מכת חושך

אם צריך להגדיר במילה אחת את מה שהיה ביום שני בוינטר אז המילה היא עונש. ביזיון זה קצת רדיקלי. אוקיי אז ביזיון. כל אחד שיגדיר לעצמו איך שהוא רוצה את המשחק הבאמת מעצבן הזה שהיה מול בית"ר ת"א. בשבוע שעבר הגדרתי אותו כמשחק העונה של הקבוצה. לא רק אני אלא גם כל השחקנים והמערכת. משחק על 6 נקודות, אמרו בחימום בידיעה שלוד עשתה תיקו וניצחון יעלה את יבנה למקום השמיני, מקום שהיא לא הייתה בו הרבה מאוד זמן. אז אמרו. על המגרש היה משהו אחר לגמרי. כ200 אוהדים יצאו באמצע העבודה, עזבו את הבית, התפנו מעיסוקיהם והגיעו לרמת גן ביום שני לצפות במשחק הכי חשוב של קבוצתם עד כה. חלקם עם ילדיהם, חלקם לפרוק עצבים, רובם עם צעיפי הקבוצה וכולם ביקשו דבר אחד, מלחמה ושלוש נקודות. על הנקודות אפשר להתפשר, על מלחמה על המגרש לא. אחרי פציעתו של אסף בן מוחא ומורן ז'אן המוצהב החליט יוסי זוזוט להעלות את גבי אדרי כבלם ועידן ציון שחזר מפציעה ארוכה כמגן. בחלק היותר קדמי הבין זוזוט שהלך לו טוב בשבוע שעבר מול נצרת עלית והחליט להישאר באותה השיטה אבל עם חילוף פרסונלי בודד, מאור פרץ במקום עדן בטיט. אני מנסה לתאר את מה שהיה במחצית הראשונה ולא כל כך מצליח. כלום ושום דבר. לא כל כך מובן מה עבר על השחקנים. שום צירוף מסירות, שום אחזקה בכדור, אינספור איבודי כדור וללא אף בעיטה לשער. לאורך מחצית שלמה כל שחקני השדה מבלי יוצא מן הכלל היו חלשים ולא הצליחו להגיע לשערו של שחר שמש. רק להזכיר, בית"ר ת"א היא לא בדיוק מאריות הליגה והיא נלחמת בתחתית על הירידה וכנראה שמי שרעב יותר, נלחם יותר. ככה זה היה נראה. שלא יהיו אי הבנות, זה לא שהם היו יותר טובים, פשוט שחקני יבנה היו כל כך חלשים שכל קבוצה שהייתה באה מולם הייתה מצליחה. מחצית ראשונה נוראית הסתיימה ללא שערים וביבנה קיוו לחצי שני הרבה יותר טוב כי יותר גרוע מזה כבר לא יכול היה להיות. אז קיוו. כבר בפתיחת המחצית השנייה בדקה ה49 עלתה המארחת נטולת הקהל ליתרון 1-0 אחרי שער של איציק אבושדיד אחרי איבוד כדור במרכז השדה של ארנון טמיר. משום מקום הצליחו התל אביבים/ רמלאים לעלות ליתרון אבל ביבנה לא יכולים לבוא באשמה אלא רק לעצמם. מיד לאחר הגול החליף יניר אופיר את טמיר ולקח על עצמו את העבודה בחלק ההתקפי אחרי שאף שחקן התקפה של יבנה לא הגיע בכלל למשחק וכולם היו חלשים להחריד. בדקה ה60 אופיר גם עשה את המהלך היחיד הנורמלי של המשחק כשהגביה כדור מדוד לרגלו של אורן ניסים מרחק 11 מטרים ששלח בבעיטה מדויקת את הכדור לפינה של שמש וזה 1-1. מי שחשב שיבנה תשתלט על המשחק ותבקיע את השני התבדה ובגדול. כלום ושום דבר. הבעיטה של ניסים הייתה הבעיטה היחידה למסגרת לכל אורך המשחק. גם במשחק הזה יבנה המשיכה בתסמונת שלה וספגה שער בדקות הסיום כאשר בדקה ה82 היה זה רפי עמוס שהעניק למארחים את מלוא שלוש הנקודות והמשחק הסתיים 2-1 מאוד מאכזב עבור שחקני מכבי יבנה. אני מנסה לחשוב מתי יבנה נראתה ככה ואני יכול רק להזכיר את נצרת עלית בתבוסה בחוץ. אני בטוח שעם קבוצה יותר חזקה מאשר המארחת יבנה הייתה מפסידה בתוצאה הרבה יותר גבוהה. זה המשחק עם הכי הרבה איבודי כדור שהיו ליבנה העונה . חוץ מיניב אופיר שטיפה לקח על עצמו את המשחק בחלק ההתקפי וגולן חרמון ששומר על יציבות קבועה אין אף שחקן שהגיע ליכולתו הרגילה.

דווקא כובש השער בשבוע שעבר עדן בטיט לא שותף ולו לדקה אחת. לא מובן. בטיט הראה מספר פעמים שהוא שחקן מצוין, בטח בכנף ודווקא אחרי המומנטום שהוא היה בו במשחק הקודם הוא לא פתח בהרכב ואף לא נבחר לאחד משלושת החילופים.