידורי העלייה לארץ בעזרת הסוכנות היהודית. שלושה חודשים אחרי שסיימה את התואר הראשון, בגיל 21, היא עלתה למטוס בכיוון אחד לישראל.

 "רק כשהתיישבתי במטוס, התחלתי לעכל את גודל הצעד שלקחתי, במשך כל שעות הטיסה מהרגע שהמראנו עד הרגע שנחתנו לא הפסקתי לבכות. אמרתי לעצמי באותו רגע שאם אצליח זה בזכות ההורים שלי, שאפשרו לי, בניגוד למה שמקובל אצלנו, ללכת עם החלום ולעזוב את הבית, אבל אם לא אצליח, וחלילה אכשל, האחריות היא רק שלי", כך מספרת ז'קלין.

החיים החדשים בארץ היו לא קלים, בחודשים הראשונים היא התגוררה אצל הדודים, לאחר מכן, שכרה דירה קטנה עם קרוב משפחה נוסף, באותה תקופה היו ימים שאכלו רק לחם. "סל הקליטה לא הספיק לנו ואלה היו ימים לא פשוטים, למזלי התקבלתי לעבוד בבנק דיסקונט כפקידה ותוך כדי המשכתי לחפש עבודה בתכנות עד שמצאתי תפקיד בהייטק". תוך כדי התאקלמותה בארץ, באותה תקופה היא הכירה את בעלה, שעלה מהודו 5 שנים קודם יחד עם כל משפחתו שהגיעה להתגורר ביבנה, והספיק גם להתגייס לצבא. "ההיכרות שלי עם בעלי ומשפחתו מאוד הקלה עליי, הם עטפו אותי ונתנו לי ביטחון", מספרת ז'קלין וממשיכה "תמיד ידעתי שאתחתן עם הודי, אני מאוד מחוברת למנטליות, ולתרבות וכשמצאתי אהבה כזאת, זה היה דבר גדול עבורי"

לאחר נישואיהם הם קבעו את מקום מגוריהם ביבנה, וז'קלין המשיכה לעבוד בתחום התכנות והמחשבים. מאוחר יותר, כשהחליטה להתמודד עם מחסום השפה ועם תינוקת אחת בבית ועוד אחת בבטן, היא יצאה ללימודי התואר השני, במנהל עסקים. "לימודי התואר השני נתנו לי ראייה רחבה יותר על עצמי וגם היכרות מעמיקה עם עולם הפייסבוק והרשתות החברתיות"  ז'קלין החלה לכתוב בלוג אישי בניחוח הודו, אליה תמיד הרגישה מחוברת, על אימהות, קריירה, אוכל, פנאי ושיתפה בפייסבוק שעזר לה לקבל חשיפה גדולה. אט אט החלה לקבל פניות ממגזינים וקהילות בחו"ל שביקשו שתכתוב עבורם, בעיקר סביב הקשר בין ישראל להודו.

ז'קלין ששמחה על ההתעניינות החלה לכתוב עבור כמה מגזינים על החיבור בין ישראל להודו. "יש הרבה חגים הודים שדומים לחגים יהודיים, והיה מעניין לכתוב, בין השאר, גם על זה, בנוסף, יש מנהגים מיוחדים שעוברים אצלנו מדור לדור במשפחה אותם הבאנו לארץ ושיתפתי איך אנחנו ממשיכים לקיים אותם בארץ".

למזלה של ז'קלין, ראה אותה ג'ון פרי, פעיל בקהילה ההודית בארה"ב וביקש להיפגש איתה. המפגש בניהם יצר חיבורים נוספים עם אנשי מפתח בקהילות הגדולות כמו "יוצאי הודו בחו"ל" ו"קהילת יהודי הודו בארץ".  ז'קלין החלה להיות שותפה בארגון אירועים, להכיר עוד אנשים והמשיכה לכתוב על הפעילות במגוון מגזינים בחו"ל והגיעה למעשה לחיבור עם שגרירות הודו.

"החיבור עם שגרירות הודו פתח בפניי עולם שלם משום שהם מאוד התפעלו מהעשייה ההתנדבותית שלי, ראו שאני תמיד סביב פרויקטים חברתיים, מגיעה לפגישות, פעילה ברשתות החברתיות, ומרימה אירועים. הם ראו את הפוטנציאל וביקשו לשתף פעולה" 

בכל שנה ב 9/1, יש בהודו אירוע מכובד מאוד הנמשך 4 ימים, הכולל כנסים ואירועים מיוחדים. אחד מהם מוקדש ליוצאי הודו בעולם ובו, נבחרים תריסר אנשים מכל העולם, לקבלת פרס והוקרה על פעילותם הענפה והמשמעותית הנוגעת לחיבור בין התרבות ההודית לרחבי תבל.  ז'קלין הופתעה לשמוע כי השגרירות הציגה מטעמה, בשנת 2016, את ז'קלין כמועמדת לפרס המכובד, כמשפיעה ברשתות החברתיות. לאחר זמן מה התבשרה ע"י משרד החוץ ההודי כי מועמדותה התקבלה ויחד עם שאר הזוכים מרחבי העולם, בין היתר מארה"ב, סינגפור, יפן וכד', הוזמנה בליווי כרטיסי טיסה ואירוח מלא לאירוע המכובד.

