בנות מדברות כדורגל

צילום- חסדאי כהן

השילוב של בנות עם כדורגל הוא תמיד מעניין. אם זה הנשים של, האימהות של וכמובן אוהדות הספורט. היום ניתן לראות ביציעים של כל קבוצת כדורגל אחוז מאוד גבוה של נשים שמגיעות ומעודדות בכל הכח. ישנם גברים שאמנם מתקשים לעכל עדיין וזורקים הערות שובניסטיות / סקסיסטיות אבל הרוב המוחלט מקבל באהבה גדולה את המין החזק לצדו ביציע.

לכבוד העונה החדשה והחגים שבפתח תפסנו לשיחה ארבע בנות, אוהדות כדורגל שרופות. לא חובבות ולא מתעניינות. שרופות. אחת יותר מהשנייה. כל אוהדת בצבע (תרתי משמע) ולכל אחת אבחנה מעניינת ושונה מרעותה. כיאה לימינו לקח זמן עד שהצלחנו לארגן יום ושעה שמתאימים לכולן, אבל לבסוף זה יצא לפועל באצטדיון העירוני ביבנה שאירח 4 נשים מקסימות לשיחת כדורגל, בנים, דעות קדומות, ויכוחים מעניינים, וטו על זוגיות עם כדורגלנים והמשפט היחיד שהיה לו קונצנזוס "אוהדת כדורגל זה חלומו של כל גבר".

גל שרעבי, בת 30, בעלת תואר שני במנהל עסקים נולדה בעצם לתוך הפועל מרמורק. אביה ובני משפחתה שיחקו במועדון הקטן מרחובות שחווה ימים יפים אחרי קנייתו על ידי תושב השכונה אייל גולן. היא חלק בלתי נפרד מהיציע מגיל 4 ומכירה את כל השירים, את כל האוהדים וכמובן את כל השחקנים. "לי אין ציפיות מהמועדון ברמה ההישגית. עצם זה שאנחנו קיימים ושורדים אנחנו אומרים תודה". למרמורק יש אולי את האוהדים הטובים בארץ. 90 דקות של עידוד בלתי פוסק, שירים שנונים ומשפטים מצחיקים. קללות לא נכנסות לאיצטוני, המגרש הביתי של התימנים, גם לא על שעריים היריבה השנואה.

את מעיין קהלני רבים מאוהדי ובעיקר אוהדות הכדורגל מכירים. היא בת 29, מורה לחינוך גופני ומחול. היא מייסדת ומנהלת פורום "בנות מדברות כדורגל" בפייסבוק, קבוצה שמונה 7500 חברים וחברות. היא פעילה מאוד חברתית, מקדמת את הנושא בכל מדיה אפשרית ואף השתתפה לא מזמן בריאליטי הכרויות שלטענתה נעשתה אך ורק על מנת לקדם את הנושא. אה, והיא אוהדת הפועל תל אביב. שרופה. עם קעקוע HTA לאורך ידה.

היא מגיעה לכל משחק, גם באירופה, מצטלמת עם אוהדות של הקבוצה היריבה וסוג של "אמא" עבור אוהדות צעירות. אם יש פרזנטורית למושג הזה שנקרא "אוהדות כדורגל" אז קהלני עונה על ההגדרה.

לאנטיתזה של קהלני קוראים מיטל עקיבא. בת 25, אוהדת בית"ר ירושלים ורק בית"ר. מעורבת מאוד בפעילות של האוהדות בצהוב-שחור, מגנה בכל תוקף על לה פמיליה. היא חריפה, שנונה, בעלת ביטחון עצמי ובעיקר אינטליגנטית. היא גרה בגדרה ומגיעה לכל משחק בטדי ומחוצה לו. לא מפחדת משום דבר. היא מדריכת נוער ביישוב ונחשבת למבריקה בתחומה. כשהחלו הצילומים עקיבא סירבה להצטלם עם קהלני. "אני מכבדת את כולן אבל לא עושה תמונות אהבה משותפות עם אוהדת הפועל. סורי".

האחרונה ובהחלט החביבה היא שיר כהן. בת 22 מיבנה. חוסכת לפני הטיסה של אחרי הצבא ומבזבזת בעיקר על שחקניו של ג'ורדי קרויף. היא צהובה- כחולה אבל כשצריך גם ורודה "אם צריך אני גם הולכת עם מעיל ורוד בחורף. אני עדיין אשה שמתלבשת יפה ומצדי שיסתכלו עליי, לא אכפת לי".

גם בישיבה על הדשא, המרחק בין עקיבא לקהלני היה הגדול ביותר. ולא במקרה. ארבע בנות, ארבע אוהדות, ארבע דעות על כל נושא אפשרי. רק על דבר אחד הן מסכימות, התקשורת העוינת.

-          בנות, כניסה מרובה של אוהדות ליציעים עשויה להפחית את האלימות המילולית?

