יומן מסע: חוויה משפחתית חוצה יבשת

11.12.14 / 19:24

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('383c1d15-9391-4f63-80dc-c3105dedb9f0','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('383c1d15-9391-4f63-80dc-c3105dedb9f0','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15]]);})

בשבוע שעבר חזרו דויה וצבי גוב ארי מטיול בארצות הברית, אליו הצטרפו שני בניהם. דויה כהרגלה, ביקשה לשתף את תושבי העיר בתחושות והחוויות מהמסע

תחנה ראשונה: ניו יורק

מופתעת הייתי לפגוש את צביקה בשדה התעופה בניו יורק לאחר שקיבל את פני בחום, עם סיום מסע ההתרמות להיכל החוכמה, וכך החלה חופשה בת שבוע ימים.

תחושת החופש וההתרגשות אפפה אותנו ברגעים הראשונים ומהר מאוד נסחפנו לצורך ליהנות, לבלוע ולהספיק מה שיותר, ניו יורק סחפה אותנו בקצב מסחרר לטייל ברחובותיה, על בנייניה הצפופים והגבוהים. חבוקים בקור העז שמנו פעמינו למוזיאון לאומנות מודרנית ומשם ל-ground zero.

עמדנו נפעמים מביטים מטה לשני הבורות השחורים שנפערו באדמה אחרי נפילת בניני התאומים. הבורות מצופים שיש שחור בוהק עליו חרוטים שמות ההרוגים וזרמי מים מחליקים עליהם ויורדים מטה מטה ברוך.

המומים עמדנו והתבוננו דוממים אל מול האסון שקטל באחת אלפים חפים מפשע.

המוזיאון שנפתח סמוך לאתר הכניס אותנו לאווירת כאוס וחורבן והרס את יסודות הפלדה שהתמוססו באש התופת שכילתה הכל.

תחנה שנייה: וושינגטון

הגענו לעיר הבירה ברכבת והתרשמנו מיופייה הבוהק, בנייניה המעוטרים עמודי שיש בסגנון יוון העתיקה, נקיונה ורוחב שדרותיה המטופחות. יחד טיילנו בהנאה בפס הירק העצום המחבר את הקפיטול לאולבליסק והמשכנו לבקר באתרים ההיסטוריים שיצקו את תרבותה: הבית הלבן, האנדרטה לאברהם לינקולן ולזכרו של מרטין לותר קינג, מלחמת קוריאה ווייטנאם.

התרגשות ושמחה הציפו אותנו משנפגשנו עם עידו ולידיה שהגיעו מסין ויחד הלכנו למוזיאון החלל והתעופה. נחשפנו לתצוגה מרתקת החל מהמטוס הראשון של האחים רייט ועד לחלליות בנות זמננו, הישגים מופלאים תוך 100 שנה!!

לאחר כמה שעות הגיע הבן הבכור עידן והאושר גדול...

תחנה שלישית שננדואה/הרי הסמוק

באווירה משפחתית חמה ומרגשת נכנסנו לרכב מרווח ועמוס כל טוב ונסענו דרומה, מתפעלים מהנוף ההררי האינסופי, מהיערות העמוסים בצמחייה והעצים שבשלכת. הגענו למערת נטיפים מדהימה, לוריי, כשאט אט נחשפים עמודי האבן המרשימים בתצורתם וגווניהם אחד מפלאי הטבע הנדירים שנוצרו במשך מיליוני שנים ואין גבול להתפעלות. עם בוקר המשכנו להרי הסמוק, שרשרת הרים גבוהים במיוחד פסגתם נושקת לעננים והאוויר קר וצלול וברכב המרווח נשמרת רוח טובה וחברית עם הומור משפחתי מוכר.. איזו הנאה זו לטייל עם בנים בוגרים השותפים להחלטות לבחירות ועל נהיגה המתישה והממושכת.

בדרכינו עברנו על פני העירייה צ'ירוקי שבה משמרים האינדיאנים את מורשתם ומנסים לשרוד ומשם הגענו לעירייה קטנה ורומנטית משובצת בעיטורי קריסמס עצי אשוח שעל ענפיהם כדורי זהב ונרות צבעוניות מהבהבות ומים בשפע זורמים בתוואי הנחל.

תחנה רביעית: דרומה לפלורידה

במצב רוח מרומם ושמחה מושלמת פצחנו בשירי קאנטרי והמשכנו בדרך רחבה ובטוחה דרומה, כאשר כל נהג בתורו נוהג עפ"י המותר ולא נופל במלכודת השריפים האורבים בצידי הדרך, מחכים "לצוד" את החורגים במהירותם. לאחר כ-10 שעות הגענו מותשים לעיר מרשימה ורגועה לצד ים כחול וחול לבן בוהק clear water, ובאותו הלילה חתמנו "בסעודה אחרונה" את המסע המשפחתי החם והמלכד את כולנו.. ועוד היד נטויה...

דויה גוב ארי