הלוחש לכלבים

מאת: ג'ני פרנקל שלום;  צילומים מאלבום פרטי

כשעמית גרנך (24) מיבנה התגייס ליחידת 'עוקץ' בצה"ל הוא לא ידע שזו הולכת להיות תחילתה של ידידות מופלאה, רומן ארוך שנמשך גם היום, שנה וחצי אחרי השחרור. "רציתי לעשות משהו משמעותי בצבא, אבל הפרופיל שלי לא איפשר לי להגיע ליחידות המובחרות" הוא מספר. "אז החלטתי לעשות את זה בדרך עקיפה ובחרתי ביחידת הכלבנים 'עוקץ'. לא ממש ידעתי לקראת מה אני הולך, אבל חיפשתי משהו לא סטנדרטי וזה עניין ואיתגר אותי". לאחר הגיבוש והטירונות עבר לשלב ההכשרה, קיבל כלב ונשאב עוד יותר. "זאת הכשרה של שנה וארבעה חודשים, שמתחלקת למסלול בסיסי של לוחם ובשלב מאוחר יותר מצוותים אלייך את הכלב. אני קיבלתי את קולט, שליווה אותי במשך שנה ושמונה חודשים והיה החבר הכי טוב שלי, באמת, לא כקלישאה או כביטוי" אומר גרנך. בתום ההכשרה חוברים לוחמי 'עוקץ' עם כלביהם ליחידות המבצעיות של צה"ל ומצטרפים אליהם לפעילויות, כך שהשירות שלהם הוא מאוד דינאמי והאנשים סביבם כל הזמן משתנים, הכלב הוא היחיד שנשאר. "בגלל אופי השירות נוצר כאן חיבור מאוד מיוחד, אנחנו ביחד 24 שעות ביממה. יצא לי לשכב איתו במארבים 72 שעות רצוף, רק הוא ואני כשאני דואג לכל הצרכים שלו והוא שומר על החיים שלי. בסופי שבוע כשאתה יוצא הביתה ומשאיר אותו הוא כל הזמן במחשבות שלך, למרות שאני חייב לציין שהכלבים מקבלים ביחידה יחס מעולה, הם מטופלים היטב ודואגים להם להכל. בימי ראשון יש את המונח הזה 'שביזות יום א', אז מעולם לא היה לי את זה כי ידעתי שאני חוזר אליו, שהוא מחכה לי. זה אחד הדברים שזכורים לי הכי חזק מהשירות הצבאי שלי, קבלת הפנים שלו כשאני חוזר לבסיס ביום ראשון, אין משהו שדומה לזה".

"הוא נהרג אבל הציל לוחמים רבים"

כלבי 'עוקץ' מוכשרים לסוגים שונים של עבודה מבצעית, כל אחד בהתאם ליכולות האישיות שלו ולאופי המיוחד. בשלב מסוים בשירות עבר גרנך לפיקוד וקולט הועבר ללוחם אחר.

המפגש הבא שלו עם כלבים היה עם הכלב לונו, במהלך מבצע 'צוק איתן' והסתיים באופן טראגי.

"הייתי בהמון פעולות מבצעיות וכל הזמן השרישו לנו את המשפט 'מחר מלחמה', על מנת שתמיד ניהיה הכי מוכנים שאפשר. במבצע 'עמוד ענן' לא נכנסנו והרגשתי שלא הייתה לנו באמת הזדמנות לממש את כל היכולות שלנו ולעשות את מה שלימדו אותנו. ב'צוק איתן' פתאום נלחמים באמת, בשטח וזה מוזר. אתה מצטרף לכוח שאתה לא מכיר וכולם צריכים לסמוך אחד על השני בעיניים עצומות. אני מוביל את הכוח יחד עם הכלב והאחריות על החיים של הלוחמים האלה נופלת איפשהו עליי, ככה לפחות הרגשתי" הוא מספר.

