"הטיסה הייתה בעבור משה אובססיה"

"יום התאונה היה ערפילי, ככה היה ביומיים האחרונים", מספר הטייס אורי קהתי וחבר קבוע במנחת המטוסים בראשון לציון, "בד"כ אין ראות ולא ממריאים במצב כזה, זה בהחלטת הטייס לא של הפיקוח האווירי. הטייס, משה החליט להמריא וזה בדיוק כמו להחליט אם לעצור באור אדום, זה החלטה שלך אם לעבור בכתום או לחכות". 

משה בסל, טייס מנוסה בן 57 נהרג בהתרסקות מטוס בתחילת השבוע בראשון לציון. באסון נהרג טייס נוסף חנן שהרבני, בן 37 מאטלנטה. השניים נהרגו זמן קצר לאחר שהמריאו, ככל הנראה בגלל תנאי מזג האוויר. עד ראייה לפיצוץ, שהיה מהראשונים להגיע לזירה, טען "תוך דקה לא נשאר כמעט כלום מהמטוס". דניאו צ'נה, תלמיד טיסה שהיה במנחת בשעות הבוקר, היה עד ראייה להתרסקות והראשון להגיע לזירה. צ'נה סיפר לחדשות ערוץ 2, כי התכונן לטיסה לקראת השעה תשע בבוקר "ולא היה ערפל או משהו חריג. אחרי חמש דקות נהיה ערפל, ומדריך הטיסה שלי אמר לי שאחד המטוסים נכנס לתוך הענן. אחרי כמה דקות היה פיצוץ אדיר, ושנייה אחר כך עוד פיצוץ, כנראה המנוע". צ'נה פעל במהרה לנסות ולהציל את הטייסים, אך ללא הועיל: "הייתי הראשון פה, תפסתי את המטף והלכתי לכיוון המטוס, הכל עלה באש, אחרי דקה לא נשאר כמעט כלום, אולי רבע מהמטוס". מחקירה שנעשתה במקום עולה כי המטוס, מדגם אולטרה-לייט סטורץ, המריא מהמנחת בראשון לציון וכמעט מיד לאחר מכן אבד עמו הקשר. במקום שרר ערפל כבד מאוד בעת ההתרסקות, ונבדקת האפשרות כי תנאי הראות שהם שגרמו לתאונה. הטייס אורי קהתי מזכיר שטיסה מחייבת הצמדות לכללים "אני טייס כבר 40 שנה ומניסיוני אוכל לומר שטיסה זה דבר מדויק, אין חניה בצד, או שנוחתים מתחת לשיש או שהולכים לפי הנהלים. הוא הגיע לגובה מסוים ולא היה לו קשר לקרקע, זה כמו שאת תנהגי ואני אכסה לך את העיניים, אז את אולי תנסי לעבור את הצומת על עיוור או שלא. משה ניסה לחזור לקרקע ולצערי לא הצליח. לנו יש רישיון לטיסות יום, לא לילה. ללילה יש מכשירים מיוחדים, על כן בשביל להיכנס לעננות נמוכה זה כמו טיסת לילה שמצדיק מיכשור מיוחד, אם את מצדדת או עולה ויורדת. הוא ככל הנראה לא הבין שהוא ייכנס לענן, הוא חשב כנראה לעלות לגובה נמוך לסיבוב קצר ומה שקרה זה שלא היה לו קשר לקרקע. הוא רצה לחזור למסלול ולא יכל וככה הם נכנסו ברצפה. חבל לנו מאוד מאוד, הוא יחסר לנו". 

איזה אדם משה היה?

"משה היה בחור חברותי, אוהב צוחק, חייכן ומלא טמפרמנט. הוא אהב את הטיסה אהבה גדולה, כל יום הוא הגיע למנחת, אין יום שלא. היום לא הלכתי לעבוד מהדיכאון שקרה דבר כזה, זה לא צריך לקרות. זה שטותי וחבל שהלך לנו אדם בגלל תאונה כזאת".

"הוא היה אדם חייכן שאהב לעזור", סיפר חברו הקרוב דוד מטודי, "הנכות שלו לא הגבילה אותו בשום דבר בחייו, אם היה צריך לעזור, הוא היה עוזר ואפילו עסק במתן בסתר. הוא היה אהוב על הבריות, אין אחד ביבנה שלא הכיר אותו כאדם ישר והגון.

"טסתי איתו מס' פעמים והוא היה טייס מעולה ומנוסה עם שעות טיסה רבות. הייתה לו אהבה גדולה לטיס, ללא גבולות. הוא אבדה ענקית, הוא השאיר חלל ריק גדול למשפחתו ולחברים וזה פשוט לאבד חבר. הוא יחסר לנו. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר".

