$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('99ab9278-8110-4598-8345-de9e678a34e7','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('99ab9278-8110-4598-8345-de9e678a34e7','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15]]);})

היא התחילה בריקוד, עברה למשחק והגיעה לשירה. תנו לאביב טרנר במה והיא תרגיש בבית, מול מבוגרים או ילדים, בתיאטרון או במתנ"ס. לקראת צאת אלבומה השני, מספרת אביב על הדרך שעברה מהלהקה של אריק ועד לבמות הכי נחשבות, וגם על החלום שלה, שהוא לאו דווקא לזכות בתהילה או פרסום

.

צילומים: אור דנון, שיר אברמוב

לוח הזמנים של השחקנית, הזמרת והיוצרת אביב טרנר עמוס, אפילו עמוס מאוד. בימים אלה היא משחקת בשתי הצגות למבוגרים 'מידה כנגד מידה' ו'כוונות טובות' בקבוצת התאטרון הירושלמי, בשלוש הצגות ילדים של תאטרון הקיבוץ ועובדת על אלבום סולו ראשון. ממש בקרוב יצא גם הסרט הראשון שלה 'הארוחה', שבו היא משחקת לצד קרן פלס וישי גולן וכבר בימים הקרובים יצא גם סרט שבו משתפים פעולה עשרה כוכבי ילדים מובילים ולו עשתה טרנר את הכוריאוגרפיה. במקביל היא גם עושה קריינות ודיבוב ואם כל זה לא מספיק אז היא גם עובדת בעסק המשפחתי, חברה ליבוא ושיווק מוצרי תינוקות ומשחקי ילדים. "ימים מטורפים", היא צוחקת, "אבל זה עומס טוב ומבורך ואני מודה על כל רגע. אני קמה בבוקר ואז מתחילה מרתון של התרוצצויות ממקום למקום, זה לא פשוט אבל זה כיף גדול. כל עוד את מאכילה את הנפש ונותנת לה את מה שהיא צריכה, אז הכל טוב".

טרנר (30) היא בתם של חני ואיתי ובת בכורה למשפחה בת ארבעה ילדים. היא עזבה את יבנה לפני כחמש שנים לטובת תל אביב כי הרגישה צורך בשינוי, אולם מגיעה לעיר לעיתים קרובות מאוד. "המשפחה שלי ביבנה והרבה מהחברות שלי עדיין מתגוררת בעיר אז אני מבקרת הרבה. אני מאוד אוהבת את העיר הזאת. לא מזמן הגעתי אפילו להופיע במתנ"ס נאות שזר, שם רקדתי כשהייתי ילדה. המנהלת סמדר זכרה אותי ואפילו הציגה אותי בפני הקהל וסיפרה שאני יבנאית. גם אמא באה לראות אותי שם על הבמה, וזה היה מאוד מרגש".

אביב מחוברת לבמה מגיל מאוד צעיר ומאז זה רק הלך והתפתח. "בגיל 4 התחלתי לרקוד ומשם המשכתי ללהקה של אריק, שבה הייתי עד סוף כיתה י"ב. האהבה שלי לבמה בלטה תמיד. בכל מפגש משפחתי או מפגש עם חברים הייתי מופיעה ועושה שטויות. כשהיינו ילדים הייתי משכנעת את אח שלי שיעלה איתי מופעים מהתכנית 'קטנטנות'. תמיד ניסיתי לקחת את הדברים צעד אחד קדימה, לשכלל וליצור משהו קצת שונה. ככה זה היה כשהייתי ילדה וככה זה גם היום, אני לא אוהבת לעשות דברים שכבר היו ותמיד מנסה להמציא את עצמי מחדש".

עד הצבא התעסקה בעיקר בריקוד וחשבה לפתח את התחום הזה הלאה. לקראת סוף השירות הצבאי נפצעה אנוש בתאונה וניצלה בנס, כשחזרה לעצמה החליטה לטרוף את החיים ולהגשים גם חלומות אחרים.

מה קרה בתאונה הזאת?

"אני לא אוהבת לדבר על זה יותר מדי. עשיתי תאונה עם אופנוע ים, לאחר שהסילון של האופנוע פגע בי. איבדתי את ההכרה וכשלקחו אותי לבית החולים הבינו שהמצב מאוד לא טוב. סבלתי מפגיעות פנימיות, והגדירו את המצב שלי אנוש. הרופאים הצליחו להציל את החיים שלי ולאחר שהמצב שלי התייצב הייתי מאושפזת עוד חודש. התאוששתי פיזית לחלוטין כעבור עוד חצי שנה".