מעיין: "לגברים יש פה יותר משוחרר. הם מרשים לעצמם להתבטא בצורה יותר חריפה מאשר נשים וכשמדובר במשחק כדורגל אז לכאורה זה 'בסדר'. אני יכולה להגיד שאצלי אישית בשער 7 פחות מקללים לידי. יותר מפריע לי שזה יוצא מגבולות המגרש וממשיך במקומות אחרים, בחנייה, בפייסבוק וכאלה".

מיטל: "אני אישית פחות מקללת. השפה העברית היא קדושה בעיניי ואני מעדיפה לשמור על פי. החברים שלי יודעים בקהל לא לקלל. אבל מצד שני זה הפורקן של האוהדים".

שיר :" אצלי זה לא עובד ככה. לפעמים זה שינה כשהייתי לידם אבל הרוב פחות. מקללים חופשי. לא חושבת שזה ישתנה באופן גורף אבל לי זה לא אכפת"ץ

-          אתן מגיעות ליציע. אתן גורמות לסיבוב ראשים? לתהיות? לזריקת הערות?

מעיין: "לא, לא מתייחסים, פחות מתבלטת".

שיר :" קורה לפעמים שמסתכלים אבל לא זורקים הערות".

גל :" אני חלק מהאיצטוני, כולם כבר מכירים אותי. אני אחת מהחבר'ה. גדלנו ביחד".

מיטל: "מסתכלים גם מסתכלים. בוחנים. אין מה לעשות זה גברים. אוי ואבוי אם יזרקו הערות".

מעיין :"כולם גם מכירים אותנו. אנחנו מגיל צעיר ביציע אז אולי על החדשות יותר מסתכלים וגם מתעניינים".

מיטל : "ישנן בנות 16 שמגיעות ומתאפרות ומתלבשות יפה. הן מוצאות נחמה בכדורגל וכן, הן מושכות מבטים".

-          מיטל, מעיין ושיר, אתן רווקות. יש מצב לזוגיות ביציע?

שיר : "שום מצב! אין סיכוי! לא מוכנה לזה. אני באה לעודד את הקבוצה שלי, יושבת ולחוצה ושמחה ונהנית. ממש לא בא לי עכשיו להתערבב עם האוהדים בקטע זוגי. הם חברים שלי ולא מתאים לי הדברים האלה. כולם אומרים לי שאני הזויה שאני חושבת ככה אבל ביציע אני כמו "אח. לא מתאים לי".

מיטל : "יצאתי עם מישהו מהיציע. לא ידעו את זה אז אבל כן, יצאתי עם מישהו. היום אני קצת חושבת אחרת. לא יודעת אם הייתי עושה זאת שוב".

מעיין : "יש לזה יתרונות וחסרונות. מצד אחד כולם מכירים אותך ופתאום זה יהיה מתוקשר ביציע. נפלת פה על בנות שכולם מכירים אותם אז פתאום זה קשר של כולם. ברור שהייתי רוצה מישהו לחלוק איתו את האהבה הזאת ובעזרת ה' הילדים שלי יהיו אדומים ולא תהיה מחלוקת אבל יש לזה הרבה השלכות".

שיר :ואם זה ייגמר לא יפה, נצטרך לראות אותו כל משחק. תשמע, זאת בעיה".

אם יש משהו שכל הארבע מסכימות עליו זה נושא התקשורת. מסתבר כי כל אוהדת טוענת שמסלפים את מצב המועדון בכלל גופי התקשורת ועושים עוול לאנשים והאוהדים. אצל גל דווקא אין יותר מדי מה להתלונן "מה יש לנו? גולר ודאבל פס? אז ארז נעמן כותב מדי פעם דברים קשים, פה זה נגמר". אצל האחרות מדובר בנושא רגיש.

מעיין : "אני הייתי נמצאת באימונים, רואה מה קורה ואז יש חדשות הספורט והכל הפוך. זה לא ייאמן. לא מאמינה להם בתקשורת".

מיטל : "הם כתבים. לא מדברת עם כתבים, לא מצטלמת עם כתבים ולא רוצה לפגוש אותם. ההמצאות של התקשורת הן הזויות. אני פה בכתבה כי זה נשמע לי מעניין השיח אבל חוץ מזה אני כועסת מאוד על כל מה שקשור ליחס של התקשורת על בית"ר ואוהדיה".

מעיין : " אני מסכימה איתה. עושים לאוהדי בית"ר עוול. ברור שגם לנו אבל גם לבית"ר".

-          מיטל, גם מה שקורה עם לה פמיליה?

"בעיקר עם מה שקורה עם לה פמיליה. ממציאים עליו שקרים, נטפלים אליו. לא יורדים לעמקם של דברים וישר רצים להגיד לה פמיליה. זה ארגון שעושה הרבה דברים טובים ואני לא רואה את זה בתקשורת. עושים לנו המון פרובוקציות".

מעיין :"רוב הריבים שיש בין אוהדי בית"ר להפועל, הציתו בתקשורת. נקודה"

-גל, איך זה לשמוע על קבוצות שלוקחות אליפות ומשתתפות באירופה

"בהחלט הייתי שמחה לקחת בזה חלק אבל מרמורק מבחינתי היא הבית. אין לי משהו אחר. כל יום שאנחנו שורדים זאת הצלחה. מי יודע, אולי גם יגיע היום שלנו. עכשיו עם אייל (גולן) ושינו (זוארץ) נגיע רחוק. לא מחליפה את מרמורק בעד שום הון שבעולם".

באחד מגזרי העיתונות הישנים ישנה כתבה מהעבר שהציגה את הדרבי הרחובותי בין שעריים למרמורק כחמישי הטעון ביותר בעולם. שרעבי מסבירה "מדובר בשתי שכונות שקרובות אחת לשנייה. היריבות היא ענקית. כל האוהדים מכירים אחד את השני ברחובות אבל בתקופה של דרבי יש תכונה בעיר. יש היערכות מיוחדת. אי אפשר לישון בלילה. כל קהל מראה את היכולות שלו ונעשים דברים מטורפים. תראו דברים ביוטיוב ותבינו מה אני מדברת".

מיטל : "יואוו הלוואי עלינו דרבי. חלום".

שיר : "אני מבחינתי מסתכלת עכשיו על הפועל באר שבע. היא היריבה העיקרית והיחידה שלנו".

יש להן ידע רב, הן בקיאות בכל משחק, בכל תוצאה ובכל מעשה שקרה ביציע. האהדה לקבוצה היא אבסולוטית. הדבר האחרון שהן חושבות עליו במהלך משחק זה עניין הזוגיות.

אבל רגע, אין מצב לדייט בשער 7 בלומפילד?

מעיין :" תקשיב משהו. בשבת האחרונה הייתי ביציע וישבתי על מעקה ואמרתי לאחי 'בחייאת בן, אני עם צעיף על הראש, חולצה רחבה מעודדת כמו לא יודעת מה...מי ייקח אותי ככה?'".

שיר :" לא יודעת זה נשמע לי מוזר ביותר. תן לי להיות עם החבר'ה, למה אני צריכה להביא אותו למגרש? שיישאר בבית".

גל :" בעלי לא כזה שרוף ואני אוהבת את זה ככה. אני יושבת עם חברים שלי שמכירה מגיל אפס. הוא היה איתי בדרבי אבל פה זה נגמר. מאז לא הגיע איתי".

-          מיטל, את פוגשת בחור, מוצא חן בעינייך ומתחילים להכיר ואומר לך, רחמנא ליצלן, מנוי שער 5. מה את עושה?

"זה מורכב מאוד. זה לא פשוט בעיניי. אני מניחה שמהרגע הראשון זה יעלה בשיחה. תראה, במשפחה שלי אוהדים של הפועל זה לא חדש לי אבל מודה שזה לא כזה פשוט בעיניי. כשמדובר בקבוצות שנואות כאלה מראש אני אומרת לעצמי לא להיכנס למקומות האלה".

מעיין  :" הילדים שלי יהיו אדומים. בעלי צריך לדעת את זה. אני בחורה עם קעקוע של הפועל על היד. זה הרבה מעבר לזה".

שיר : "לא יודעת אם אני מסוגלת לזה".

-          בן זוג שאוהב כדורגל. עדיף או פוגע??

שיר : "עדיף שלא".

גל :"עדיף שלא".

מעיין :" אין אהבה גדולה יותר מאשר לחלוק עם בן הזוג את האהבה שלך. הייתי רוצה שכן".

מיטל : "הדבר הכי קשה בעיניי שהוא לא יבין את המקום הזה אצלי".

-          יש לכן פטיש לשחקני כדורגל?

מיטל, מעיין ושיר "ממש לא!. אין סיכוי. לא רוצות. שיישארו על המגרש ואנחנו ביציע".

-          אתן פוגשות גבר בפעם הראשונה ואומרות לו שאתן אוהדות כדורגל, מה התגובה?

מעיין : "חלומו של כל גבר".

גל : "אני נשואה אבל גם לפני כן זה אחרת. כולם מכירים אותי. קוראים לי אלונה ברקת וכאלה".

 מעיין : "אני מאוד מקנאה לאלונה, מעריצה אותה. ברגע שיהיה לי כסף אני אקנה את הפועל תל אביב".

מיטל : "אני פחות מתחברת אליה".

גל : "היא דמות חזקה. לא יעזור".

-          מיטל ושיר, מה גבר אמר לכן כשאמרתן שאת חולות כדורגל?

מיטל : "שזה חלומו של כל גבר. שמעתי את זה כמה וכמה פעמים".

שיר : "רוצה להתחתן איתי?"

מיטל  : "תגידי, את יודעת לשחק סוני כי אני הולך להביא את הטבעת".

מעיין : "נכון!!. העניין עם הסוני זה קטע".