במהלך המבצע ליוו גרנך ולונו את הפעילות של כוח צנחנים בחאן יונס. לונו, שהוכשר לנטרל מחבלים, צעד בראש הכוח כשגרנך וחיילי הצנחנים צעדו מספר מטרים אחריו. "הוא זיהה את המחבל, התקרב ראשון כשהמטרה שלו בשלב הזה היא לנטרל אותו, אבל הוא לא הספיק. המחבל התחיל לירות, השליך רימון והוא נהרג".

מה מרגישים כששולחים את החבר הכי טוב שלך ראשון אל הסכנה?

"כלוחם צעיר ביחידה אתה משנן לעצמך את האימרה הבאנלית 'זה התפקיד שלו', בפועל כשזה פוגש אותך זה לא קל ואתה מבין את המורכבות שיש סביב העניין הזה. אני מוביל את הכלב ומפעיל אותו, במטרה לשמור על חייהם של החיילים. מטבע הדברים הכלב הוא זה שהולך בראש הכוח ונתון לסכנה גדול, זה התפקיד שלו ולשם זה הוכשר. עמדתי מספר מטרים ממנו וראיתי את זה קורה, זאת תחושה מאוד מעורבת, הכי מורכבת שהרגשתי בחיים.

מצד אחד הכלב שלך נהרג והוא החבר הכי טוב שלך, אבל מצד שני הוא הציל אותך ואת החברים שלך. הרמתי אותו והסתובבתי עם הגופה שלו יום שלם, כי הייתי צריך להחזיר אותו ליחידה ולדאוג שהוא יקבל יחס ראוי וייקבר כמו שצריך.

זה לא היה פשוט אבל בסוף צריך לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות, וכן באנלי ככל שיהיה אבל, זה התפקיד שלו. הוא נהרג אבל הציל אותי ועוד חיילים רבים אחרים, אנחנו כאן בזכותו חד משמעית. הכלבים הללו נהרגים במקום הלוחמים וסדר העדיפויות כאן הוא ברור מאוד".

"אילוף לא הופך את הכלב לרובוט"

לאחר השחרור טס גרנך לדרום אמריקה, לטיול הגדול של אחרי צבא, שנמשך 8 חודשים. "טסתי קצת לנקות את הראש ולהשתחרר. באותו שלב היה לי ברור שאני מתרחק מכל העניין הזה של כלבים, ושלעולם לא יהיה לי כלב משלי. מה שהיה ב'צוק איתן', כנראה נתן את אותותיו בצורה הזאת" הוא מספר. במהלך הטיול עבר תהליך, כשבסופו היה לו ברור שזה חזק ממנו. כשחזר ארצה הדבר הראשון שעשה היה לאמץ כלבה מהיחידה. בשלב השני התחיל לחשוב על העתיד ונרשם ללימודי מכינה במתמטיקה, אבל גם כאן האהבה שלו לכלבים לא הרפתה והוא ממשיך לאלף כלבים גם שנה וחצי אחרי השחרור מצה"ל. "היה לי חשוב להמשיך ולהתעסק בזה כי זה מה שעושה לי טוב וגם כי אני חושב שיש הרבה חוסר ידע בכל התחום הזה של אילוף כלבים. יש הרבה בתים שמחזיקים כלב בצורה לא נכונה, שעושה עוול גם לבעלי הבית וגם לכלב עצמו".

מה בעלי כלבים לא יודעים?

"לפעמים זה אפילו דברים בסיסיים כמו כמה פעמים ביום הוא צריך לאכול ובאילו שעות, כמה פעמים ומתי צריך לצאת לטיול. יש כמובן גם דברים מורכבים יותר, כלבים עם בעיות התנהגות, חרדות, פחדים, תוקפנות. חשוב לי שאנשים יבינו שכלב הוא לא צעצוע ושצריך להתייחס אליו נכון. יחד עם זאת אילוף כלבים זה לא משהו מסובך שמצריך הרבה זמן וכסף. יש מקרים שזה יכול להסתיים במפגש אחד ובכמה טיפים. במקרים אחרים מדובר בתהליך, ואני מלווה את הבעלים לכל אורך הדרך. גם אחרי שאנחנו מסיימים את התהליך וחל שיפור, אני תמיד זמין לייעוץ והכוונה".

מהנסיון שלך איפה בדרך כלל נמצאת הבעיה העיקרית?

"בבעלים. אני תמיד אומר שבאיזשהו אופן אני לא מאלף את הכלב, אני מחנך את הבעלים שלו. זה מאוד דומה לחינוך ילדים, צריך להיות עיקבי וברור ולשמור על גבולות. יש טעויות שעושים בגיל מאוד צעיר, עוד כשהם גורים, והן נגררות הלאה. הרבה פעמים פונים אליי עם בעיות כאלה ואחרות וכשאני בוחן את המצב לעומק, מגיע לבתים ומצטרף לטיולים ברור לי שההתנהלות של הבעלים היא זאת שהובילה לבעיה. חשוב לדעת להבין את הכלב, את תנועות הגוף שלו והתגובות שלו. צריך לדעת איך לגשת אליו, בדיבור, במגע פיזי וליצור שפה משותפת שמתאימה לכלב הספציפי ולאופי שלו".

כל כלב צריף אילוף?

"לא. אם יש כלב בבית וכולם חיים בשלווה ובהרמוניה, אז זה מעולה. אבל כשיש מצבים שבהם הוא הופך למטרד, כשלבעלים קשה להשתלט עליו או שהאווירה בבית לא טובה בגלל ההתנהגות של הכלב, חשוב לפנות לעזרה ולקבל את הכלים הנכונים. כל כלב ניתן לאילוף, לא כולם יכולים להיות מבצעיים יש המון פרמטרים שמשפיעים על זה".

יש שיטות לאילוף כלבים?

"כן. יש כל מיני שיטות, אני מאמין בשילוב. האילוף צריך להיעשות בצורה חיובית, כלומר, לחזק את הכלב על התנהגות טובה ונכונה. מצד שני גם להראות לו מה לא לעשות ולהעניש במידה ועשה. ענישה היא בשום פנים ואופן לא אלימות, כי באלימות משיגים רק תוצאה הפוכה הכלב מתחיל לפחד ואינו משתף פעולה. ענישה יכולה להתבצע אפילו באמצעות הטון שבו אנחנו מדברים אליו".

גם כלבים שנחשבים מסוכנים, כמו הפיטבול והאמסטף, ניתנים לאילוף?

"בעיקרון כן, כל כלב ניתן לאילוף בהתאם ליצרים הטבעיים שלו. חשוב לשים לב שיש סוגים של כלבים שהם מחוץ לחוק, וזה כבר סיפור אחר לגמרי. יש כלבים שהטבע שלהם והמערכת הנפשית שלהם פחות יציבים, הם כלבים יותר תוקפניים וצריך לדעת לגשת אליהם בצורה הנכונה. האילוף לא הופך את הכלב לרובוט, בסוף מדובר בבעל חיים שעושה ברגע האמת מה שהוא רואה לנכון. לכן, כשמדובר בכלבים שנחשבים תוקפניים ומסוכנים, לא הייתי לוקח את הסיכון במיוחד בבתים שיש בהם ילדים קטנים".

מה אתה מתכנן לעתיד?

"הייתי מאוד רוצה לפתח את התחום הכלבני, לקחת אותו צעד אחד קדימה ולפתוח קבוצת אימון משותפת לבעלי כלבים וכלבים. יש לי תעודת מאמן כושר מווינגייט וחשבתי שזה יהיה רעיון נהדר לשלב את שני הדברים. הבעלים שומרים על כושר ומשפרים את הקשר שלהם עם הכלבים והכלב זוכה לחוויה מיוחדת ולפריקת אנרגיה בדרך ייחודית ומהנה לשני הצדדים".