מוזיקה, נשמה

צילום: חגי חסדאי כהן 

לפני שלוש שנים התחיל המפיק המוזיקאלי דני סיוון פרויקט במשרד החינוך, במטרה להביא את המוזיקה הים תיכונית לפריפריה. זה התחיל בבית שמש, אולם לא התרומם. אך סיוון שהאמין בחשיבות ונחיצות הפרויקט לא וויתר, ועכשיו הוא יוצא לדרך חדשה כאן בעיר שלו, ביבנה.
"הרעיון הוא להביא את המוזיקה ליבנה, לאזור שלנו. לרכז את כל הלמידה של התעשייה הים תיכונית. בין אם זה הגשת שירה, תרבות, לעבוד עם הנגנים הטובים ביותר, לעשות סדנאות אמן עם האמנים הגדולים ביותר" הוא מסביר. כך נולדה ביבנה 'סול', המכללה למוזיקה בשיתוף מרכז רייך. "אני רוצה שזה יהיה שיתוף פעולה עם העירייה. השיתוף פעולה התחיל עם מרכז רייך. בשלב מסוים נפגשתי עם ענת גרוצקי ואמרנו 'יאללה, עושים את זה'. באמת שבתוך שבועיים הרמתי פה את האולפן בהשקעה שלי, פרטית. אולפן מקצועי שיכול לעבוד ולהקליט וישמש את הסטודנטים".

באיזו מתכונת יתקיימו הלימודים?

"זה פחות חוגי, יש קורסים שבסופם יש תעודה שמאושרת על ידי משרד החינוך. לדוגמא, אם עושים קורס דיג'יי, אז יהיה דיג'יי בין המוכרים בארץ לסדנת אורח. שירה, עמידה מול מצלמה, הכל. הרעיון הוא להכין את הזמר להגיע מוכן לאודישן.  אנחנו מכינים זמרים גם לפני תכניות ריאליטי, בשביל לעלות הכי טוב לבמה. אין דבר כזה זמר שלא יודע לשיר, יש זמר שלא כיוונו אותו ולא הגישו אותו. כל תופעת הקריוקי, אנשים שרים, אבל אל מבינים שהם לא יכולים לשיר בסולם של אייל גולן, זה גומר את הגרון. בן אדם צריך לדעת מה הכוכבית שלו, מתי הוא עוצר".

למה מה שלא הצליח בבית שמש יצליח ביבנה? 

"עברתי ביבנה המון תהפוכות. ניסנו משרדים, עברנו הפקות, עברנו עליות ומורדות מבחינה כלכלית אבל עובדה שאנחנו פה ולא מתייאשים. "אני אישית יותר מאמין ביבנאים מבחינת כושר ההישרדות שלהם וגם הכישרון ואני גם לא כל כך מכיר את העיר בית שמש. אני 15 שנה פה, אני חושב שאין ילד שלא עבר דרכי מבחינת הפקות".

סיוון בעל תואר ראשון במוזיקה ומאחוריו למעלה מ-250 יצירות שכתב לאמנים מוכרים כמו אייל גולן ומשה פרץ. "כל הרעיון הוא שאני אתן מעצמי ומידע שלי. ואני שמח לעשות את זה דווקא בעיר שלי שאני אוהב ויש לה פוטנציאל אדיר מבחינה תרבותית. מוזיקה מנצחת הכל, המוזיקה שלנו ניצחה 44 מדינות כי הגדולה של נטע היא להביא את החיבור הזה שיוצרת המוזיקה. יש היום פלטפורמות שונות שבהן אנשים אנונימיים מעלים את עצמם שרים וזהו, ברגע שלחצת SEND או העלית סטטוס מפה אין דרך חזרה. אני חושב שביבנה יש המון כשרון, בעיקר עם ההתרחבות של השכונה הירוקה".

יהיו הכשרות ספציפיות?

"יהיו קורסים שהם פרטניים, כלומר אם מישהו רוצה ללמוד כלי מסוים, אז אנחנו נעשה את זה גם. זה לא יהיה אחד על אחד אלא מינימום חמישה תלמידים לסדנת אמן, על אף שאנחנו רוצים שיהיו הרבה יותר אמנים. מבאר שבע ועד תל אביב אין שום מכללה שמתעסקת במוזיקה".

על מה עובדים כרגע?

"עובדים על הנושא של חיילים משוחררים שיוכלו לשלם עם כספי הפיקדון. אני מבחינתי ארצה כמה שיותר שיתוף פעולה עם יבנאים ואני פונה מבמה זו אל האמנים היבנאים שאם אם רוצים לקחת חלק, הם מוזמנים. זה משהו עירוני, קהילתי, אין סיבה שזה לא יצליח".

מתי מתחילים?

"אנחנו למעשה נתחיל את השנה מעכשיו. יש משרדים ויש מזכירות שמנהלות את זה בצורה מסודרת. אנחנו נעשה סוג של יום פתוח עם אמנים וכדומה, אולי גם יגיע אמן אורח. נעשה איזושהי קייטנה או סדנת קיץ בשיתוף של מספר גורמים. וזהו, יוצאים לדרך".

אתה עדיין ממשיך גם בתחום הפקות האירועים?

"כמובן, זה בנוסף. לשמחתי יצרתי לעצמי שם בעיקר בפן הפסיכולוגי של כל העניין הזה. אני תמיד אומר שבמוזיקה זה 70 אחוז הצד הפסיכולוגי של העניין ו-30 אחוז זה מקצועיות. אולפנים יש בלי סוף, זאת לא בעיה לבוא לפתוח אופלן ולהקליט, אבל החלק העיקרי הוא הגישה לילדים, לדעת להרגיע את הילד ואת המשפחה. אני תמיד משתדל לעשות משהו מיוחד, להכניס הרבה רגש, כי בסופו של דבר עיקר האירוע זו הכניסה של החוגג או החוגגת.

מעבר לזה יש אנשים שיש להם זיקה לכל העניין הזה של הפקות, אנשים מבוגרים שנמצאים בצומת דרכים או יוצאים לפנסיה מוקדמת ואומרים לעצמם 'מה עושים עכשיו?', אז הם עושים קורס, מקבלים תעודה ומתחילים להפיק אירועים באופן פרטי. יש, למשל, גם את אבי הבית בבתי הספר, שאחראים לא פעם על הטקסים והאירועים ולא יודעים להפעיל את המערכות. אז הם נתקעים ומחפשים אנשי מקצוע ומשלמים כסף. אין שום סיבה שזה יתנהל ככה, אפשר לעשות לכולם קורס בסיסי והם יתפעלו את הכל נהדר. בשורה התחתונה אני אומר, שצריך שיהיה בעיר את המענה לכל הדברים הללו ולשם אנחנו מכוונים".