19.05.14 / 14:10
עצם הקמתה של בית"ר יבנה כבר עוררה עניין רב. ראשי הקבוצה רק רצו להתנהל בצורה תקינה ולהכיר איך המערכת עובדת אבל מהר מאוד הבינו כי יש להם משהו טוב והצליחו לעלות ליגה. שאפו על עונה ענקית
כתב- ארז זנו
צילום- חסדאי כהן
במהלך הקיץ, כשהבינו בבית"ר יבנה שזהו, פותחים את הקבוצה, הייתה להם בקשה אחת, ניהול תקין. זאת הייתה הציפייה שלהם מעצמם "נראה איך זה עובד במשך שנתיים ואז נחשוב מקצועית. כרגע אנחנו חושבים איך להביא שחקנים שישחקו בהתנדבות". זה מה שאמר יו"ר הקבוצה אלירן אמויאל בראיון הראשון שלו איתנו. אז כנראה שגם אמויאל וגם אשר שטרית, היו"ר הנוסף, לא כל כך האמינו שכך תיראה העונה שלהם. חשוב לציין, במהלך העונה לקח אמויאל צעד אחורה ואת מקומו תפס גבי עזרא שהכניס עוד תנופה לקבוצה שממילא הייתה עם הרבה מאוד אמביציה להצלחה. עכשיו נראה לפי כמה נקודות את הסיבות להצלחה ולא פחות חשוב, מה יהיה בעונה הבאה. בינתיים, נראה איזו עונה עברה על הקבוצה הסימפטית הזאת.
הנהלה
זה התחיל עם הרעיון של אלירן אמויאל, המשיך עם היוזמה והנעת הבירוקרטיה של אשר שטרית ודני שמואל ונגמר בהצטרפות של גבי עזרא. אין ספק שלכל אחד מהארבעה האלה יש חלק גדול בהצלחת הקבוצה. השקט הנפשי שהביאו לשחקנים, הספונסר שהצליחו לגייס (מזוז כמובן) התלבושות, הארגון המופתי בכל אחד מן המשחקים הביתיים ובעיקר תחושה שניתנה לשחקנים. אתם תשחקו ואנחנו נטפל בכל השאר. כמובן שגם ההפנינג העלייה היה מרשים ביותר והמשחק בין הקבוצה הנוכחית לוותיקים. שנת הבכורה היא תמיד נעימה וכיפית, עכשיו מתחיל הדבר האמיתי.
מאמן
בעיניי, החלק המרכזי בהצלחה. רונן איטח, בדיוק כמו יתר אנשי הקבוצה, הגיע בהתנדבות מלאה וההצלחה הגדולה ביותר שלו היא עצם העובדה שהוא הצליח להוציא משחקניו את מלוא היכולת. לא פחות חשוב גם שהיו הרבה שחקנים שפושט שיחקו עבורו ולמענו, למרות התובעניות שלו מחניכיו. איטח עשה בית ספר לקבוצות כמו חבל מודיעין עם תקציב של חצי מיליון שקלים. כמובן שאיטח ממשיך גם בעונה הבאה, אז העבודה שלו תהיה הרבה יותר קשה.
שחקנים
איזה חבר'ה מלוכדים. שאפו ענק לשחקני הקבוצה, כולם כולל כולם. החל מהשוערים דולב קוז'קרו ומעוז משיח ועד אחרון החלוצים דודו זריהן ונועם מזרחי. כסף לא כסף. שחקנים הגיעו לבית"ר יבנה מאהבה. שחקנים כמו שרון זוזוט ואדיב שרעבי שהתפרנסו במשך שנים רבות מהכדורגל, ויתרו על הצעות אחרות ובאו בהתנדבות מלאה לבית"ר. והיו כמובן גם שחקנים שחזרו מפרישה ופתאום התגלו כמצוינים כמו בר בן שטרית, דוראל איטח וכמובן השחקן המצטיין של העונה אלירן כהן. דבר אחד משותף לכל אלה. כולם יבנאים. זה היה מוטו והקריטריונים להגיע לקבוצה. לעניות דעתי, גם בליגה ב' יכולה הקבוצה להתבסס על יבנה נטו.
קהל
בערך כ 200 צופים בממוצע פקדו את הקצלה ארנה במשחקי הבית של הקבוצה. כמובן שבמשחקים הקובעים הטריבונה הייתה מלאה. אוהדי יבנה אוהבים כדורגל ואוהבים כדורגל מקומי. זאת המסקנה מהעונה החולפת. שחקני בית"ר קיבלו חיזוק באופן קבוע מהחברים שלהם, דודים, סבתות וילדים. כמובן שגם אוהדים "רגילים" הגיעו למשחקים. המעניין הוא שלא מעט מהקהל היה נשים וילדים. תענוג. ככה יוצרים מסורת.
כסף
הדבר החשוב ביותר. כנראה. עדיין לא ידוע בכמה עיריית יבנה תתמוך בקבוצה אבל הכל עומד לזכותה, בעיקר העניין שהיא משחקת עם יבנאים בלבד. כל פעם זורקים מספרים. החל מ 20000 ועד 300000 אלף שקלים. עדיין לא התקבלה החלטה בעניין אבל הפעם ליבנה יהיו נסיעות ארוכות לרהט (פעמיים), נתיבות, אילת מה שיצריכו הסעות כמעט באופן קבוע. מעבר לכך, כנראה שהפעם ביבנה יצטרכו גם לשלם משכורות. העניין סביב הכסף לוטה בערפל אבל התקציב חייב לנוע על כ350-400 אלף שקלים מינימום מכל הגורמים כגון ספונסרים, נותני חסות, התאחדות, מרכז בית"ר וכסף מבית. דבר אחד בטוח, חשוב לשמור על הקבוצה הזאת. במתכונת הנוכחית, היא נכס אותנטי לעיר.
