פרשת השבוע פרשת "כי תבוא"

עולמינו מלא בסבל, צרות וקשיים האם יתכן שהרע מגיע מהשמיים?

בחודש אלול אנו מאחלים איש לרעהו "שנה טובה ומתוקה" האם מישהו פעם חשב שאפשר להגיע למציאות זו ? האם זו רק משאלת לב שאין לה אחיזה במציאות ?

השבוע ננסה להבין כיצד אנחנו יכולים אכן להגיע לשנה טובה ומתוקה. ייתכן שהדבר הלא טוב שראינו בשנה שעברה יופיע גם השנה אך אנחנו נלמד לא להרגיש רע. כי בחיים מה שחשוב זה לא מה קורה בעולם אלא מה קורה לנו איך זה משפיע על האיכות הנפשית של חיינו.

השבוע אנו קוראים בפרשה על הברכות שנקבל אם נתנהג כראוי ועל  הקללות שיגיעו אלינו אם התנהגות לקויה. החיים שלנו מאז חטא עץ הדעת מעורבבים  בטוב ורע ,אמת ושקר, אור וחושך.

האמונה היהודית נמצאת אצל כל יהודי באשר הוא ההבדלים החיצוניים הנראים לעין בין יהודי ליהודי בדרך קיום התורה ומצוות נובעים מרמת אור האמונה הבוקעת ממנו. ישנם יהודים שאור האמונה מאיר בהם בגלוי ולכן הם נלחמים שלא לעבור על רצון הבורא, ויש יהודים שהאמונה חבויה בהם ולכן רק במקרים מיוחדים  שבהם  נגלה להם ניסים גדולים או בימים מיוחדים בשנה הם מרגישים את אמונתם.

אמונה זו בבורא עולם גורמת לנו להבין  שהוא יתברך מקור הטוב והרע  ולכן לא יכול להיות שאבא טוב הוא אבא רע. נכון שמוסכמה זו יוצרת אצלנו  קושי. הרי בפועל אנו נתקלים ברע. כאן אנו חייבים להבין  שיש דברים שאנו עדיין לא מבינים ובכלי ההבנה שלנו  זה נראה רע.

להמחשה מעשית  אפשר להביא דוגמא ממורה ותלמיד סוד ההצלחה הראשון  של המורה  הוא "אמון התלמיד במורה ,אמון בדבריו ובידיעותיו. לא פעם כאשר התלמיד לא מבין קטע מסוים בלימוד אומר לו המורה שתגדל תבין, התלמיד אכן מבין שהמורה לא מתחמק ממנו אלא שבאמת חסרים לא עדיין יסודות מסוימים שבעתיד יילמד אותם ויגרמו לו להבין  את מה שלא היה ביכולתו להבין עכשיו. העונשים החינוכיים נראים לתלמיד כמעשה רע בשעת מעשה אך כאשר הוא גדל הוא מודה למורה על  "הרע" שעשה לו ושבזכותו הוא נמצא במקום טוב היום.

נכון  שההכרה שאנו לא מבינים הכל גורמת לנו שלא להרגיש רע עם הרע. אך בכל זאת חכמי ישראל הביאו דוגמאות מעשיות ממקרים שהיו נראים רע ואולי נעשו בהם מעשים רעים אך בסופו נגלה הטוב שבהם או הטוב שהם גרמו.

הגמרא מספרת לנו על רבי עקיבא שהנחיל לתלמידיו כי כל מה שה' עושה הכל לטובה. הוא הרגיש טוב עם הרע גם שלא ראה את הטוב היוצא ממנו. פעם אחת הגיע לעיירה וביקש ללון באחד הבתים. אנשי העיירה לא נתנו לו מחסה בביתם. ובלית ברירה יצא להעביר את הלילה תחת כיפת השמים מחוץ לעיירה .. בלילה הרוח כיבתה את נרו האריה טרף את "רכבו" החמור, והחתול טרף את "השעון המעורר" התרנגול  וכמנהגו הרגיש טוב, בבוקר הוא הבין כמה טוב לו. כאשר שמע שבלילה נכנסו שודדים  לתוך העיירה ועברו בסמוך  למשכנו  ורצחו ושדדו את אנשי המקום.

כל אדם אם רק ירצה לראות ייזכר בחייו במקרים לא מעטים בהם הרגיש פספוס ברגע מסוים  אך שעבר זמן גילה את הרווח מהפספוס.

המדרש מביא דוגמא  מיציאת מצרים  שבו הפסוק מספר שפרעה רודף אחרי בני ישראל בעת יציאת מצרים  "ופרעה הקריב" שכוונתו  שהמעשה השלילי של פרעה גרם לישראל להתקרב לאביהם שבשמים. בצורה דומה מסביר הרבי הזקן של חב"ד שלאדם נכנסת מחשבה שלילית  באמצע עבודתו לא צריך להצטער אלא לשמוח שהוא דחה מחשבה זו וקיים מצווה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם" ללא המחשבה הרעה לא יכל לקיים המצווה.

אז בשנה הבאה נראה שנה טובה ומתוקה ע"י  שנפנים  שהרע היא העטיפה של הסוכרייה  המתוקה שבפנים  גם אם לא נבין.. ונבקש מה' שיוריד את העטיפה ונשאר רק עם הסוכרייה.