"אני יודע שיש המון אנשים טובים"

החשיפה לא קלה עבור שמואל שוקרון, הוא לא רגיל לכל תשומת הלב סביבו ובהתחלה ניסה בכל כוחו להימנע מכך. אולם תוך מספר חודשים הבין שהזמן שלו הולך ואוזל וכשבצד השני של כף המאזניים מונחים חייו, ההחלטה להיחשף הייתה בלתי נמנעת. אין דרך פשוטה להגדיר את זה, שמואל שוקרון חי על זמן שאול. ככל שעוברים הימים מצבו מחמיר והוא זקוק בדחיפות להשתלת כליה בחו"ל, בעלות של כ-250,000$. "על מנת לעבור השתלה הגוף גם צריך להיות במצב אופטימלי מבחינה בריאותית, כי זה הליך לא פשוט. ולכן אנחנו חייבים לנצל את ההזדמנות ולעשות את זה עכשיו, כי המצב שלי מתדרדר בכל יום ויכול להיות שכבר ממש בקרוב זה היה מאוחר מידי" הוא אומר.

שוקרון (49), תושב יבנה, נשוי לאודליה ואב לתאומות בנות 7. את כל חייו הוא הקדיש לחינוך דור העתיד וב-25 השנים האחרונות הוא מחנך ומורה לתנ"ך וגיאוגרפיה בבית הספר מקיף ה' באשדוד. לפני כשלושה שבועות נחשף לראשונה בתכנית 'פנים אמתיות' של אמנון לוי, שתיעדה את ההתגייסות המרגשת של תלמידיו להצלת חייו. ברגע בו הם שמעו על מצבו של המורה הנערץ הם החליטו שיעשו כל שביכולתם כדי לסייע. המצלמות תיעדו אותם רוקמים תכנית פעולה, שוטפים רכבים, מקיימים יריד מכירות ואפילו מפיקים ערב התרמה, הכל כדי לגייס עבור שמוליק את הסכום הדרוש. כל אותו הזמן שוקרון עומד שם בצד, נבוך, מרוגש ולא ממש מוצא את המילים כדי להגיב לכל ההתגייסות, האכפתיות ותשומת הלב לה הוא זכה. התלמידים אומנם הצליחו לגייס סכום נכבד, אך הוא עדיין אינו מספיק.

כליותיו של שוקרון קרסו בפעם הראשונה בשנת 2001, הוא היה אז רווק בתחילת שנות ה-30 שלו, שיצא בפעם הראשונה לקרב על חייו. "במצבים האלה לא יכול להיות שיפור, וככל שעובר הזמן ישנה החמרה" הוא מסביר "התחלתי אז בטיפולי דיאליזה, אבל היה ברור שאי אפשר להמשיך לחיות ככה לאורך זמן כי אלה חיים בלתי נסבלים. אתה חי על זמן שאול, במהלכו המכונה היא זאת שמוציאה את הרעלים החוצה מהגוף בצורה מלאכותית. הייתי אז בחור צעיר ורווק והיה ברור שאי אפשר להמשיך לחיות בצורה כזאת. תוך מספר חודשים הבנתי שאני חייב לעבור השתלה ואחרי שנה וחצי של טיפולי דיאליזה טסתי לניתוח בחו"ל".

למה לא בארץ?

"כי בארץ אין סיכוי שזה יקרה. יש רשימות המתנה ארוכות מאוד, שעד שמגיע התור שלך זה כבר לצערי לא רלוונטי. זאת יכולה להיות גם המתנה של חמש או שש שנים ואי אפשר לחיות זמן ממושך כל כךל על טיפולי דיאליזה. ישנה אפשרות לעבור השתלה מתורם זר, שמתנדב לתת את אחת מכליותיו, אבל גם זה משהו שמאוד קשה למצוא, אז טסתי לדרום אפריקה".

מאיפה גייסת אז את הכסף?

"גייסנו מכל מקום שהיה אפשר, אבל בעיקר מאבא שלי שמכר דירה כדי להציל את החיים שלי. אז הניתוח עלה בסביבות 170 אלף דולר".

בתום הניתוח נשאר שוקרון כשבוע וחצי בבית החולים בדרום אפריקה ולאחר שנדמה היה שכל התוצאות בסדר הוא שב ארצה. אולם תוך ימים ספורים, במסגרת בדיקות המעקב התברר שגופו של שמואל דוחה את הכליה החדשה. "ידעתי כמובן שקיימת אופציה כזאת שהגוף ידחה את הכליה, כי מבחינתו מדובר בגורם זר שפלש לתוכו והוא נלחם בו. כשעזבתי את בית החולים בדרום אפריקה נראה היה שהכל בסדר, אבל כשהגעתי לארץ התברר שלא. חודשיים הייתי מאושפז בבית החולים ועברתי טיפולים כדי לנסות להציל את הכליה, לבסוף הצלחנו".