"הגעתי לדלהי, ושם פגשתי את שאר הזוכים מכל העולם" מספרת ז'קלין בהתרגשות וממשיכה "נשאלתי כיצד משרד החוץ יכול להתייעל ברשתות החברתיות ונתתי כמה דרכי פעולה והרבה טיפים"

בהמשך אותו ביקור מכובד ז'קלין הופתעה לגלות כי היא מוזמנת לארוחת צהריים עם ראש ממשלת הודו מר. נרנדרה מודי. ההתרגשות הייתה בשיאה, שכן, ראש ממשלת הודו מאוד מוערך בעיניה וההזדמנות לפגוש בו כל כך מקרוב אינה דבר של מה בכך. וכך בסיומו של עוד אירוע גדול בו נכחו 8000 איש, נשארו 200 בלבד, בניהם ז'קלין להמשך ארוחת צהריים עם ראש ממשלת הודו. "זה היה מרגש לראות אותו מקרוב ולהיות נוכחת באותו האולם, באירוע מצומצם, יחד איתו. אני מאוד מעריכה אותו כאדם וכדמות ציבורית".

בנוסף להתרגשות הגדולה, ז'קלין הרגישה שהיא חייבת להצטלם לבד עם ראש הממשלה וידעה שאולי הזדמנות כזאת לא תחזור ושהיא צריכה לעשות משהו מדויק ומהיר כדי לזכות בתמונה.

בדרכו ליציאה, כשהוא מוקף בשומריו, קמתי וצעקתי לעברו "אני מישראל ואני מומחית לרשתות החברתיות"  מר. נרנדרה מודי, הסתובב לעברי ומיד ביקש שיתנו לי להגיע אליו. נפגשנו פנים אל פנים וכמובן שעשינו סלפי, זה מעבר למה שיכולתי לחלום אפילו.

ז'קלין ידעה שזה יעבוד מאחר והיא הכירה את התעניינותו של נרנדרה מודי בכוח של הרשתות החברתיות שהופכות לפופולאריות ונכנסו גם הן למגרש הפוליטי, אבל ידעה שאפילו יותר מכך תעניין אותו העובדה שהיא מישראל.

לאחר הביקור המרגש ז'קלין חזרה לארץ, לשגרה המבורכת, בה היא עובדת, עד היום, באורמת כמנתחת עסקית של מערכות המידע. במרץ 2017 , התבשרה שראש ממשלת הודו מעוניין להגיע לביקור בישראל ובו הוא רוצה גם להופיע מול הקהילה ההודית. זקלין מיד גוייסה והתגייסה להיות בין המארגנים ולבסוף האירוע הוכתר כסיפור הצלחה גדול, שכן הוא תוכנן ל6000 איש אך בפועל הגיעו 8000 איש כדי לראות ולשמוע את מר נרנדרה מודי. באותו אירוע שהתקיים בגני התערוכה ז'קלין הייתה היחידה שלה ניתנה הרשות להביא את כל משפחתה לתמונה משותפת עם ראש הממשלה, מה שמצביע על הערכה עמוקה וגדולה כלפיה.

בעקבות אותו אירוע ז'קלין התראיינה להרבה מאוד ערוצים שהגיעו לסקר אותו, והפכה להיות מוכרת.

כידוע, בינואר 2018, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ביקר בהודו. באותם ימים, ז'קלין הייתה אחראית על ארגונו של אירוע גדול נוסף, ראשון מסוגו, שהתקיים במומביי לכבוד "בני ישראל" (זרם השייך ליהודי הודו) בבומביי. בעקבות הצמידות המקרית בין האירועים, כשז'קלין התראיינה לערוצים שונים, היא נשאלה יותר על ביקור נתניהו מאשר על האירוע שארגנה משום שהייתה התעסקות ללא הפסקה סביב בנימין נתניהו.

ז'קלין ממשיכה היום להתנדב ולפעול בנוגע לכל מה שקשור לתרבות ההודית בארץ ובחיזוק הקשרים מעבר לים באותו עניין. תוך כדי עבודתה באורמת היא הקימה אתר של אוכל הודי הנקרא "ארוחנה": http://www.arukhana.com/ , כמו כן, הקימה אתר ביגוד הודי שם תוכלו למצוא בזול מגוון ענק וצבעוני לבגדים ברוח האופנה ההודית בשם "דזל":  http://www.dazzle2u.com/

בנוסף, היא ממשיכה לכתוב בבלוג האישי http://she.jackmick.wordpress.com/  ולשתף מתוך חווית חייה. ואם זה לא מספיק ז'קלין ממשיכה לכתוב למגזינים בנוגע לאופנה הודית, טיפים, סגנונות, "משטרת האופנה" של בוליווד, ועוד...

בביתה המאופיין בסגנון מודרני שביבנה,  היא, בעלה, ושתי בנותיה, מקפידים לשמור על המסורת ההודית, לקיים את המנהגים והמסורת, מבשלים ואוכלים אוכל הודי, דוברים את השפה, בקיאים במוזיקה ההודית העכשווית והמסורתית, ולפחות פעם בשבוע הם יושבים לצפות בסרט הודי.

ז'קלין ממשיכה בפעילות ומשאלת הלב שלה כעת היא להביא לקדמת הבמה יותר נוכחות של הציבור ההודי בפוליטיקה, בתרבות ובכל עשייה שתצליח לנפץ את תקרת הזכוכית של התדמית ההודית השקטה, לדבריה.

ואם תהיתם מניין השם ז'קלין, שלא מזוהה עם המוצא אז ז'קלין גילתה לנו שהיא נקראה על שם ז'קלין קנדי אותה סבתה העריצה ואהבה מאוד, וכשהיא נולדה אחרי שנים שבהן נולדו רק בנים, סבתה מיד נתנה לה את השם.