 

בעקבות התאונה היא שוחררה מצה"ל חודשיים לפני מועד השחרור המקורי ולאחר שהתאוששה לחלוטין החליטה לנסות את כוחה גם משחק, וירדה לאילת. "החלטתי לנסות ולקחת חלק בצוות בידור של בית מלון והתקבלתי. חייתי שם שנה וזה היה כיף גדול. זאת למעשה הייתה הפעם הראשונה שבה טעמתי במה אמיתית, עם תלבושות ומוזיקה ועוד שחקנים, הפקה של ממש". הטעימה הזאת עוררה אצלה טעם של עוד והיא עזבה את העיר הדרומית לטובת העיר הגדולה, שם נרשמה ללימודי מכינה בבית הספר למשחק של יורם לווינשטיין. "בתום השנה הזאת הבנתי שאני מאוד אוהבת את הכיוון, אבל לא התחברתי לבית הספר. משם המשכתי לבית הספר 'הדרך' בהנהלת איל כהן ורותי דייכס ושם באמת מצאתי את הדרך שלי".

מה קסם לך דווקא שם?

"האנרגיה של המקום קסמה לי והרגשתי תחושה של חיבור ושייכות. ללא ספק זה היה הדבר הכי נכון שיכולתי לעשות עבור עצמי. בית ספר למשחק זו חוויה מאוד לא פשוטה. זה להיות שם כל יום מהבוקר עד הערב ובמשך שלוש שנים ואז, כשחוזרים הביתה, זה לתרגל וללמוד טקסטים. את העבודה הזאת צריך לעשות רק עם האנשים הנכונים כי הם איתך וסביבך כל הזמן. ללא ספק האנשים שהקיפו אותי בשנים הללו היו האנשים הנכונים, ומעבר לזה שיצאתי משם עם חברים לחיים".

 

כשסיימה את לימודיה החלה להתמקד בעיקר בתחום המשחק, אך עמוק בפנים הסתתר לו גם חלום קטן נוסף- השירה. לפני כשנתיים פגשה, כמעט במקרה, את המוזיקאי והיוצר נועם פנחסוב ומהפגישה הזו נולד אלבום הדואט שלהם 'בריאה'.

איך נוצר החיבור?

"אמא שלי חיפשה קונדנסור אז שאלתי בפייסבוק למי יש ונועם ענה. כשבאתי אליו אמרתי לו שגם אני עובדת על חומרים ונתתי לו לשמוע. הוא אמר שזה נחמד והזמין אותי לשיר איתו וזה נשמע מגניב. משם נפגשנו לעוד שיר ועוד שיר ומפה לשם בטעות בתוך שנה וקצת יצא האלבום".

איזה סוג אלבום זה?

"אני פחות טובה בלהגדיר מוזיקה או שירים ואני גם לא חושבת שזה נכון. זה אלבום קונספט, שכל המהות שלו מדברת על מערכות יחסים. זה אלבום קסום ועכשיו גם התחלנו להופיע איתו".

 

 

בימים אלה עובדת אביב על אלבום נוסף, הוא צפוי לצאת בסוף חודש נובמבר ויכלול שבעה שירים, שכולם שלה. "אני כותבת שירים מגיל 12, אבל בחיים לא חשבתי לקחת את זה צעד אחד קדימה. עד שיום אחד משהו נפתח והחלטתי שאני מתחילה להלחין. כדי לסדר את הבלאגן שהיה לי בראש נעזרתי בתמיר חיטמן ואת האלבום מפיק אלדד ציטרין, שניהם שם דבר בתחום המוזיקה".

מה נפתח שם?

"פשוט העזתי לגעת במוזיקה. בהתחלה היו המום חששות סביב זה, אבל החלטתי להקשיב ללב שלי וללכת עם הרגש. מעבר לזה שזה מאוד אישי, אני כותבת על דברים שכשלו, על כאלה שהצליחו ובעיקר על מה שאני מרגישה".

 

איזה תגובות את מקבלת?

"אני מעלה סרטונים לפייסבוק ומקבלת תגובות  מאוד טובות ומרגשות. אנשים אוהבים את זה וזה כיף ומפתיע. זה מוזר שאת כותבת דברים בעיקר לעצמך ולא בשביל שיקשיבו, אבל פתאום אנשים מקשיבים, מתחברים וזה נוגע גם בהם. זה לא מובן מאליו וזו תחושה מדהימה. למען האמת זה גם קצת מלחיץ כי זה משהו שהוא מאוד שלי ונורא חשוף. אני מביאה שם את עצמי בצורה הכי נקייה שיש, הכי אביב".

בחרת לך תחום מורכב לעסוק בו.

"נכון, אבל בכל תחום יש חשש מדברים כאלה ואחרים. אני גם משלבת הרבה דברים, אז זה טוב. אני חושבת שהכל עניין של אמונה ומאמינה שעוד מעט יקרו עוד דברים טובים והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. זה ממש לקראת".

לקראת מה?

"לקראת הטוב ביותר שיכול להיות עבורי. אני הולכת צעד אחר צעד ולא מסתכלת יותר מידי קדימה, מאמינה שמה שצריך לקרות יקרה ובזמנו. החלום הגדול הוא לא לפרוץ בענק ולא לזכות בתהילה או בפרסום. אני רק רוצה שאנשים יתחברו ליצירה שלי ולמה שיש לי להביא".


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה