מיקונוס- אי יווני של חופים וחופש- ארבעה ימים באי התוסס של האיים הקיקלאדיים

שוב מיקונוס  

     גם במיקונוס ביקרתי לפני שנים, ולאחר ביקור השנה בסנטוריני, בחרתי בו שוב כאי הנוסף בו אבקר. האי מיקונוס נמנה גם הוא על האיים הקיקלאדיים אשר כמעגל סובבים את אי העתיקות דלוס, וממקום לינה למבקרי דלוס הפך עם השנים לאחד האיים התוססים ומלאי החופש ביותר שבאיי יוון. הוא גם בעל הסטוריה עשירה והוא עבר תקופה יוונית עתיקה, שלטון רומאי,  שלטון המעצמה הימית הוונציאנית, אחר כך התורכים העותמאנים ואפילו תקופה של כמה שנים בידי הרוסים ושוב התורכים עד למלחמת העצמאות היוונית בשנת 1830. כמה טחנות רוח ונציאניות נותרו מהמאה ה-16 והינן אחד הסמלים של מיקונוס, כמו גם "ונציה הקטנה", שורת בתים בשכונה הגובלת ונוגעת ממש במי הים. עתה הפך האי לעמוס ותוסס, והוא נמנה על האיים המבוקשים ביותר לטיול, נופש, רחצה בחופים ובילויים. אכן, זהו אי חי ודינמי עם חופים מפורצים מדהימים שהחלטנו לבקר בכמה שיותר מהם, בדגש על החופים השקטים והשלוים.

ביום הראשון – חוף פרדייס וחוף פראגה

    למיקונוס הגענו בהפלגה של שעתיים ורבע מסנטוריני במעבורת מסוג קטמראן המהירה, אך נוחה ונעימה ושרות מצויין של צצות האניה. המושבים נוחים וממוספרים, אך כדאי היה לעלות על הסיפון למעלה וליהנות ממשב רוח הים תוך מבט לאי הגעשי סנטוריני המדהים ואחר כך לאיים אחרים, כאשר בדרך אנו עוצרים וחולפים ליד האיים איוס ונקסוס. מייד עם ירידתנו לנמל מיקונוס מהמעבורת, עטים עלינו מציעי מקומות לינה, ואנו בחרנו באשה יווניה שהציעה לנו חדר במלון הצנוע שלה "אוסטיה" בסמוך לחורה, אך במקום חצי כפרי. כיוון שעיקר מטרתנו הפעם במיקונוס היא החופים, שכרנו מייד קטנוע ויצאנו לחוף המפורסם ביותר – חוף פרדייס. אלא שמתברר שהחוף הזה, בניגוד לפעם הקודמת לפני שנים, הפך להיות המוני וממוסחר מאד, צפוף ורועש, וגם נטוראליסטים חובבי רחצה ושיזוף ללא בגדים לא יכולים למצוא שם את מקומם. הציון 6. על כן, יצאנו לחוף אחר בסמוך, חוף פראגה, הממוקם במפרץ ציורי,  שקט יותר ונעים יותר. הציון 7. לקראת ערב שבים למלון ונהנים משקיעה מרהיבה מהמרפסת המשקיפה לחוף מפרץ מיקונוס.  

   ביום השני –  חוף סופר פרדייס, חוף אגרארי והכפר אנו מרה 

     עם זריחת השמש וארוחת בוקר פשוטה למול ים המפרץ אנו זזים לכוון חוף פרדייס האמור להיות חופם של הנטורליסטים והלהטבי"ם למיניהם, אך גם בהגיענו לשם, מתברר שהוא עמוס ושונה מזה שהיה לפני שנים. עם זאת היה ניתן למצוא פינה ימנית חבויה במפרץ היפהפה, לרחוץ ולהשתזף, כשהמים צלולים ונקיים והגוף מקבל מקלחת שמש ורחצת מי ים לסרוגין. הציון 8.  לאחר מכן נעים לכוון חוף אגרארי, גם הוא שוכן על מפרץ נהדר, מים נקיים וצלולים, שקט ושלוה, פרטיות, מים, שמים וים, ממש נעים, מה שגרם לנו לשהות בו הרבה ואף לשוב אליו.  מתאים גם לנטורליסטים אמיתיים. הציון 9. בצהרים יצאנו לכפר ההררי אנו מרה שם סעדנו צהרים במסעדת "ואגליס" המומלצת שבככר המרכזית של הכפר, אם כי לנו היא לא הייתה מיוחדת כל כך. בככר בסמוך חובה לבקר במנזר מוני פאנאגיאס טורליאנוס ולהתרשם מהחצר היפה שלו ומהעיטורים ויצירות האמנות שבתוכו. את החופים איננו שוכחים, ולכן ממשיכים לחוף קלו ליבאני, אותו אנו עוזבים לאחר זמן קצר היות והוא המוני. הציון 6. לכן משם ממשיכים לחוף אגיא אנה, חוף בינוני שהשהות בו קצרה על אף המפרץ היפה בו הוא נתון. הציון 7.5.  הקטנוע הקטן עושה את דרכו חזרה למלון, ובדרך כמובן שקיעה וירידת הערב. אפשר היה לנסוע לעיר העתיקה חורה ולטייל בין סימטאותיה העתיקות, אך זאת לפעם אחרת.  