17 שנים עברו מאז הניתוח ההוא, בהן חי שוקרון חיי שגרה כמעט רגילים לחלוטין. הוא לימד בבית הספר, נישא לאודליה ולאחר מכן לקח חופשה ללא תשלום לשנתיים והשניים טסו לשליחות מטעם הקהילה היהודית בספרד. "באנו לשם כדי להרביץ בהם ציונות ואהבת הארץ. עבדנו עם בני נוער ועשינו מגוון פעילויות התנדבותיות עם הקהילה היהודית. זאת הייתה תקופה יפה" הוא נזכר.

בכל השנים הללו היה לך חשש שהכליה תפסיק לתפקד שוב?

"תראי, אחרי שעוברים השתלה כזאת אז הרופאים אומרים שאם הכל בסדר היא אמורה להחזיק בממוצע כ-10 שנים, זה מלכתחילה היה ברור שזה לא לכל החיים. יחד עם זאת הרגשתי טוב וחייתי חיים רגילים. ידעתי שיום יבוא וזה יקרה, אבל לא נתתי לזה מקום לשבש את חיי".

לפני כשנתיים הוא החל שלא להרגיש טוב וסבל בעיקר מחולשה והקאות. "הבנתי שזה מתחיל, כבר אי אפשר היה להתכחש לזה. עברתי בדיקות, שהראו שאכן הכליה הפסיקה לתפקד והתחלתי שוב טיפולי דיאליזה. כבר שנה וחצי אני עושה טיפולים שלוש פעמים בשבוע והחיים בצורה הזאת הם כמעט בלתי נסבלים".

איך נראים החיים שלך היום?

"הם סובבים סביב הטיפולים כי בלעדיהם אני לא אחיה בכלל. אני מאוד חלש, נאלצתי לצמצם את שעות ההוראה כי אני רוב הזמן לא מרגיש טוב. אלה לא חיים ולא משהו שיכול להימשך לאורך זמן. במקביל אנחנו עושים הכל כדי לגייס את הכסף ולטוס לניתוח כמה שיותר מהר, אני מקווה שזה יקרה כבר באביב".

הבנות מודעות למצב שלך?

"עד לא מזמן לא היה להן מושג, הן רק ידעו שאבא לא מרגיש טוב וזהו. לאחרונה, בעיקר בגלל כל החשיפה, לא הייתה ברירה אלא לספר להן. הן שאלו שאלות מאוד בסיסיות של ילדות בנות שבע, אם זה כואב ואם הן יכולות לבוא איתי לחו"ל לניתוח".

מה עונים?

"מנסים לתת להן את המענה, אבל לא לפרט יותר מידי. אני לא רוצה שהן ידעו שכואב לי או שקשה לי, או שאני חושש. אנחנו סך הכל משפחה מאוד שמחה והן חיות בבית שמח. הבטחתי להן שיהיה בסדר ושאני אביא המון מתנות מחו"ל, אני חושב שזה סיפק אותן".

אתה חושב מה יקרה אם לא תצליחו לגייס את הכסף? או אם הניתוח לא יצליח?

"לא, אני ממש משתדל שלא לחשוב על זה. לגבי הכסף אין לי חשש, כבר גייסנו סכום משמעותי ואני מאמין שנצליח להשלים אותו בזמן הקרוב. אני יודע שיש המון אנשים טובים ביבנה ובאשדוד, ולא רק, יש המון אנשים טובים בכל הארץ, כולם נרתמים ומוכנים לעזור. אין לי ספק שביחד נצליח. לגבי הניתוח, הוא הצליח בפעם הקודמת אז הוא יצליח גם עכשיו. אני בן אדם אופטימי, תמיד חושב על הטוב ואני בטוח שאני אחזור לבנות שלי בריא ושלם".

תרומות עבור שמואל שוקרון ניתן להעביר לקו לחיים:

 בנק הפועלים סניף 532 סניף חשבון 568109 ע"ש קו לחיים
עבור שמואל שוקרון

או בתרומה טלפונית 03-9250505

לקבלת אישור תרומה יש להעביר את אישור ההעברה
ולציין שם וכתובת למשלוח לפקס: 03-9215566