פתאום הייתה לי סיבה לחיות
08.05.14 / 16:26
הוא כותב, הוא יוצר, הוא מעצב, הוא מלחין, הוא חד, הוא שנון, הוא מנהל דף פייסבוק שוקק והוא עומד להוציא לאור ספר, שעלילתו מפלרטטת עם סיפור חייו. את כל זה הוא עושה באמצעות אצבע אחת בלבד, מהאיברים הבודדים בגופו שעוד מתפקדים, עקב מחלת ניוון השרירים ממנה סובל. אלכס פרידמן רק בן 26, אבל רוצה לכבוש את עולם הבידור ושום מגבלה לא תעצור אותו
בשבוע שעבר כתב אלכס פרידמן סטטוס מרגש שפורסם בפייסבוק. שיתוף מרגש שקיבל מהדף הפופולרי "סטטוסים מצייצים", הפך אותו בן רגע למוקד התעניינות מצדם של מאות ואלפי גולשים שנחשפו לסיפורו המיוחד.
"קוראים לי אלכס, בן 26 מיבנה, אני חולה במחלת ניוון שרירים המוכרת גם כ-ALS", כתב, "חליתי במחלה עם לידתי, כשהייתי בן שנתיים הרופאים אמרו שלא אשרוד עד גיל שלוש, אבל בניגוד לנבואות השחורות אני עדין כאן, שורד ומחייך ".
למרות המחלה הייתה לאלכס ילדות יפה, הוא הלך לגן ולמד בבי''ס רגיל, היו לו חברים נהדרים, הוא עבר חוויות ורגעים יפים. בגיל 12 שוב התבשר שהוא עומד למות. הפעם ביקשו חוות דעת נוספת, אך היא תאמה לקודמתה. הסיכוי היחיד שלו היה לעבור ניתוח מסובך בעמוד השדרה. הניתוח אשר ארך עשר שעות אכן הציל את חייו אבל גם החליש את גופו והוביל להתדרדרות במצבו, כך מצאתי את עצמו מרותק למיטה במשך שלוש שנים ללא יכולת לשבת, לאכול, ואפילו לדבר בקושי הצלחתי. "הימים האלה היו מאוד קשים, הן פיזית והן נפשית", משחזר אלכס, "העדפתי להתנתק מחבריי כי לא רציתי שיראו אותי במצב הזה, הקשר היחיד שלי לעולם שבחוץ היה דרך האינטרנט. בשעות שלא הייתי מול המחשב הייתי מבלה מול הטלוויזיה, צופה בטלנובלות, הז'אנר החביב עליי מאז שאני זוכר את עצמי".
את הצפייה והאהבה לטלנובלות לקח אלכס למקום אחר לגמרי – כתיבה. במהלך שהותו הארוכה בבית, נשלחו אליו לירון וליאור, זוג מורים, "מלאכים" הוא קורא להם, שהגיעו על מנת ללמד אותו בביתו שלל מקצועות. בין השניים לאלכס נרקמו יחסי חברות קרובים, ובאחת הפעמים, כשלירון הבינה כמה אלכס מחובר לעולם הטלנובלות, זרקה רעיון "אולי תכתוב טלנובלה?". אלכס גיחך למשמע הרעיון, אותו הגדיר "אבסורדי", אך לירון לא ויתרה ואלכס ישב לכתוב. זמן קצר לאחר מכן נולדה הטלנובלה "קורבנות הסערה", שפורסמה ברשת וזכתה לתגובות חיוביות ביותר. 
"החוויה המדהימה הזאת הולידה את הניצוץ לכתיבה, היא הולידה חלום גדול להצליח בתחום הכתיבה ולזכות בהכרה, אבל יותר מהכול היא חוללה נס", מתאר אלכס בהתרגשות. "מצבי הבריאותי החל להשתפר, הצלחתי לשבת, שיפרתי משמעותית את יכולת הדיבור, התחלתי לצאת מהבית, ואפילו ויתרתי על חלק מהמכונות הרפואיות. פתאום הייתה לי סיבה לחיות, מטרה, האופטימיות שנשכחה חזרה אל תוך הלב. בזכות הכתיבה חזרתי לחיים".
בין הטלנובלות אותן אהב, הייתה גם "האלופה" הישראלית אותה כתב דרור נובלמן. בשלב מסוים העז אלכס וכתב פרק לאחת העונות, אותו שלח לנובלמן עצמו. נובלמן אמנם לא השתמש בפרק אותו כתב פרידמן, אבל בהחלט ידע תזהות את הפוטנציאל הגלום בכותב הצעיר והתקשר לתאם איתו פגישה. אלכס לא האמין כי זה באמת קורה ודרור נובלמן הגדול יגיע אליו הביתה, אך כעבור כשבוע התקשר נובלמן ושאל אם יוכל להגיע למחרת, וכך היה.
באותם ימים, משפחת פרידמן התגוררה בגדרה, ונובלמן נסע לשם כדי לפגוש את אלכס. הקליק ביניהם היה מיידי. "ישבנו, צחקנו, דיברנו על הכל", מספר אלכס, "זה פשוט היה מדהים כמה החיבור בינינו קרה כל כך מהר. הוא ללא ספק המלאך הכי מטורף שנשלח אליי". 