ביום השלישי – דלוס העתיקה ושוב חוף אגרארי וסופרפרדייס

      היום הזה הוקדש לסיור באתר העתיקות המפורסם, האי דלוס. בפעם הקודמת החמצנו אותו, אך הפעם החלטנו שנבקר בו. מגיעים למזח המעבורות לדלוס הנמצא בקצה, ומשם לאחר עשרים דקות מגיעים לדלוס שכולו אתר עתיקות רשמי ושמור. הביקור באי נמשך מספר שעות.  מבקרים במוזיאון העשיר בפסלים יווניים עתיקים ביותר הקשורים למיתולוגיה היוונית כולל אל השמש אפולו, אלת הפריון ארטמיס, אל היין דיוניסוס ועוד. מהמוזיאון יוצאים החוצה ורואים את פסלי האריות המפורסמים במקדש אפולו, בית דיוניסוס, רובע התיאטרון, בית קלאופטרה ועוד ועוד מבני עתיקות מדהימים ומרשימים כולל פסלי אבר מין גברי המסמלים כנראה את אל הפריון. באי דלוס שהינו אתר גן לאומי היסטורי לא ניתן ללון ולכן שבים במעבורת לחורה במיקונוס. לאחר מנוחת צהרים קלה שבים לחוף אגרארי האהוב עד הערב. (זוכרים ? ציון 9), אך שבים דרך חוף פרדייס כדי לחזות במסיבת חוף ומופע רקדנית אקזוטית על הבמה כשמסביב שולחנות ובר לצופים ולשומעי המוסיקה. זה יותר לצעירים ופחות למבוגרים ולכן ההגעה למלון עדיפה.  

ביום הרביעי והאחרון – חוף אליה ופרידה ממיקונוס

      אנו עדיין עם החופים, ולכן מבקרים היום בבוקר בחוף אליה.  גלינו חוף מפורץ ומדהים, שקט ושלו, ממש תענוג להשתזף ולשחות, וגם נטורליסטים מצאו כאן את מקומם הטבעי להנאתם המלאה. לכן שהות של כמה שעות הוא פשוט חוויה שאותה ממשיכים בארוחת צהרים טובה במסעדה יוונית אותנטית בשם "אורגאנו" שהומלצה על ידי בעלת המלון שלנו. אנו מחזירים את הקטנוע שלנו לאלדו העובד האלבני של משכירי הרכב, אשר חושף בפנינו את חיזוריו אחרי התיירות הצעירות להן הוא משאיר מספר טלפון והן לא מהססות להתקשר אליו וליפגש עימו כחלק מחופשתן. נו, אמרנו, מיקונוס. חופש ובילויים, בעיקר לצעירים.

מיקונוס – ועוד לא הכל

 אכן, מיקונוס הוא אי חופים מיוחד במינו, אך גם של טיולים, כנסיות ונופים שלא הספקנו להיות בכולם או ברובם.  אבל זה אולי לא טוב להספיק הכל, כי זו תהיה סיבה לשוב לכאן.  ובכלל, היינו רק בשני איים קיקלאדיים בלבד, סנטוריני ומיקונוס, אמנם המפורסמים שבהם, אך יש עוד איים סמוכים שכדאי גם לבקר בהם כמו פארוס, איוס ונקסוס. אז נכון, אין טיסות ישירות מהארץ לאיים אלה אלא לעיתים נדירות, אך אפשר להגיע אליהם דרך אתונה או קפריסין, דרך כרתים או רודוס, ולא להחמיץ אותם רק משום שאין טיסות ישירות. עובדה, ביקרנו שם, ושוב ביקרנו, ובדרך משלנו עם אופן הגעה משלנו. הקיץ עדיין לפנינו, גם ספטמבר המועדף כי לפני חגים, אז אל תחמיצו. צאו ותיהנו.