ניצל ממוות פעמים

"משה ניצל ממוות פעמיים, המזל שיחק לו עד הפעם השלישית שהיא הייתה גם האחרונה", מתאר בקול שבור חברו עדי ג'רפי (43), "שנים אני מכיר את משה, לפני 12 שנים החברות בינינו התהדקה, היינו נפגשים יותר כי מעגל החברים שלנו היה זהה. לפני 8 שנים התחלנו ללמוד יחד קבלה וזוהר, תורת הנסתר משכה אותנו פנימה וכך מצאנו את עצמנו נפגשים בבית הכנסת מידי יום שני". בעבור משה ההתקרבות לדת לא הייתה מקרית לפני יותר מ-15 שנים הוא עבר תאונת דרכים קשה מאוד, הוא היה תלוי בין חיים למוות. "יש האומרים שרק בזכות התפילות והתחנונים של אבא שלו, משה חזר לחיים", מספר ג'רפי ונזכר תוך כדי השיחה במקרה נוסף: "לפני 6 שנים, משה ניצל שוב, הייתה לו תאונת מטוס. המטוס שלו נחת נחיתת אונס בתוך פרדס בנס ציונה. אני באמת חושב שאלוהים הגן עליו. אך לצערי הפעם הזאת הייתה קטלנית מידי, הבנתי שתוך כמה דקות לא נשאר זכר מהמטוס שעלה באש". 

מה אפשר להגיד על משה?

"אפשר להגיד עליו הרבה דברים, וכולם יהיו חיובים וזה לא בגלל שהוא כבר לא איתנו, הוא באמת היה אדם של נתינה במלוא מובן המילה. תמיד היה אפשר למצוא אותו עם חיוך על השפתיים, הייתה בו שמחת חיים טבעית, נכונות לעזור לכל מי שמושיט יד גם מתן בסתר הוא עשה לא מעט. אני הייתי קורא לזה 'החסדים הקטנים של משה' כולם היו חברים שלו ללא הבדלי גיל".

איזו תכונה בולטת היית לו?

"הוא היה נובר במידע עד שהוא היה מגיע לתשובה שתספק אותו, פעמים רבות הוא היה מוצא את עצמו מלקט פיסות מידע בעיקר התחום של התורה והיהדות מחבר חלק ועוד חלק ויוצר את השלם. אבא שלו היה אחד מעמודי התווך של הקהילה התמנית פה ביבנה, מפה לדעתי התפתחה אצלו הכמיהה לדת".

באילו רגעים הוא יחסר לך?

"דווקא ברגעים הקטנים, בשיעורי הקבלה, ברגעי הצחוק והשמחה אולי גם בוויכוחים. אני אישית אתגעגע לנוכחות שלו לקסם שהיה בו. יש לי המון זיכרונות ממנו, הוא היה אובססיבי בטרוף לטייס בכל הזדמנות הוא היה שואל אותי אם אני רוצה לעשות סיבוב באוויר, בכל הזמנות הוא היה לוקח את הילדים שלי, הבת שלי דוראל הייתה מכורה לרגעים שהיא הייתה איתו באוויר, האפילו יש להם תמונות יחד".

איפה היית כששמעת את הבשורה המרה?

"באותו הבוקר בכלל לא הייתי מחובר לתקשורת, לא פתחתי רדיו או טלוויזיה, אפילו האפליקציה של YNET הייתה כבויה. בשעות הצהרים פגשתי חבר שסיפר על האירוע, זה בא לי ממש בהפתעה, סירבתי להאמין, מיד עשיתי טלפון לאיציק נהרי חבר משותף שלנו, בצער רב הוא אישר את הדברים. משה תמיד היה אוהב להגשים חלומות לא רק את החלומות שלו, אלא את כל החלומות של הסובבים, ככה אני רוצה לזכור אותו". 

השאיר אחריו חלל

"הייתה לו נשמה מפה ועד להודעה חדשה, הוא אבדה גדולה בשבילי", אמר אחיו של משה באסל, ששון, שנהרג ביום ראשון בתאונת מטוס קשה.

"הוא היה אח מדהים, הוא היה אחי הצעיר שקטן ממני בשש שנים. הוא אהב אקסטרים וריגושים. לפני 15 שנה הוא עבר תאונת דרכים מאוד קשה וחייו ניצלו ממש ברגע האחרון. ממנה הוא יצא נכה גופנית אך לא נפשית. הוא חיפש כל דבר שייתן לו חיות ועניין, הוא ניסה ללמוד להשיט יאכטות אבל בגלל המוגבלות, בגלל הקביים, זה לא הלך. משם הוא פנה לעשות רישיון טיס אזרחי, רכש לו מטוס קל וקיבל את שירותי המטוס במנחת בראשון לציון. הוא עשה גיחות ברחבי הארץ, טייל המון, היה מזמין חברים או ילדים של חברים להצטרף, הוא אהב לשמח אנשים. הוא נהנה מזה כ-10-12 שנים".

אז הוא היה מאוד מנוסה.

"בהחלט, הוא היה מנוסה מאוד, ידע והכיר את המטוס ואת השטח".

יצא לך לטוס איתו?

"כן, זו הייתה חוויה רצינית. היה כנס של מועדון הטיס בקיבוץ רביבים והוא הזמין אותי להצטרף אליו. טסנו לשם, היה הפנינג רציני ומאוד נהנו. מבחינת ידע וניסיון, לא הייתה לו כל בעיה".

אמרת שהוא אהב אקסטרים. המשפחה חששה לו? ניסתה למנוע ממנו?

"הוא היה אדם דעתן אז אם הוא אהב משהו הוא הלך איתו עד הסוף. אי אפשר היה להגיד לו לא".

איך המשפחה מקבלת את האבדן?

"איך אפשר להגיב? זה דבר עצוב, כואב וקשה. הוא היה טיפוס רעשני, תמיד במרכז העניינים, הוא השאיר אחריו חלל שאנחנו עדיין לא מעכלים וייקח לנו הרבה זמן לקלוט שהוא איננו".