14.04.16 / 13:36
גיא, בנו בן השלושים של אחד הקבלנים המובילים בארץ, לקח יום חופש מעבודתו בחברה של אביו ומשעות הבוקר המוקדמות עסק בהכנת מסיבת הרווקים לחברו הטוב עמי
המסיבה תוכננה להתקיים בדירתו של גיא, באחת מהשכונות הצפוניות של ת"א ובנוסף למשקאות היקרים והחברים הטובים הזמין גיא אטרקציה מיוחדת - חשפנית מסוכנות הליווי שנחשבה ליוקרתית ביותר בת"א.
בסמוך לחצות, כשה מסיבה הייתה בעיצומה, נשמע צלצול עצבני בפעמון הכניסה. מייד הונמכה המוסיקה. גיא פתח את הדלת ובכניסה עמדה שוטרת במדים ששאלה בקול סמכותי, "מי כאן בעל הבית!".
גיא, שהיה כבר שיכור, כמו רוב הנוכחים, הצביע לעבר חתן המסיבה, עמי. השוטרת נכנסה לתוך הדירה, ביקשה מעמי שיציג בפניה את תעודת הזהות שלו, החלה לתחקר אותו אודות פרטיו האישיים, תוך שהיא נוזפת בו על הרעש החזק שבקע מהדירה וגרם לשכנים להתקשר למשטרה.
בהמשך שלפה פנקס שנראה כמו פנקס דוחות, שלפה עט וביקשה לשתות מים. בתוך כך אמרה שחם לה, הניחה בצד את פנקס הדוחות, הורידה את הכובע, פיזרה את השיער, ביקשה שיעמעמו את האורות והחלה להתפשט לצלילי הדיסק שהוכנס למערכת ע"י גיא.
ההופעה הייתה לדעתם של הצעירים החוגגים ברמה גבוהה. ניקול, ה"שוטרת" / חשפנית, הציגה גוף כשל דוגמנית ורקדה בכישרון רב. בסיום ההופעה נכנסה לחדר האמבטיה, כדי להסתדר. עמי, (שהיה כבר שיכור כלוט) ניקרא ע"י ניקול כדי..."לעזור לה להסתדר". לאחר זמן קצר יצאה ניקול מהדירה כשהיא מודה לנוכחים ועזבה במהירות את המקום.
מספר ימים לאחר המסיבה הנ"ל קיבלתי מחברת ביטוח בקשה לחקור תביעה אודות אובדן שעון יקר בשווי כ- 80,000 ₪, השייך לגיא.
בפגישה שנערכה בדירתו סיפר גיא על השעון היקר שלדבריו הפעם האחרונה בה ראה אותו הייתה כשהניחו לפני מסיבת הרווקים ליד המראה בחדר האמבטיה וכשהסתימה המסיבה והחברים התפזרו גילה כי השעון נעלם.
לדבריו התלונן במשטרה אולם לא חושד באף אחד מחבריו, גם לא בחשפנית ואף לא ניסה ליצור קשר עם סוכנות הליווי. מעיון בתיק המשטרה למדתי שכשנשאל ע"י חוקר המשטרה אם הוא חושד במישהו השיב גיא בשלילה. המשטרה לא חקרה עדים נוספים, התיק נסגר וגיא קיבל אישור עבור חברת הביטוח.
לאחר הבדיקה במשטרה יצרתי קשר עם סוכנות הליווי "היוקרתית" והגעתי לפגישה עם המנהלת ובעלת העסק, העונה לשם המקצועי ז'קלין. ז'קלין זכרה את המסיבה המדוברת, אולם לדבריה הלקוח, בעל המסיבה, לא התלונן בפניה על גניבה כלשהי אלא רק שיבח את ניקול, שלאחר האירוע יצאה לחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת.
ז'קלין רמזה שלדעתה גיא מנסה להונות את חברת הביטוח וכעסה על האשמות השווא שמנסים להפיל על ה"בחורה הכי טובה שלי".
ביקשתי בתוקף להיפגש עם ניקול והסברתי לז'קלין שאם לא תקשר בינינו אני מתכוון לעשות בלגן ולחזור למקום עם משטרה. עברו יומיים, במהלכם התקשרתי פעמיים לסוכנות הליווי וביום השלישי התייצבתי שוב ב"משרד" של ז'קלין והודעתי לה שהביקור הבא יעשה יחד עם שוטרים.
חצי שעה לאחר שעזבתי את הסוכנות קיבלתי שיחת טלפון.
"שמי אתי אבל אתה בטח מכיר אותי בשם ניקול...".
"כן ניקול", השבתי.
"טוב, אני מתנצלת, השעון נמצא אצלי, אני נמצאת בנתניה, בוא וקח אותו...".
יצאתי מייד לנתניה, פגשתי את "ניקול" בבית קפה בקניון שבכניסה לעיר.
לאחר שהשבתי בחיוב לבקשתה, "לפני שאני מסבירה לך מה קרה אני מבקשת שתתחייב בפני שלא לפנות למשטרה", המשיכה וסיפרה כי בסיומה של המסיבה נתנה מה שכינתה "הופעה פרטית" לחתן השמחה, והבחור, שנהנה מאוד מההופעה הפרטית בחדר האמבטיה והיה נרגש, העניק לה במתנה את השעון שהיה במקום.
"ניקול" לא ידעה לדבריה שהשעון לא שייך לו כלל, שמדובר בשעון יקר השייך לבעל הדירה, ולדבריה משנודע לה על הבלגן שנגרם, העיק הדבר על מצפונה ולכן מיהרה להתקשר אלי ולהשיב את השעון.
לפגישה הבאה בחברת הביטוח הגעתי כשהשעון "האבוד" ענוד על פרק ידי ובמענה לתדהמתו של השמאי, "הי, מה זה? יש לך שעון דומה לזה מהתביעה שהעברתי לך..." השבתי, "זה לא דומה, זה זה...".
הכותב, מיקי וילקומירסקי, תושב יבנה, חוקר ומרצה בארגונים וחוגי בית. בלש וקצין חקירות בימ"ר ת"א בעבר, משפטן בהשכלתו ובעליו של משרד וילקו חקירות. מייל: מייל: [email protected] אתר: WWW.VILKO.CO.IL