מאותו רגע, החליט נובלמן לעזור לאלכס ככל שיוכל. הוא שלח אותו לפגישות עם מפיקים ואולפני טלוויזיה, סידר לו ראיונות וכמובן היה מעין מנטור שלו בכל הקשור לכתיבה עצמה. אלכס לא כותב רק טלנובולות. הוא כתב, הלחין והפיק שיר וכמה נוספים מתוכננים בהמשך. בכלל, הוא מאד אוהב אירוויזיונים וחולם לכתוב שיר שייצג את ישראל בתחרות האירופית.
לפני כשנה עברה משפחת פרידמן להתגורר ביבנה, לאחר שהחליטו כי הם צריכים דירה גדולה יותר. הם רכשו דירה בקומה ה-11 של בניין בשכונה הירוקה, דירה אותה עיצב אלכס בעצמו. "הכנתי שרטוטים עם דרישות ספציפיות ומידות מדויקות", מתאר את האופן בו התבצע התהליך, "כמובן שעבדתי מול אדריכל, אבל את כל הפרטים סיפקתי בעצמי. ידעתי בדיוק איך אני רוצה שהבית שלי, בוא אני מבלה את רוב זמני, ייראה".
איך אתה מסתדר לבד?
"אני לא תמיד לבד. ההורים שלי עוזרים הרבה וגם אחי הקטן שעוד גר איתנו, אבל אחת הסיבות שהייתי צריך בית יותר גדול זה כדי שיהיה מקום גם למטפל/ת". 
כמעט כל התקשורת שלך מתבצעת דרך הפייסבוק. זה פתח לך עולם חדש?
"לגמרי. זה מדהים איך בזמן קצר מאז שהקמתי את העמוד שלי, יצרתי קשר עם כל כך הרבה אנשים חדשים שחלקם הופכים אט אט לחברים".
ומה לגבי חברים "אמיתיים"? יש לך חיי חברה?
"רוב חיי החברה שלי מתקיימים פה בבית. אני ממעט לצאת אז החברים באים אליי".
ומה אתם עושים?
"מה שכל קבוצה של חברים עושה. צופים בטלוויזיה, אוכלים ושותים אלכוהול".
הבילויים בחוץ לא חסרים לך?
"ממש לא. אני ככה מאז שנולדתי וזה מה שאני מכיר. לא יכול להיות חסר לי משהו שמעולם לא היה לי. ככה אני חי, וככה טוב לי".
כבר שנים שהמצב שלך יציב ואף משתפר, אבל בכל זאת אתה נמצא בסכנת חיים מתמדת.
"זה לא מדויק. אנשים שנהיים חולים באמצע החיים, זה הרבה יותר קשה להם כי הגוף מקבל בעצם טראומה שהוא לא יודע להתמודד איתה. אצלי זה שונה, כי נולדתי ככה והגוף שלי לא מכיר משהו אחר".
ובכל זאת, מה הסכנה הכי גדולה?
"הנשימה. למרות שבשנים האחרונות חל שיפור משמעותי אצלי, עדיין יש ל מכונת חמצן אליה אני מתחבר לפעמים. גם ישיבה ממושכת של מעל לשעה יכולה לגרום לי לאי נוחות עקב לחץ על הסרעפת והריאות".
אתה לא מפחד?
"אין לי ממה לפחד. אלו הם החיים שלי, זה לא ישתנה, ואני לא יכול לחיות כל הזמן בפחד".
לאחרונה, החליט אלכס להתמקד בסוג אחד בלבד של כתיבה. הוא החל לכתוב ספר, דרמת מתח מקורית העונה לשם "5 אנשים", המגוללת את סיפורו של דורון, צעיר המרותק לכיסא גלגלים בעקבות תקרית בה היה מעורב לפני חמש שנים. דורון מבלה את ימיו ברחמים עצמיים, תסכול וכעס רב. הדבר היחיד שמנחם אותו - זו הכתיבה. דורון כותב ספר ובו הוא מתאר את מה שהתרחש לפני חמש שנים. חייו מקבלים תפנית חיובית כשהוא פוגש את נטלי, המטפלת החדשה שלו. בין השניים מיד נוצרת ידידות מופלאה - וההתאהבות לא מאחרת לבוא. העניינים יסתבכו כאשר יתגלה שנטלי היא מתחזה, היא אינה המטפלת שהייתה אמורה לטפל בדורון, ויש לה קשר ישיר לתוכן הספר של דורון. 
"בעשר השנים האחרונות כתבתי תסריטים רבים, וגם שירים, ידעתי עליות ומורדות, הישגים קטנים, אכזבות גדולות, המשכתי לכתוב מבלי להתייאש, להילחם על החלום במים ובאש, אך לצערי טרם הצלחתי להגשים אותו". מסביר אלכס את החלטתו, "כולי תקווה שהפרויקט החדש שלי, הספר '5 אנשים', ייקח אותי אל המקום המיוחל. אני בטוח שעם תמיכת הקוראים והגולשים בעמוד הפייסבוק שלי, אצליח ליצור ספר ראוי להוצאה לאור. מאוד אשמח אם תיקחו חלק פעיל בתהליך, תגיבו על הקטעים שאפרסם, תציעו רעיונות, תכתבו הערות וביקורות, זה חשוב לי מאוד".
רוצים להמשיך ולעקוב אחרי המסע המופלא של אלגס פרידמן? עשו לייק לדף הפייסבוק שלו בכתובת הבאה: https://www.facebook.com/AlexFridmanTV
